הדיון שהתרחש השבוע בבג"ץ בנושא החוק לתיקון עילת הסבירות לא היה דיון עומק אמיתי כפי שמנסים לצייר שופטי בית המשפט העליון והשמאל, אלא הצגה ויהיו שיאמרו – הכי טובה בעיר. השופטים לא באו לשמוע וללמוד את דעת הממשלה והכנסת בנושא הרגיש, הם הגיעו עם דעת שמאל קדומה מהבית.
לא סתם הדיון הדרמטי כביכול שודר בשידור חי. הוא נועד למטרות יח"ץ, להראות לציבור שהשופטים דנים בכובד ראש ושומעים את טענות שני הצדדים ורק לאחר מכן יכריעו, אך האמת היא כאמור, לא כך. השופטים כבר החליטו לגבי פסק הדין אותו יפרסמו בהמשך.
השופט עוזי פוגלמן חשף את התרמית בפליטת מביכה אחת. במהלך הדיון התפלק לו ואמר כי "מה אנו רוצים לעשות אנו יודעים", תוך שרומז לכאורה שהפסיקה כבר מוכנה. פוגלמן שהבין מיד את גודל הטרגדיה של המשפט הזה והמשמעות שלו, מיהר לתקן עצמו ואמר ש"עוד לא יודעים". אך את הנאמר מהתת מודע תוך כדי דיון בבחינת "משיח לפי תומו", אי אפשר לתקן.
הדיון מבחינת תוכנו היה מיותר כאמור, אך עצם קיומו הוא דרמטי למדי. לאורך השנים שופטי בג"ץ טענו שהסמכות והכוח שלהם לפסול חוקים רגילים נובעים מחוקי היסוד שהם מבחינתם מעין חוקה בלתי רשמית. כאשר הם פסלו חוקים הם טענו כי הוא סותר חוק יסוד מסוים, ומשכך דינו פסלות. אך לדון בחוקי יסוד עצמם תוך שאינם שוללים את פסילתו הוא מעשה חסר תקדים ולא ברור מנין תעוזת השופטים לקיים בכלל דיון בנושא.
לאורך השנים, לאט לאט ובחכמה רבה, בג"ץ נטל לעצמו סמכויות לא לו כאשר השבוע הוא שבר גם את השיא של עצמו. הממשלה צריכה להבהיר לבג"ץ באופן שאינו משתמע לשתי פנים – לא נקבל בשום אופן אפשרות של פסילת חוק יסוד על ידי בג"ץ.
אם בג"ץ יפסול את החוק, המשמעות המיידית של מהלך כזה הינה שלמעשה השולט הבלעדי במדינת ישראל היא בג"ץ ששופטיו לא נבחרו. היינו – דיקטטורה. כבר כיום ישראל אינה מדינה דמוקרטית טהורה. מי שמכתיב את סדר היום ופוסל מהלכים של הממשלה על ימין ועל שמאל הוא בג"ץ, דבר שלא קיים בשום מדינה אחרת.
אך אם בג"ץ יפסול את חוק היסוד, ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית תחדל מלהתקיים. דבר כזה אסור לממשלה לאפשר, גם במחיר של אנרכיה של פעילי שמאל קיצוניים ברחובות וטייסים שיפקירו את ביטחון ישראל, כפי שחלקם עשו עד כה. כעת הסכנה המיידית והברורה היא שישראל תהפוך בקרוב למדינה שאיננה דמוקרטית. על זה הממשלה צריכה להילחם.
בל נטעה לחשוב שבג"ץ יעצור את עצמו בפסילת חוקי יסוד וכבר אמרו רז"ל "יש לו מנה רוצה מאתיים". שכרון הכוח של בג"ץ עלול להגיע גם אלינו, החרדים. אם עד היום בג"ץ התנכר באופן מכוון לציבור החרדי, לאחר נטילת הסמכות הדרמטית, הוא עשוי לפגוע בציבור החרדי ביתר שאת. המלחמה היא גם שלנו.
לאורך השנים הציבור החרדי הצליח ליצור לעצמו כוח פוליטי רב, בפרט לאור העובדה שעל פי רוב הוא לשון המאזניים בקואליציות. זו הסיבה שהחרדים מקבלים את קצת תקציבים וכו'. אם בג"ץ יהפוך לריבון, גם הכוח הפוליטי החרדי יהיה חסר ערך.
