חשופים בצריח ההסתה: נתניהו לא מגן על שותפיו / יוסף טיקוצ'ינסקי

1.
להסיט את ההסתה:
אף אחד לא חושב שנתניהו יבלום את ההסתה נגד הציבור החרדי, אבל אנו לפחות נזכור מי אחראי לכך

רמת ההסתה הציבורית נגד החרדים וציבור שומרי התורה והמצוות בארץ ישראל, טיפסה השבוע לגבהים מחרידים ומה שהכי מחריד בכל הסיפור הזה היא ההבנה שעוד לא הגענו לשיא ויתכן שזו רק ההתחלה. דווקא בתחילתו של זמן אלול נדמה כי כל החששות, ההערכות הזעם והתחזיות השחורות מהתקופה האחרונה, הולכות ומתממשות לנגד עינינו.

מקוראי יתד נאמן נחסכו במהלך השבוע הדיווחים על שורת התקריות המטופשות שהתרחשו פתאום באורח פלא בזו אחר זו, בהן טענו נשים כי 'הותקפו ע"י חרדים' בתחבורה הציבורית ביבשה ובאוויר (ראה כתבה נפרדת בגליון זה), אבל את התקשורת הכללית הסיפורים הללו העסיקו עד מאוד, שם טרחו לטפח כל פרט מהסיפורים ולהעצים אותו לטובת העצמת השנאה נגד החרדים. אפילו האירוע ההיסטורי של פתיחת הרכבת הקלה בגוש דן אחרי שנים של עיכובים, היה מהול גם הוא בהסתה ולו רק בשל עצם העובדה שגם הרכבת תפעל לפי הסטטוס קוו הקיים במדינה, כלומר שהיא לא תיסע בשבת קודש.

ומעל הכל, פרצה לחיינו ההסתה הצפויה בנושא המרכזי והרגיש ביותר סביבו סובב הכל – ההיערכות לקידום החוק להסדרת מעמד לומדי התורה. את כמויות הרעל שהושלכו ברשתות החברתיות קשה לעכל ואי אפשר להכיל. והרעל הזה הגיע לא רק מצד התקשורת או גולשים אנונימיים אלא גם מפיהם של כמה חברי כנסת בליכוד ובעוצמה יהודית, שאמרו השבוע בקול את מה שחלק מחבריהם חושבים בשקט בכל הקשור ללומדי התורה ועמליה.

הדברים הללו נכתבו ונאמרו לאורך השבועות האחרונים אבל אין מנוס מלחזור עליהם שוב כדי לחדד את ההבנה מה בעצם קורה כאן ומה אנחנו צפויים עוד לעבור בתקופה הקרובה. והאמת הזאת חייבת להיאמר: ממשלת הימין טיפסה על עץ גבוה מאוד, נתניהו מיהר לרדת ממנו אבל את שותפיו החרדים הוא הותיר למעלה, חשופים ובודדים בצריח.

המפלגות החרדיות הצטרפו לממשלת נתניהו עם הרבה מאוד תקוות וציפיות, אבל עם דרישה מרכזית אחת מאוד ברורה, להסדיר סוף סוף את מעמד לומדי התורה בחוק, אחרי הסאגה בלתי נגמרת שגם הפילה ממשלות. סביב הדרישה הזאת נחתמו ההסכמים הקואליציוניים, סביב זה המפלגות החרדיות איפשרו לנתניהו להגיע להישג אליו לא הצליח להגיע במשך חמש מערכות בחירות ולהקים סוף סוף ממשלה בראשותו. נתניהו ידע היטב שבלי המפלגות החרדיות זה לא היה קורה, גם הציבור החרדי שילם מחיר מסוים של הסתה ציבורית נגדו בגלל התעקשותו לחבור לנתניהו, אבל זה היה בגבולות הנורמה וברף הסבל ההגיוני. בסך הכל היתה הבנה הדדית שכל אחד נותן את חלקו ומשלם את המחיר שלו עבור השותפות ועבור הקמת הממשלה.

ברמה המעשית אכן הוקמו צוותים משותפים עם צה"ל ומשרד הביטחון כדי לגבש מתווה מתאים לחוק המורכב, אבל הפוליטיקה יותר חזקה מהנעשה בחדרי הדיונים המקצועיים ובינתיים משהו התחיל לצאת משליטה. ממשלת הימין על מלא קידשה מלחמה על נושא אחד ויחיד שגרר את המדינה לסערה ולכאוס שאת סופו אנחנו עדיין לא רואים, ולבסוף גם בנושא הזה היא התקפלה.

מובילי מחאת השמאל שקידשו מלחמה בנתניהו עצמו והשתמשו ברפורמה כפלטפורמה נוחה, ניסו להסיט את המחאה גם לכיוון הציבור החרדי וזאת משתי סיבות. האחת כדי להפעיל לחץ על נתניהו דרך לחץ על שותפיו, והשנית היא מתוקף ההבנה שאם המאבק יופנה נגד הציבור החרדי, יהיה יותר קל להכריע אותו לטובתם. כשהמאבק הופך להיות ממוקד בהשתמטות ובשודדי הקופה הציבורית, הוא מוצא אוזן קשבת גם בימין, בדיוק כמו שקרה השבוע כשהתחלנו לשמוע חברי כנסת מהליכוד ומעוצמה יהודית מתבטאים נגד בני הישיבות.

מפגיני השמאל הבינו היטב שאם המאבק שלהם יהיה מאבק דתי נגד שומרי התורה, גם הימין לא יוכל להילחם נגדם. הם הבינו היטב שהמצב הזה יגרום לחלקים בימין להזדהות איתם ואת זה אנחנו רואים היטב למרבה הבושה, כיצד ההסתה המשתוללת ברגעים אלה ברשתות סוחפת גם מצביעי ימין. השנאה היא אותה שנאה וזו הצלחה עצומה אותה רושמים לעצמם ארגוני השמאל ומובילי המחאה נגד נתניהו וממשלתו. במובן הזה המאבק כבר הוכרע.

מחאת השמאל נמצאת בשיאה עם הרבה משאבים ואנרגיה וכעת הכל, אבל הכל יופנה לעבר הציבור החרדי, משום שכשייפתח מושב החורף של הכנסת אחרי סוכות, החוק הראשון שאמור לעלות הוא חוק הגיוס. הרפורמה עצמה תחכה להמשך ולא ברור אם בכלל תחזור לסדר היום, וכך אנו מוצאים את עצמנו במצב מפניו חששנו ומפניו הוזהרנו שוב ושוב. ממשלת הימין יצאה לקרב על הרפורמה המשפטית, היא נלחמה עליו כמו אריה אך נפלה שדודה כמו זבוב. כעת אין רפורמה אבל הציבור החרדי הופקר בשטח ונשאר לספוג את כל הרעל שהוכן עבור נתניהו.

התקשורת הכללית מתייחסת בהרחבה לכל ספין שנשמע בנושא עבודת הצוות המכין את מתווה החוק והעיסוק המופרז בנושא מחולל נזק אדיר. זו גם הסיבה שגדולי ישראל הורו ל'יתד נאמן' להימנע מהעיסוק המיותר בחרושת הספינים הזאת, הנושא שמציף את סדר היום גורר כמובן שיח ציבורי ואיתו מגיעה כצפוי גם מערבולת ההסתה שגוררת לתוכה גם מצביעי ימין ואף יהודים חובשי כיפות.

ממובילי מחאת השמאל אין לנו דרישות ואין ציפיות, כנ"ל גם ממצביעי ימין הנופלים קרבן לתעמולת ההסתה. אבל מי שכן נושא באחריות ומי שכן אפשר ואף חובה לבוא אליו בדרישות, הוא כמובן ראש הממשלה נתניהו. המפלגות החרדיות מילאו בנאמנות את חלקן בשותפות איתו, העלו אותו לכס ראשות הממשלה, הצביעו בהתאם למשמעת הקואליציונית גם בחוקים שעברו פחות בקלות בגרון כולל בקידום הרפורמה על שלל מרכיביה שהיו חשובים רק לליכוד, כעת הגיע תורו של נתניהו להיות הוגן.

האחריות שלו כעת מתחלקת לשני חלקים: ראשית – עליו לדאוג שמעמד לומדי התורה יוסדר בחוק, חד וחלק, למרות הקשיים המהותיים שהתחדשו בתקופה האחרונה בעקבות הרפורמה, המחאה וספיחיה. לנציגות החרדית אין את המנדט להתפשר ואין את הפריווילגיה להמתין.

הדבר השני הוא כמובן לבלום את ההסתה באופן אקטיבי. בימים האחרונים לא רק שלא שמענו מפיו אף גינוי אלא גם ההודעות שפרסם היו מסויגות ונייטרליות כאילו הוא מהאו"ם. וגם אם היה מגנה, עדיין גינוי בתקשורת הוא לא יותר ממס שפתיים. נתניהו הוא זה שהביא עלינו חלק גדול ועיקרי ממאסת ההסתה ולכן האחריות המינימלית מצידו כשותף פוליטי, הוא לעשות משהו מעשי יותר מאשר סתם דיבורים ואמירות. הוא חייב לכל הפחות לצאת באמירה ברורה כלפי התקשורת ומחאת השמאל: תעזבו את החרדים לנפשם, תמשיכו להתמקד במלחמה שלכם בי. אמירה כזאת יכולה להגיע במגוון של צורות ומעשים, שהתוצאה והמשמעות שלהם היא הסטה בפועל של גלי ההסתה מעל ראשו החף מפשע של הציבור החרדי בישראל.

המצב לא הולך להיות יותר טוב, מהר מאוד אנחנו מתקרבים למצב בו יהיה מסוכן לאדם בעל חזות חרדית להיתקל בטעות בחילוני מוסת ברגע של עצבים. כל הטירוף והכאוס ששררו במדינה בחודשים האחרונים, הולכים להתנקז לכיוון שלנו וזה קורה אך ורק בגלל שנתניהו, לוין ורוטמן לקחו את כולנו כבני ערובה להרפתקה מיותרת, מסוכנת ובעיקר כושלת שכלום לא יצא ממנה מלבד מחיר אישי כבד וכואב שישלמו החרדים בריבית דריבית.

אף אחד מאיתנו לא נאיבי עד כדי כך, כדי לחשוב שנתניהו או מי מאנשיו מתכוונים לעשות משהו בנדון, אבל לפחות נחדד ונבהיר לעצמנו את האמת. הנציגות החרדית תמשיך בקידום התהליך להסדרת מעמד לומדי התורה, הם ישקיעו מאמץ בהתעלמות מהגלים הסוערים בחוץ ויש להתפלל שהדבר אכן יצליח, אבל כעת המחיר כבר שונה לגמרי מהצפוי, הוא נעשה כבד וכואב פי כמה וכל זה רק בגלל חוסר אחריות של הבכירים בהנהגת ממשלת הימין על מלא, שגם לא מצליחים להסביר למצביעים שלהם עצמם במה בדיוק הם ימין על מלא. הציבור החרדי משלם בגופו את מחיר השותפות עם נתניהו ולכן גם אם הוא לא עושה דבר בנדון, לפחות נזכור מי אחראי לכך ולמה כל זה התרגש עלינו.

2.
הפוליטיקה מסתירה את המהות:
מה באמת אפשר להבין מהשיח הנרחב על מצב כשירות הצבא

בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, נערך השבוע דיון חירום חשאי בהשתתפות בכירי צה"ל, שעסק ברמת הכשירות של הצבא נוכח גל הסרבנות והנזק הגדול שמחוללת מחאת השמאל למוטיבציה בקרב משרתי המילואים והסדיר. גורמים מדיניים אמרו לאחר הדיון כי כרגע אין נזק מעשי והצבא שומר על כוחו, אבל בטווח הקרוב עלול להיות נזק כל עוד המצב הנוכחי יימשך.

באופן טבעי, במה צנועה זו אינה המקום לדון או להביע עמדה באשר לכשירותו של צה"ל והמסתעף מכך, אך בהיבט הפוליטי אפשר לראות שהדיון על כשירותו או אי כשירותו של הצבא נסוב אך ורק סביב הרפורמה ומחאת השמאל. בימין מעבירים ביקורת על בכירי הצבא שלטענתם מיישרים קו עם המחאה וגורמים נזק מורלי ומעשי לצה"ל, בעוד שראשי המחאה אומרים כי הפגיעה בצבא היא כמובן בגלל נתניהו והרפורמה, למרות שהרפורמה למעשה כבר מתה.

ברקע הדברים, אפשר להיזכר שמזה כמה שנים נשמעות אזהרות קשות מאוד מפיו של בכיר מאוד לשעבר בצה"ל, האלוף יצחק בריק, ששימש בתפקידי לחימה בכירים ובעשור האחרון היה נציב קבילות החיילים. התלונות שהגיעו אליו בתוספת הבדיקות שערך, העלו תמונת מצב עגומה מאוד על הנעשה בתוככי הצבא.

לטענת בריק, כבר כמה שנים שהצבא לא כשיר ולא מוכן למלחמה וזה לא קורה בגלל אף פוליטיקאי ולא קשור לשום רפורמה. בריק נוהג להשמיע לעיתים קרובות תחזיות תבהלה בהן הוא מתאר את המלחמה הבאה כאסון ל"ע משום שלדבריו הצבא הוא כבר לא אותו צה"ל של פעם, הן מבחינה ארגונית והן מבחינת כשירות והיערכות. התחזיות שלו שבינתיים איש לא מכחיש אותן ואף אחד לא מספק תגובת נגד הסותרת את דבריו, מכניסות לפרופורציה גם את הסערה הפוליטית המתחוללת בימים אלה גם מבחינת הרפורמה וגם מבחינת מעמד בני הישיבות.

הטענות שמשמיע האלוף לשעבר, מלמדות כי אם אכן יש חוסר כשירות בצבא היא לא בגלל הסרבנות, לא בגלל מחאת השמאל ולא בגלל הרפורמה של נתניהו, ויתכן שהמצב הבעייתי הקיים בכל מקרה פשוט משמש כר נח לשני הצדדים להאשים זה את זה בבעיות שהיו קודם לכן. הצבא הוא אחד מכמה גופים בהם שורר מצב שהחומר האנושי מצליח לחפות על כשלי המערכת הרגולטורית. בישראל יש כמה גופים כמו מערכת הבריאות, המשטרה, הצבא ועוד, שבהם יש בשטח חומר אנושי מסור ומקצועי ולכן המערכות מתפקדות למרות שהדרג הניהולי והפוליטי מלמעלה מתנהל באופן כושל. פרשת מסמך הרפז והרפש שנחשף אז לציבור היא אחת הדוגמאות לכך.

המשמעות כלפי הציבור החרדי היא, שיש להדוף כל טענה על כך שמצבו של הצבא או מצב הביטחון במדינה מושפעים משירות או אי שירות של בני הישיבות. הצבא מתמודד גם כך בהצלחה עם משימותיו השוטפות ומתקשה גם כך להתנהל מבחינה מערכתית מול קשיים מהסוג שחושף יצחק בריק. כך שלפחות את הטענות הללו אפשר להוציא מהשיח לפני שמתרגשת עלינו הסערה הפוליטית הבאה עם תחילת מושב החורף.

3.
דברים שרואים מכאן:
שני אירועים דרמטיים גרמו לימין להתפכח עוד קצת מהאמון בימינעלמלא

שני אירועים דרמטיים שהתרחשו בשבועיים האחרונים, יצרו קרע חסר תקדים בין מפלגות הימין למצביעיהם בעיקר בהתיישבות ביו"ש, והכניסו שוב לפרופורציה את תאוריית ממשלת הימין על מלא מול המציאות הכואבת.

לפני שבועיים התפתחה תקרית קשה סמוך לכפר בורקא, כשרועה צאן יהודי הזעיק את חבריו לאחר שהותקף בידי פלשתינים שניסו לגרש אותו מאזור הכפר. בתגרה שתפתחה נהרג צעיר פלשתיני מירי, פעיל הימין יחיאל אינדור נפצע באורח קשה מסלע שהושלך עליו מידי הפורעים הפלשתינים. לפי שעה לא ברור בדיוק מה התרחש שם אך ההערכה היא שאת הירי ביצע אינדור עצמו ככל הנראה כהגנה עצמית. את הנשק אסף מהשטח חברו אלישע ירד, לשעבר דובר ח"כ לימור סון הר-מלך מעוצמה יהודית שנמצא כעת גם הוא במעצר בית.

בהתיישבות מתחו ביקורת קשה על הצבא והדרג המדיני וטענו כי הם אימצו את הגירסה הפלשתינית לאירועים ולכן הם רודפים את היהודים שרק התגוננו מניסיון הלינץ'. לטענה זו הצטרפה סון הר-מלך עצמה שמתחה ביקורת על שר הביטחון והצבא.

בתזמון מושלם, השבוע הגיעו טרקטורים מלווים בכוחות צבא למאחז "אעירה שחר" סמוך לכוכב השחר והרסו שם כמה בתים לא חוקיים. שר האוצר סמוטריץ' שכזכור דרש וקיבל סמכויות גם בתפקידו כשר נוסף במשרד הביטחון מתוך כוונה למנוע בדיוק את המקרים הללו, אמר בתגובה שמדובר בקרקע פלשתינית פרטית ולכן לא היה מנוס מהריסה, כשהוא מדגיש כי עדיין הוא וחבריו בממשלה עושים עבור ההתיישבות יותר מכל ממשלה אחרת אי פעם.

תגובתו של סמוטריץ' גררה גל של לעג מריר ברשתות החברתיות, פעילי ימין התקשו לתאר את גודל האבסורד שראו לטענתם בדבריו של סמוטריץ', כשהם מזכירים כי הוא זה שהוביל את מדיניות ה"אף שעל" גם כשמדובר היה לכאורה בקרקע פלשתינית.

וכך שוב קיבלו מצביעי הימין את המציאות הטופחת על פניהם ואת עוצמתה של הקביעה האלמותית שהטביע אריאל שרון 'דברים שרואים מכאן לא רואים משם'. הימין הוכה בהלם כששרון בונה ההתנחלויות חתך בבת אחת שמאלה וביצע את ההתנתקות, כעת הדור הבא של אותו ימין מביט בעיניים כלות על סמוטריץ' ובן גביר, המתקשים ליישם את כל מה שהבטיחו לעצמם ולמצביעיהם ומשמיעים את אותן זמירות מתונות של איפוק, שמירת החוק וממלכתיות.

הטור פורסם במוסף 'יתד השבוע' מבית יתד נאמן
לתגובות: [email protected]