אז איפה אנחנו בכל העסק הזה? אנחנו בהחלט מבינים את גודל חשיבות השינויים במערכת המשפט. יחד עם זאת, מבינים עוד יותר את הנזק העלול להתרחש בעת שהפילוג המתרחש לנגד עינינו יהפוך למלחמת דת ול'עליהום' נגד בני התורה היקרים וכלל הציבור החרדי.
מוכרחים לומר זאת בקול צלול וללא מורא או הצטדקות. הציבור המושפע ביותר מפסיקותיו של בית המשפט הוא הציבור החרדי. אם ירים מישהו גבה וישאל מה עם הציבור הדתי לאומי, אומר לו שחלק גדול מהאוכלוסיה הדתית לאומית גר באזור ומנהל צורת חיים שאינם מושפעים בדרך כלל ממהלכי בית המשפט, ודאי שלא ברמת ההשפעה בה החרדים ועקרונותיהם מושפעים מכך.
העיסוק בנושא הוא לא בשביל הטייטל 'הציבור שרפורמת המשפט הכי משפיעה עליו', הענין הוא שמכורח הנסיבות מוטל עלינו להיות ממוקדי מטרה ועם אסטרטגיה ברורה כיצד נכון עבורנו לנהוג בסיטואציה ההפכפכה לנגד עינינו. אם לא נהיה ערניים מספיק בתקופה הקרובה אנו עלולים למצוא את עצמינו עם השלכות הרות גורל שלאחר מעשה יהיה קשה לשנותן.
כדי להבין את העמדה בה אנו נמצאים לעומק, יש לשים לב לכך שבמערכת הפוליטית הקיימת כיום יש שתי קבוצות עיקריות שהתנהלותן נובעת מעקרונות מוצקים ואותם אנשים לא ישנו את עמדתם כשיש איום ממשי על ציפור הנפש של סולם הערכים לפיו הם חיים.
הקבוצה הראשונה היא זו המתנהלת בצורה מוחלטת על פי הדת כשהחרדים חלק מרכזי בה.
מנגד, הקבוצה השניה היא זו המנהלת מלחמת חורמה נגד הדת וכמו שראינו את המחזות שלא יאומנו בחוצות הערים ובפסגות של החברות המנהלות את המשק, כשהרגישו מאויימים על יציבות חילוניותם – הארץ רעדה. הם מוכנים לעשות את כל מה שהם הטיפו נגדו כל השנים, העיקר שלא יפגעו.
נראה שהמושג 'יד על הדופק' יצא לאויר העולם במיוחד לצורך הציבור החרדי בעידן הזה. עד כמה שאפשר להתרחק מכל דבר העלול להצטייר כמלחמת דת או אפילו מלחמה בין הציבור החרדי לצד השני של המתרס כך ראוי וככל הנראה הרווח יהיה כולו שלנו. יחד עם זאת, חשוב לא פחות מכך לפקוח את עינינו ולשים לב אם יש מי שמנצל עמדה זו כדי לוותר על עקרונותינו ולטפל רק במה שחשוב לקבוצות הנוספות בקואליציה ובכלל.
נכון, אנחנו לא בקדמת ההתנגדות לאופיו של בית המשפט, אך אין זה אומר שעלינו להיות פסיביים ולסמוך לגמרי על אחרים שידאגו לאינטרסים החשובים לנו. עלינו להיות אסרטיביים ולומר למייצגי הקואליציה, אנו נותנים לכם את הסכמתנו לפעול בכל הנוגע לרפורמה כשאנחנו מאחוריכם, אך אם ניווכח שבסופו של יום אנחנו נצא המפסידים העיקריים מהעניין, זה לא מקובל עלינו ונדרוש את השינויים המגיעים לנו בצדק.
האכזבה בימין מעצירת החקיקה נשמעת בכל פינה.
יותר ויותר קולות מביעים חוסר אמון בכך שהרפורמה תושלם בהמשך, ודאי שלא במתכונתה הנוכחית.
אך לנו כחרדים אין את הפריווילגיה להתאכזב וליפול ברוחנו, עלינו לעמוד על המשמר ולדאוג לכך שלא תפוספס ההזדמנות הזו שבה בכוחנו ליצור את השינויים להם אנו מייחלים שנים רבות.
'יד על הדופק' תהיה הסיסמא שתשמור על כולנו ערניים ולא ניתן שיתעתעו בנו לשווא.
פורסם לראשונה בעיתון 'שחרית'
טור חשוב.
אני חושב שהטור עדיין עדין מידי.
הפוליטיקאים שלנו יותר מידי לוקחים מרחק מהזירה.
יותר מידי מנומסים.
חבר'ה זה בעצמות שלנו, אנחנו חלק מקבוצה שנרדפת שנים על ידי האליטה החילונית.
אל תנפנפו כל פעם עם חוק הגיוס ותחפשו איזה פלסטר לנושא ספציפי.
יש כאן מאבק בין הקבוצה שלנו הקבוצה האמונית לבין הקבוצה החילונית.
אין שום ספק שהמאבק פה הוא על זהותה של המדינה.
אז חבר'ה, זה לא הזמן לקחת צעד אחורה.
אם אנחנו לא צריכים להיות בפרונט כי אנחנו לא רוצים להלהיט אתה רוחות, ייתכן.
אבל מאחורה אנחנו על מלא מלא עם המאבק הזה, בעידוד, בכסף!!, בהחרמת הגופים שלא מגבים אותנו או מתנגדים לנו (פוקס, הראל, שטראוס).
בעזיבת כלי התקשורת המוטים נגדנו ומלבים בטירוף את המחאות והמאבק של חילון או שמירת חילוניותה של המדינה (לאלו שכן צורכים תקשורת כללית.) ומעבר לכלי התקשורת הימניים.
עת לעשות לה'.
אבל ברגע שגפני דרעי וגולדקנוף
יצטרפו לזירה זה יהפוך למלחמת דת,
ומזה כולם פוחדים (ובצדק)
זו כבר מלחמת דת.
אכן אין צורך לשים את זה בפרוונט.
אבל מאחורי הקלעים החרדים צריכים להבין שזו מלחמת דת ולהצטרף על מלא מלא!!!