מדינת ישראל סובלת לאחרונה מחוסר סבירות קיצונית, כל כך קיצונית שאין עילה אחת לחלוק על כך. המצב שבו כל אחד שמנסה לקבל תשומת לב תקשורתית או לחילופין לקטוף דיבידנד כלשהו – מצטרף למחאה בקול רעש גדול, הוא לא פחות מאשר אבסורדי. הרבה מאותם מתנגדים חוו את נחת זרועה של המערכת המשפטית, חלקם אף ערקו לשורות האופוזיציה ממש לא מזמן, וכשסוף סוף הגיעה ההזדמנות לתקן את העיוות הנורא הם נזכרו לשמור על הדמוקרטיה. וחייבים לומר את זה: לא מדובר פה בתקציב כלשהו שיימנע, או חיסרון טובת הנאה לח"כ כזה או אחר, מדובר פה על שינוי מהותי בצביונה של המדינה, שינוי שעתיד להשפיע דורות קדימה – אם ניסיון תיקון השלטון אכן יתממש.
כשנכנסים לדמויות שמאחורי הרעש הגדול בהפגנות, מגלים שמדובר באנשים עם אגו פגוע וצורך עודף בתשומת לב ציבורית. לא מדובר פה באנשי אידיאולוגיה צרופה שכל כוונתם לשם הדמוקרטיה, זה לא כל כך סבוך, הם בסך הכול מנסים לרכב על הגל הציבורי ולהשיב סוף סוף את כבודם האבוד, כשעל הדרך הם מנסים גם למצוא חן בעיני מובילי דעת הקהל. זה עוד אחד מהאבסורדים – שאותם חסרי אחריות מוכנים לסחוף אחריהם מדינה שלימה בשל טענות סרק על פגיעה בזכויותיהם של האזרחים. פשוט לא יאומן עד היכן השפלות האנושית מגיעה, אינטרס צר עשוי להעביר את האדם על דעתו ולהוציא לעצמו עין אחת רק למען המטרה הקדושה של הוצאת שתי עיניים לצד השני.
אז כל עוד מודיעים על הצטרפותו של ראש השב"כ לשעבר שבכלל לא ידענו על קיומו, או על הצטרפותו המרגשת עד דמעות של הנשיא לשעבר רובי ריבלין בעל האמרה הנודעת "בני עמי בחרו בדרך הטרור", ניחא, לא מעלה ולא מוריד. אך כאשר שומעים על יו"ר ההסתדרות שנטל לעצמו את שרביט סגירת המדינה וסוחר בחייהם של האזרחים כדרך בעל הבית, זה כבר ממש מכעיס. ארגון שבסך הכול אמור לאגד עובדים ולשמור על זכויותיהם הפך להיות אדון לעצמו, והוא זה שיקבע מתי ובאיזה מינון יש לממשלה כוח לשלוט. מאות אלפי עובדים כלל אינם מזדהים עם פעולותיו, ואם היה עומד כעת שוב לבחירת הציבור, ספק גדול אם היה נבחר פעם נוספת לתפקידו.
אזרחי ישראל שואלים את עצמם: 'איך ייתכן שכל אותם אנשים באים בקלות רבה כל כך ועושים במדינה כבתוך שלהם'? והתשובה לכך היא, שכשאין בעל הבית כל אחד עושה כפי הישר בעיניו. ייתכן שיש לימין סיבות מוצדקות למה הגיע לאן שהגיע, אך בפועל אין אדם ששולט בהלך הרוח במדינה. דבר זה גורם להפקרות, אנרכיה וביטחון עצמי מופרז מצד אותם חסרי אחריות – המוכנים למכור הכול כדי לממש את שאיפותיהם. במדינה מתוקנת אדם כמו ארנון בר דוד היה צריך להיות מסולק מתפקידו עוד באותו יום שבחר צד פוליטי והיה עליו לאסוף את סל איומיו בדרכו החוצה מהחיים הציבוריים, אך כאמור, המצב כרגע הוא לא מתוקן, והלוואי שהפעולות הנעשות כעת מצד הממשלה יביאו בסופו של תהליך לשינוי הרצוי.
ההתנגדות העזה מצידה של האופוזיציה אפילו לשינוי המינורי והמוסכם של צמצום עילת הסבירות, רק מוכיחה את הרצון האמיתי שלה שהימין לא ישלוט פה ושלא יהיה פה בעל הבית עד סוף הקדנציה. טוב עשה ראש הממשלה שהוכיח קבל עם ועולם שאותם אנרכיסטים מתנגדים לשלטון הימין, וכל עניין הרפורמה הוא כיסוי לרצונות האמיתיים שלהם. הם יפגינו על תיקיו של ראש הממשלה, הם יפגינו על השינויים במערכת המשפטית, אך בסופו של דבר כוונתם לקעקע את זכותה של הממשלה למשול, ואת הנגע הזה צריך למגר.
יצחק אתה טרחן וקיצוני, אנחנו באתר חרדי לא באתר חרדלי משיחי, בסדר הבנו שבן גביר משאתת חלומותיך, אגב דבר איתו על עונש מוות למחבלים! אה הוא גבר להרביץ למפגינים בקפלן….. נראה אותו מעביר מה שהבטיח עונש מוות למחבלים, פחדן עלוב נפש