אירוע השנאה בתל אביב במהלך יום הכיפורים צריך להדליק נורות אדומות בוהקות לציבור החרדי בישראל. אילו “פיצוץ” התפילה היה בעקבות ההפרדה שכביכול הייתה שם, המחזה אמנם היה מזעזע ובעיקר עצוב, אך לא כך פני הדברים, לצערנו.
בתמונות שהגיעו מכיכר דיזנגוף ניתן לראות בבירור שלא הייתה מחיצה. ארבעה דגלים עלובים שתלויים על חוט אינם נקראים מחיצה, וודאי לא על פי הלכה. אז מדוע אותם פעילי שמאל קיצוניים בכל זאת פוצצו את תפילת כל נדרי?
התשובה לכך עצובה, ובעיקר מעוררת דאגה. הם פשוט שונאים חרדים, יהדות ומסורת. הם פוצצו את התפילה לא בגלל ההפרדה שכאמור לא הייתה, אלא בגלל שהם העזו להתפלל במעוז הליברליות. אבל הצביעות, אוי הצביעות, הרי אין לאותם יפי נפש בעיה כלל וכלל שערבים מיפו מקיימים סמוך לים תפילות המוניות בהפרדה. הליברליזם והפלורליזם נגמרות כאשר מדובר בחרדים.
באופן מגוחך למדי, הפוליטיקאים משמאל בתחילה לא הביעו זעזוע ושאט נפש מהמעשה האנטישמי, להיפך הם הזדהו עם המסרים של אותם קיצוניים. ואז הגיעו הסקרים. במהדורות המרכזיות של ערוצי השמאל פרסמו סקר, ממנו עולה כי רוב הציבור בישראל נגד פיצוץ האירוע ביום הקדוש. ואז לפתע פתאום, באורח פלא, המסרים של אותם פוליטיקאים צבועים משמאל – השתנו.
לפתע גנץ ולפיד גינו את האירוע וטענו כי פעילים תקפו מתפללים ולקחו את החוק לידיים. המינימום הנדרש מבחינה פוליטית מפוליטיקאי חסר עקרונות ועמוד שדרה, הוא לדעת מה הבייס שלך אמור לחשוב על אירוע מסוג זה ולפי זה להגיב. הפרסה המביכה של אותם פוליטיקאים העלתה חיוך גם אצל אנשי האופוזיציה הממורמרים ביותר.
אישיות נוספת שעשתה פרסה, גם כן מביכה, הוא השר לביטחון לאומי בן גביר. מיד עם צאת החג בן גביר הודיע כי הוא מתכוון לקיים תפילת ערבית בכיכר המריבה כאקט מחאתי נגד השנאה. טוב הגדיר זאת חברו שמחה רוטמן כשאמר: “איתמר, כוונותיך רצויות אך מעשיך אינם רצויים. אין ספק שהפעולה של מיעוט קטן ואלים שתקף מתפללים ביום כיפור קורעת את הלב לכולנו, אבל המענה לפרובוקציה של המיעוט הפרוגרסיבי הקיצוני והרעשן שלא רוצה כאן מדינה יהודית ודמוקרטית הוא לא בפרובוקציה נגדית שתביא להרחבת הבעירה והשנאה”.
בתחילה בן גביר סרב לרדת מהעץ, למרות שהבין שצעד זה הוא פרובוקטיבי מידי שישחק לידיהם של אנשי השמאל. מי שדווקא נתן לו את הסולם לרדת ממנו היו מארגני השמאל בעצמם כאשר הודיעו כי לא יגררו לפרובוקציה ויקיימו תפילה מקבילה במקום מרוחק מדיזינגוף.
בן גביר ניצל את המומנטום והודיע מיד על ביטול האירוע. “שמח שבשמאל הקיצוני הבינו כי אין מקום לאנטישמיות נגד יהודים בלב תל אביב. יש לנו מדינה יהודית אחת – בה תמיד יהודים יוכלו להתפלל במרחב הציבורי, בכל זמן שירצו, ובכל מקום וגם אם אדרש בעתיד לכך אגיע להבהיר זאת”, טען גביר. טוב מאוחר מלעולם לא.
