ארבעת ערי הקודש / עו"ד נתן רוזנבלט

קוראי יתד נאמן זכו השבוע לראות מודעה לא שגרתית, הקוראת לציבור לרכוש דירות בפרויקט בנייה בבית שמש. מה כל כך היסטורי במודעת פרסום כמותה יש רבות, וככל שפחות אנשים קונים דירות יותר מודעות מתפרסמות? אך המודעה הזו היא ייחודית ושונה, המודעה התמימה על מכירת דירות בשכונת רמת אברהם בבית שמש, מסתירה את ההיסטוריה שהיא עשתה. הסכיתו לסיפורה של מודעה אשר הוא סיפורו של היישוב החרדי בבית שמש והדיור החרדי בכלל.

לפני חצי שנה בדיוק פרסמתי כאן טור אשר כותרתו "ההזדמנות האחרונה להציל את בית שמש", תוכן הטור בקצרה: מאבק על דמות שכונת 'רמת אברהם' על כל הקרקעות שבה, והרצף החרדי בין כל הרמות בבית שמש. סופר שם על קבלנים שבונים ומקבלים הטבות מפליגות, כולל בנייה לגובה שאינו מתאים לציבור חרדי, והדירות מפורסמות לציבור שאינו חרדי. כאשר המטרה, כך נראה, היא להדיר את רגליו של הציבור החרדי מהעיר הטובה ביותר שיש לו, ולגזול את עשרת אלפי היח"ד שניתן לבנות במקום, לטובת ציבורים אחרים, טובים ומצויינים ככל שיהיו.

הטור עורר הדים רבים, אך בעיקר עורר את תושבי העיר שהבינו שככה אי אפשר להמשיך. הם לא צריכים להיות הקרבן שיפלס את דרכה של ראש העיר לקדנציה שנייה. אך במילים וכעסים לא די, ופנינו לשורת צעדים, אשר העיקרית שבה הינה פניה לרבני העיר (מצוות "ועשית ככל אשר יורוך" חלה גם באמצע הקדנציה ולא רק בבחירות) והעמדתם על חומרת הצעדים ומשמעותם.

האסיפה הראשונה התקיימה לבקשתי בביתו של מרא דאתרא הגר"נ קופשיץ שליט"א ובהשתתפות חשובי רבני העיר, הצגתי את הצד שלנו ואת החשש מפני העתיד, כאשר מנגד היו גם גורמים חרדיים רבים וטובים שסברו אחרת. לאחר שהרבנים שמעו את כל הצדדים וקבלו את כל החומרים שביקשו, כולל עניינים רבים שבלתי ניתנים להיכתב ברבים, החליטו הרבנים לחזק את ידי נציגי הציבור וניסחו יחדיו את המסמך ההיסטורי שנקרא בשם "תקנת העיר" ובו הגבלות שונות שמטרתן לשמור על צביון השכונות החרדיות על מנת שתישארנה כאלו.

שורת צעדים נוספים הביאו לכך שהשבוע קרה האירוע הדרמטי, כאשר הקבלן הבין כי למרות הלחצים עליו, בסופו של דבר השכונה תישאר חרדית לנצח, ולכן קהל היעד לפרסום הינו בעיתונות החרדית ובעברית.

הבשורה הגדולה אינה רק פרוייקט ספציפי, חשוב ככל שיהיה, אלא גורלן של כל הדירות העתידות להיבנות במרחב שבין רמת אברהם לרמות א' ב' וג' – סה"כ כעשרת אלפים דירות, יותר מכל העיר אלעד למשל, וזה עוד לפני כל ה"נורבגים" – היינו היחידות הנוספות הנבנות בשמיים ממעל ובארץ מתחת כמנהג ק"ק בית שמש והגלילות, אם כבר שכונה חרדית אז עד הסוף.
האם המהלך יצליח? האם ניתן להבטיח כי השכונות תישארנה חרדיות?

זה כבר תלוי כעת בסייעתא דשמיא ובציבור, אשר יחליט אם הוא רוכש במקום או מותיר את המקום לאחרים. אנחנו את שלנו עשינו וסיכלנו את התכנית של העירייה.

וזה מביא אותנו לנושא העיקרי, של בחירת ארבעת ראשי הערים המעורבות החשובות ביותר לדיור החרדי.

אמנם, מדור זה אינו מדור פוליטי והוא עוסק אך ורק בדיור חרדי, אבל מה לעשות ולפעמים הדירות והבחירות ירדו יחדיו כשתי גזירות קשות שעלינו להתמודד מולן כציבור ולקבל החלטות מושכלות כיצד משתמשים עם גזירת הבחירות על מנת להקל מגזירת הדיור.

העיר הראשונה והחשובה ביותר היא בית שמש, אין ספק כי הגב' בלוך הינה ראש עיר מצויינת בכל הקשור לפיתוח וטיפוח העיר ונקיונה וכו', אך מה שמעניין אותנו כציבור חרדי הוא בעיקר דירות לילדים שלנו, וכאן הגב' עשתה ככל יכולתה להפריע לנו לצאת מתחום הדיור שקבעו אחרים בשבילנו.

החל מה'טרנספר' (סליחה על המילה אבל זה התרגום של העברת אוכלוסיות על רקע דתי) בניסיון לגרום לכל הזוכים ברמה ה' (עליהם עמלנו קשות שיירשמו ויזכו) על מנת שיעברו לרמה ד', בטוב וברע בפרסים ובאיומים, ברוך השם ש-90% מהזוכים החרדים העדיפו להקשיב לנו ולא לה והגיעו לגור בשכונה, אך היא הבטיחה שלא לתת להם כל הנצרך על מנת שירצו להגר לרמה אחרת, הבטיחה וגם מקיימת (באופן חלקי, בכל זאת רוב חברי המועצה חרדים). אחר כך יש גם את העניין של שכונת רמת אברהם שהזכרנו וכן פעולות נוספות. כל ראש עיר בצרפת שהיה קובע באיזה שכונה יגורו חרדים ומאיפה הוא "יעביר" אותם, היה מואשם ובצדק באנטישמיות, אבל בארץ היהודים הכל מותר.

הכרת הטוב שיש לקהילות שונות, ואפילו לכלל הציבור החרדי, לראש העיר, יישארו לנצח. אלף דרכים יש להכיר לה תודה, אך אין לכך כל קשר לשאלה מי יהיה ראש העיר הבא, וזה לא יכול להיות מי שלוחם נגד ההתרחבות החרדית.

העיר השנייה היא צפת. עתודות הבנייה בלתי נגמרות, העיר בגודל של פי שש ממודיעין עילית ואוכלוסייתה כרבע ממנה, כלומר אפשר להכניס כאן עוד אין ספור חרדים. איני בקיא בענייני תו"ב בצפת, אך נאמר לי – ע"י גדולי תומכיו של ראה"ע הנוכחי כי הוא זה שמונע את הבנייה ביודעו כי הכל ילך לחרדים באופן טבעי.

ראש העיר שוקי אוחנה נבחר בזכות קולות חרדים כנגד מועמד חרדי, והוא אכן טוב בעיקרון, יש לי אפילו קצת הכרת הטוב אישית כלפיו: ילדיי גרים בצפת והוא איפשר לקהילה שלהם להקים בית כנסת, כמו לעוד קהילות רבות, יישר כח. אך כאמור הציבור החרדי האמון על הכרת הטוב יודע להבדיל בין תודה שתישאר לנצח, לבין השאלה מי צריך להיות ראש העיר הבא. הוא לא יכול להיות זה שבתקופתו נבנו רק כמה בניינים לאמריקאים עשירים ולא לבוגרי ילידי צפת.

העיר השלישית היא טבריה, המהפך שהתחולל שם בשנים האחרונות הוא נס בתוך נס, בקום עלינו אדם שכל מצע הבחירות שלו היה להרוס את ההתיישבות החרדית. ב"ה בזכות הפיקחות של דרעי והטיפשות של ההוא, הגענו למצב שיש היום יו"ר וועדה קרואה, מוצלח במיוחד, אך מה לעשות החוק לא מאפשר לו לרוץ לבחירות, כל ניסיון לשנות את החוק (שבוודאות ייפסל בבג"ץ ובצדק) יביא במישרין לחזרתו של קובי ברון, כאשר הפעם הוא כבר יהיה למוד ניסיון ואכול נקמה, היו לא תהיה. דרכו לא תחסם בחקיקה כי אם בהצבת מועמד נגדי ואטרקטיבי.

העיר הרביעית היא חריש, כאן יש תופעה מעניינת, ראש העיר הוא יהודי עם זקן גדול וכיפה שחורה, ממש משלנו, אך אולי דווקא בגלל זה הוא חלש ולא יכול לעזור לאחיו. מאז נגזלה מאתנו העיר הטובה ביותר, באמצעות תרגילים של אויבינו וטיפשות של אנשים ממחנינו, לא תוכנן אפילו רחוב אחד לחרדים. כמעט כל החרדים שהגיעו (למעט קבוצות של חוזרים בתשובה יקרים ביותר) הצליחו להשתחל דרך ההגרלות בעת קראנו לציבור להירשם שם, ומאז שהם הגיעו הם סובלים מאי סיפוק צרכיהם עד כדי רדיפה ממש.

וכאן ההזדמנות:

בכל המקומות מדובר בערים עם רוב חרדי או לפחות נוכחות דומיננטית, אשר יכול לבחור כל ראש עיר שירצה, אילו רק יהיה מאוחד סביב מועמד אחד.

וכאן הבעיה:

ניסיתי לדבר עם אין ספור מקבלי החלטות בערים הללו, חלקם (אלו שלא קיבלו מה שמגיע להם לדעתם) הם כמובן בעד האחדות להחלפת ראש העיר וכו', אך חלקם (אלו שקיבלו מה שמגיע, ולפעמים קצת יותר) מתחילים לדבר על כך שמה מעניין אותנו הדיור החרדי, העיקר שאנחנו מקבלים כאן ועכשיו את כל מה שאנו רוצים.

וכאן הטעות:

כי אם החרש תחרישו לעת הזאת, תקבלו אולי עוד איזה מבנה משומש או רבע מגרש, (גם זה לא בטוח, כי ראש עיר בקדנציה שנייה הוא חזק יותר ולא מחויב לבוחריו), אך עוד כמה שנים הילדים שלכם יתחתנו ולא יהיה לכם להיכן לשלוח אותם, גם הקהילה הנוכחית לא תגדל אלא רק תקטן ובסוף תהיו זקנים וחלשים מכדי להתחרט.

אך לעומת זאת, אם תשכילו להתאגד מסביב למועמד מוסכם בעל סיכויים, לאו דווקא חרדי אבל כזה שהוא "שפוט" שלנו, כמו משה ליאון למשל בירושלים, כך אולי תקבלו קצת פחות בגודל המגרש, אך אל דאגה: ראש העיר החדש יתקן את העוול שנעשה לכם, ובעיקר יבטיח את השגשוג והפריחה של הציבור החרדי ובכללו הקהילה שלכם וצאצאיכם.

וכאן הקריאה:

הציבור החרדי הוא כאמור אמון על הכרת הטוב, אך הוא גם יזכור היטיב איזה קהילה גרמה להחרבת העתיד בעיר שלכם ומדוע.

חבל אם המאמצים החודשים הקרובים יופנו לשאלה אם ראש העיר של אלעד יחבוש שטריימל או עניבה, ואם הסגן בבני ברק יהיה מהבית הזה או ההוא, דברים שאין בהם שום נפקא מינה לאף אחד מאתנו, במקום לרכז את הכוחות בהצלת העתיד של כולנו.

נכון שזה "אסון" אם המבנה של העירייה יינתן לחניכי הישיבות במקום לקהל חסידים (או להיפך), אך אם בשל כך תתחנפו לראש הנוכחי ותתנו לו להמשיך על חשבון הציבור החרדי, בסוף לא יהיו לא חניכי הישיבות ולא קהל חסידים…