יום העצמאות החרדי – מל"ג בעומר למצוקת הדיור / עו"ד נתן רוזנבלט

כמעט ארבעים שנה אני נוסע למירון ושנה כזו רגועה איני זוכר, השעה המדויקת, האוטובוסים שהמתינו בתחנות, הסדר המופתי והאירועים המרוממים, והכי חשוב: לראשונה מזה עשרות שנים הצלחתי להגיע עד הציון הקדוש בעצמו. גם אבי שליט"א עמו נסעתי ביישוב הדעת זו השנה השישים ואחת, נהנה מאוד מהסדר המופתי והרוגע.

כל השנים הללו ברציפות, למעט שלוש השנים האחרונות, בשלושתן לא יכולתי לנסוע כי מישהו החליט שהחרדים לא יודעים לנהל אירוע בעצמם ויש לשלוט בהם ובסדריהם, והתוצאה: בלגן אכזרי בתש"פ, אסון נורא בתשפ"א ואנרכיה מוחלטת בתשפ"ב. והנה בתשפ"ג, אני צועד בתור המתקדם במהירות, עם עשרות סדרנים חייכניים, והכל מצליח למרות שאין שוטר אחד בסביבה, בעצם: ב ג ל ל שאין שוטר אחד בסביבה.

ההצלחה אינה רשומה בטאבו על שם שר או פרוייקטור זה או אחר, בדיוק כמו שהכישלון הנורא בשנים קודמות לא רשום על שם איש או גוף מסוים, ההצלחה היא כמובן של בורא עולם, בזכות אדוננו בר יוחאי, פקשוש אחד קטן בפארנצ'עס של רבי מיילך והכל היה נראה אחרת לחלוטין. גם בגדרי ה"השתדלות" זה יותר סוג של "טאבו משותף", בו רשומים כל הגופים והאנשים שניהלו את האירוע, החל ממאות חסידי גור וכלה בעשרות פעילי היישוב הישן, כל אחד נתן את חלקו למען ההצלחה. גם שכר שיחה נאה לגורמי השלטון, למרות שאין לנו חלק ונחלה עמהם, אבל צריך לזכור שני דברים: את מעללי השלטון הקודם, ואת המאה מיליון ₪ שבלעדיהם כל זה לא היה.

אבל האירוע הזה הוא הרבה יותר מאשר מירון תשפ"ג וגם הרבה יותר ממירון בכלל, יש כאן סוג של הכרזת העצמאות מצד הציבור החרדי, ברמה מסוימת. זו הפעם הראשונה שהשלטון נותן לציבור החרדי לנהל את עצמו, והוא אכן ניהל את עצמו, לשם ולתפארת.

עכשיו הגיע הזמן לדרוש את האוטונומיה החלקית הזאת, גם בשאר זרועות השלטון: משרד החינוך לא צריך להתערב בתכנים הנלמדים בגני הילדים, וגם לא ברמת המתמטיקה והאנגלית שלנו, ראינו את ה"הישגים" שלהם במערכת החינוך שלהם. משרד החינוך יכול לאשר לנו לבנות לעצמינו מתקן חשמל כשר בבני ברק, וכך גם יתר משרדי הממשלה, תנו לנו לנהל את עצמנו, כמובן בהתאם לחוק ולסדרי שלטון, ותראו איך אנחנו יודעים לעשות זאת לבד והרבה יותר טוב, כמו במירון.

קשה להם להודות בכך, סיפר השבוע סגן השר מקלב (שאפו ענק למשרד התחבורה) שהוא השתתף בישיבת סיכום למחרת ל"ג בעומר, בה נכחו כל ראשי המשטרה והגורמים הרלוונטיים, רק קצין אחד אמיץ במיוחד הסכים להודות שכנראה יש משהו בחרדים שלא היכרנו ושהם יודעים לעשות זאת טוב מהמשטרה עצמה, שאר כל הנוכחים חלקו עליו ומצאו תירוצים אחרים מדוע השנה כה הצליחה, קשה להודות בהצלחות הזולת, בפרט אם הוא חרדי ואתה לא.

אבל לאט לאט זה יחדור והם יבינו. וכשמדובר בשלטון הנוכחי, אפשר לזרז את התהליך הטבעי ולהתחיל אותו כבר כעת, בפרט הדברים אמורים במשרד השיכון, כאן הפטרונות של הממשלות לדורותיהן זועקת מכל מסמך שיוצא מהמשרד על כל זרועותיו, שזה כולל את מנהל התכנון, הות"ל רמ"י ועוד, שכל אחד מהם הוא סוג של מדינה בתוך מדינה, ויכול להחליט על גורלן של רבבות דירות בהינף מקלדת, כולם שייכים, לפחות רשמית, למשרד השיכון "שלנו", אבל אין לנו כרגע כמעט מילה שם, כי הם מנהלים אותנו במשקפיים שלהם ולא לפי הצרכים שלנו.

השתתפתי פעמים רבות בפורומים ודיונים שלהם, בין אם בעצמם ובין אם באמצעות מכונים וחוקרים, שמשקיעים ומושקעים במיליוני שקלים מאוצר המדינה על מנת לחקור את מצוקת הדיור החרדי, ומגיעים תמיד לאותה מסקנה מפתיעה שהגיע אליה מבקר המדינה החודש: אין מספיק דירות לציבור החרדי, תודה על העדכון לא ידענו. לאורך כל הישיבות הללו, אתה פוגש אנשים שבאמת באמת רוצים לעזור לציבור החרדי, עם כוונות ממש טובות, אבל הם מגיעים בלי הכלים המתאימים, ולעיתים גם בלי הגישה הנכונה אלא בגישה של "אנחנו הנאורים והמשכילים, רוצים באמת לעזור לכם, הילידים המסכנים שלא יודעים מה הם צריכים באמת". עם גישה הזאת התוצאה תמיד תהיה היעדר פתרונות דיור מתאימים.

לדוגמה: מבחינתם, הציבור החרדי הוא גוש שחור אחד ענקי (וקצת מאיים), בשום מחקר שמושקעים בו מיליונים, לא פגשתי את התייחסות לצרכים הקהילתיים של קהילות שונות עם צרכים שונים, כל החרדים אותו דבר וצורכים אותו מוצר.

דוגמה נוספת: לא פעם, כשדברנו למשל על כסיף ועד כמה היא מנותקת ממקומות עבודה, שמעתי סגנון של משפטים כמו: "הרי אתם ממילא לא עובדים כ י ד ו ע, אז לא אכפת לכם אם יש מקומות תעסוקה באזור" או שדברנו על קריית גת: "אי אפשר לשכן חרדים בעיר שאינה מבוססת, שהרי אינכם משלמים ארנונה כ י ד ו ע", ועוד כאלו משפטים, שנאמרו בקטע טוב וללא שנאה, פשוט התקשורת בנתה להם סוג של חרדי, ואליו הם מכוונים את תכניות הדיור, אלא שהחרדי הזה קיים רק במחקרים שלהם ולא במציאות.

בקיצור: תנו לנו להחליט בשביל עצמינו איפה ואיך אנחנו רוצים לגור, לא על חשבון אחרים ולא על חשבון ניהול תקין וחוקי, ותראו איך שהכל מסתדר יותר טוב. ועד שזה יקרה בפועל, צריך שהממשלה תדאג להוספת חרדים רבים לתוך הגופים מקבלי ההחלטות, לכל הפחות להציג את העמדה החרדית.

טוב, איני משלה את עצמי שראש הממשלה קורא את מאמריי, אך אני בהחלט יודע בוודאות כי בכירי מקבלי ההחלטות בציבור החרדי קוראים כל מילה כאן, ואליהם אני פונה: כעת יש לכם הזדמנות לעשות כל אחד בתחום אחריותו, ולסייע לתהליך העצמאות החרדי: מקלב ידאג להכניס חרדים לדירקטוריונים ומישרות ניהול של הרכבת ואל על וחברות תחבורה מרכזיות, דרעי (באמצעות ארבעת ידיו בממשלה) ידאג למינוי נציגים חרדיים לשדרת הניהול של ביטוח לאומי ושירותי הרווחה, בשלטון המקומי, ואפילו בבריאות, שם אנחנו סובלים, בעיקר בתחום הנפש, מתת ייצוג נוראי שמשתקף בפיקוח נפש רוחני וגשמי ובאי שיתוף פעולה עם הרשויות.

והכי חשוב וקריטי: שר השיכון היקר, כמו שמצאת מנכ"ל כה מוכשר עם כל התארים הנדרשים, כך תוכל למצוא בקלות אנשים חרדיים שתוכל להושיב סביב שולחן מועצת מקרקעי ישראל, עמידר, וועדות שונות במשרד השיכון, ובעיקר בעיקר בות"ל וגופי התכנון, יש מספיק חרדים שיכולים ויודעים להשפיע במקומות הללו, למעננו ולמען הדורות הבאים.