להצלחה הזאת אבות רבים ואני איני אחד מהם, אך זיכני הקב"ה ללוות בחלק מהשלבים, את ההחלטה להקמת העיר החדשה במערב קריית גת, מהוויכוחים ועד ליציאה למכרזים.
למרות שטכנית מדובר בשכונה בקריית גת, אני מעדיף לקרוא לה עיר, וזאת בשל כל המאפיינים הדרושים לעיר: גודל של 15,000 יח"ד (יותר ממודיעין עילית עיר מגוריי, כולל ה"נורבגים" הרבים שיש בכל בניין), תכנון מפורט ומקדים תוך חשיבה על כל פרט לצרכי הציבור, ובעיקר הכוונה המקורית של יוזמיה לבנות עיר חרדית, כל אלו הופכים אותה לעיר דה–פקטו ללא קשר לשאלה לאיזה עירייה בדיוק משלמים ארנונה (ומשלמים, כמו כולם. די כבר להסתה כאילו צעירי בני ברק משלמים פחות ארנונה מישישי גבעתיים הצמודה), להערכתי יום אחד עתידה השכונה הזו להתנתק מקרית גת ולהפוך לישות עצמאית בפני עצמה.
אנסה למען הקורא הממוצע, שמצוקת הדיור מוכרת לו אך קריית גת מערב פחות מוכרת לו, לתאר את הפרטים הכלליים של האירוע ההיסטורי שקרה השבוע, ואשר עוד ידובר בו רבות.
בראשית, מדובר היה בעיר חרדית שתוכננה להיבנות על החולות שבין קריית גת לקוממיות, מעבר לכביש 40 המפורסם (עיר בפני עצמה כבר אמרנו), כאשר ליצמן ודרעי (ואלי ישי לפניו) היו שני היוזמים המובילים (היו עוד), הכל נראה מושלם: מיקום הכי טוב שיש בעולם, 20 דקות מבי"ש ואשדוד, חולות אינסופיים עד 50,000 יח"ד לצד מערב לבדו (ויש עוד), והכי חשוב (ונדיר): ראש עיר שהוא לא שונא חרדים.
אלא שכמו כל דבר טוב גם זה נתקע, כל פעם צצה בעיה חדשה, פעם זה מט"ש (מרכז טיהור שפכים) שהיה צריך להעביר לצורך כך לק"ג, ופעם זו וועדת הגבולות שלא התכנסה מזה זמן רב, גם משרדי הממשלה שהיו בידי השותפים הקואלציוניים לא הקלו על הדרך. בכל פעם שהנבחרים החרדים כבר נגעו בפתרון – נפלה הממשלה ועמה התכניות.
ואז הגיעו אלקין ושקד והחליטו, יחד עם "אוהבן של ישראל" איווט ליברמן, כי העיר תילקח מהחרדים ותינתן לציבור החילוני. פתאום התחילו הגלגלים לנסוע מהר, בחשון תשפ"ב ליברמן ושקד חתמו על המסמכים הנדרשים לשינוי התכניות למגדלים ושטחי ציבור חילוניים והעיר קריית גת נבוכה.
קבוצת עסקני דיור, ובראשם הרב שמעון דייויס חבר עיריית ק"ג ומחזיק תיק ההנדסה, וכן ר' יצחק פרל מאגודת ישראל בק"ג, סרבו להתייאש והחלו בשורת צעדים על מנת למנוע את שינוי התכניות באופן שיגרום בכייה לדורות. הם דאגו כי יוגשו מאות רבות של התנגדויות לוועדות התכנון והבנייה השונות, מלווים בהדרכתו המקצועית של מתכנן הערים ר' בנציון ראקוב (שפועל רבות למען הציבור החרדי במקומות רבים, ובלעדיו לא היינו מגיעים ליום הזה).
בפני הוועדה, הופיעו בצעד נדיר ביותר, רוב חברי הכנסת של יהדות התורה, על מנת להדגיש את החשיבות הקריטית שהיהדות החרדית מייחסת לתוצאות הדיון. בידי נפלה הזכות לייצג כחמש מאות מתוכן בפני וועדת התכנון הארצית בירושלים, היה זה יום שלישי שחל בו יתד בחינם, הבאתי את העיתון והצגתי בפני המליאה 16 מודעות אירוסין, "16 מודעות ביום אחד, זה אלפים בכל שנה, להיכן רוצים לשלוח אותם לגור?!"
באופן מפתיע ובחסדי השם, הוועדה (שאין בה חרדי אחד – זה הזמן של גולדקנופף לדחוף כמה שיותר אנ"ש לגוף המשפיע הזה) החליטה ברוב קולות לאמץ מודל ייחודי, לפיו השכונה תתוכנן עם בניינים של עד עשר קומות (שזה המקסימום לסטנדרט החרדי המקל ביותר) ועם תכנון גמיש של שטחי הציבור, באופן שניתן יהיה להתאימו לכל סוג אוכלוסיה שתבוא לגור במקום, בכך הושלם החלק של "סור מרע" אין צעדים בלתי הפיכים, עכשיו נותר "רק" החלק של "עשה טוב" – לתכנן בפועל שכונה חרדית, וזה התברר כפרוייקט קשה במיוחד.
למרות שדידן נצח בבחירות הללו, הרי שעדיין, ק"ג אינה עיר חרדית ולא תהיה כזו, רוב תושבי העיר יתנגדו להעברת עשרות אלפי דירות לציבור החרדי בעירם. מצד שני, גם חרדים הם בני אדם (יש כאלו שצריך להסביר להם את זה) וצריך לדאוג להם למקום מגורים איפשהו. את הפלונטר הזה חיפשו נציגי הציבור החרדי בק"ג מחד, וראש העיר הדתי אבירם דהרי מאידך.
לפני כחודש הוזמנתי להשתתף במיפגש של ראש העיר עם ראשי הציבור החסידי בעיר (אין כמעט ליטאים בעיר הנפלאה הזו – אין ספק שזה ישתנה לחלוטין עם השכונה החדשה). אני טענתי שם כי יש צורך ב"העדפה מתקנת" כלפי הציבור החרדי, לאחר שבשכונת "כרמי גת" על 6700 דירותיה, לא הוקצתה אפילו דירה אחת לחרדים, ראש העיר וצוותו הסכימו עם העובדות אך טענו כי בלתי ניתן לבנות רק לאוכלוסיה מסויימת. הצענו כי כל הפחות תינתן לנו עדיפות מסויימת בחלוקת הפרוייקט החדש, ולכך כבר נשמעה הסכמה חלקית, מי שהציע את המתווה שזכה לבסוף להצלחה, היה הרב ראקוב, ומכאן התגלגלו הדברים במהירות לכל גורמי המקצוע והוחלט על כינוס משותף של כולם אצל שר השיכון.
יום רביעי בשבוע שעבר – דיון מרתק ביותר בלשכתו של שר השיכון, הנוכחים: השר והמנכ"ל, ראש העיר דהרי, ינקי קוינט יו"ר רשות מקרקעי ישראל, וכן גורמי מקצוע בכירים נוספים וכעשרים נציגי החסידויות בקרית גת. האדם החשוב ביותר היה מוטי בבצ'יק, עוזר השר שהיה בעבר גם העוזר של השר לשעבר ליצמן ופעיל במיוחד בענייין קריית גת. הוא היחיד שממשיך את השרשרת מהיכן שהופסקה והגיע מוכן לפגישה עם כל המסמכים הרלוונטיים.
ראש העיר תאר את השתלשלות העניינים מנקודת מבטו, בבציק מתווכח ומוכיח שהוא רחוק מאוד מלהיות האיש שדואג לציבור החרדי. לשאלה שלי הודה ראש העיר כי לאורך כל הקדנציה הארוכה שלו (למעלה מעשרים שנה וכאן זה לא מודיעין עילית, כאן יש בחירות) נבנו 400 דירות בלבד לציבור החרדי. כמו כן טענתי כי גם בתוך העיר יש מה לעשות ואין צורך לתקוע מגדלי ענק דווקא על גבול החלק החרדי.
אלא שדהרי כאמור לא שונא חרדים, אבל הוא גם לא אוהב אותם. הוא פשוט אוהב את העיר שלו ודואג לה, ולכן הוא הסכים בסופו של דבר לפרסום מכרזים לבניית 5300 דירות לציבור החרדי. אלא שתנאי אחד היה לו: הוא רוצה לדאוג לכלל התושבים ולא למגזר מסויים, על כל דירה שניתנת לציבור החרדי יינתנו יותר דירות לציבור החילוני. בסוף הוא הסכים להתפשר על שיווק בשלב ראשון של כמות שווה בו זמנית.
כבר למחרת הדיון פורסמו המכרזים ותקם עיר ואם חדשה בישראל.
מזל טוב.
גם לנו ההתנייה בהקצאה לציבור הכללי טובה, פעמיים: פעם אחת כי כך יוכל כל אדם להירשם בהגרלה שהוא חפץ בה לפי ההגדרה הרשמית חרדי/כללי (רוב הדירות המשווקות היום הם להגרלות), ופעם שנייה זה אמור להוריד את מפלס ההסתה כלפינו, כי אם ניתנות דירות לכל האוכלוסיות אין בעיה לכאורה שגם החרדים מקבלים משהו.
רק לכאורה, כי למעשה כמעט לא משנה מה יעשה שר השיכון החרדי, כל זמן שדירה אחת תלך לחרדים, הוא יואשם בחלוקת המדינה למצביעיו.
וההסתה כבר החלה: כך למשל העיתון כלכליסט, שהופך יותר ויותר מעיתון כלכלי לשופר תעמולה נגד כל מה ומי שקשור לממשלה, יצא בכותרת משנה מתאימה לשבוע שחל בו יום השואה: "בניגוד להסכם עם האוצר: שר השיכון הבטיח לקרית גת מענקים של עד 300 מיליון שקל" כותרת המשנה בוטה יותר: "…בתמורה להסכמה לשווק מגרשים לבניית אלפי דירות לחרדים…" ובתוך הכתבה יוצאת האובייקטיביות מן השק: "כמות כזו של דירות חדשות היא נטל כלכלי … הנטל גדול יותר כאשר מדובר בתושבים חרדים שהכנסתם נמוכה מהממוצע". רק בסוף הכתבה אתה מבין כי מי שהבטיח את הכסף (על מנת לבנות מהר לפני שהחרדים יגיעו) היה השר אלקין מהממשלה הקודמת, והטענה על גולדקנופף היא מדוע הוא לא ביטל את ההסכם כשמתברר כי מחלק קטן ממנו ייהנו גם חרדים.
עלינו להפנים את העובדה שלא נוכל להגיע לדירות לילדינו ולהיות נחמדים ואהודים בו זמנית. אנחנו צריכים להצהיר בריש גלי: כן, אנחנו דואגים למצביעים שלנו, בתוך שאר תושבי ישראל, לא יותר אך גם לא פחות.
אמנם, העיר לא תיבנה מחר בבוקר, גם לא מחרתיים, שנים יחלפו עד לתכנון, חוברת מכרזים, זכיית קבלנים, הגרלות וכו' עד לתחילת בנייה, ועוד כמה שנים עד לאכלוס, אבל זה יקרה, תיבנה ותיכונן במהרה בימינו אמן.
נראה כי זו הגישה החדשה של השר גולדקנופף וצוותו: לא חשוב מה יאמרו המסיתים, אלא חשוב מה יעשו החרדים.
לשם הדיוק – קרית גת מערב אינה נמצאת בין כביש 40 למושב קוממיות. מושב קוממיות נמצא מצפון לקרית גת.