בעוד צה"ל מצוי בעיצומה של המערכה ברצועת עזה, שההשתלטות עליה תארך עוד זמן, גבול הצפון עם לבנון ממשיך להוות אתגר משמעותי – תושבי קו העימות פונו מבתיהם, ומול חיזבאללה מתנהלת מערכה של מהלומות אש. מציאות זו תמשיך להיות חלק משמעותי מהמערכה האזורית שנכפתה עלינו, ובשלב זה לא נראה שתושבי הצפון יוכלו לחזור לחיי שגרה בקרוב, במקביל להרחקה משמעותית של חיזבאללה מדרום לבנון.
מאז ה-7 לאוקטובר חיזבאללה מפעיל אש בעוצמה מתגברת לתוך שטח ישראל, מבחינתם זו "הזדהות" עם ארגון החמאס, אך בפרקטיקה זוהי אג'נדה איראנית – הכל באימונם, מימונם והכוונתם. חמאס יוכרע בעזה, זה עניין של זמן, אך חיזבאללה בלבנון הוא סיפור מורכב יותר.
עזה היא שטח מצומצם ומתוחם שרובו נשלט על ידי ישראל, וחלקו מהצד המצרי בגבול סיני, אך בלבנון שיתוף הפעולה של הארגון בגבול סוריה, השכנות עם טורקיה מצפון וכמובן התספוקת האיראנית – בלבנון המערכה היא שונה, בטח בהיקפי השיגור שחיזבאללה מסוגל ליצר לעורף ערי ישראל.
בשלב זה, מתנהלות שיחות ברמה הבינלאומית לשינוי המצב בצפון – מדברים על החזרת חיזבאללה לקווי החלטה 1701 שנקבעה בסיום מלחמת לבנון השנייה. אך העמדה הזו היא בעייתית – היא לא מנעה מחיזבאללה להתעצם בסדרי הגודל מאז 2006, היא לא מנעה את זליגתו דרומה, ואלפי חיילי האו"ם בהקשר הזה לא צמצמו את התעצמות הארגון, ולמעשה לא קיימו את המנדט לשמו הם מצויים בשטח. חזרה למתכונת של 1701 היא בעצם המשך הבעיה, והשאלה היא האם פותרים אותה, מתי, וכמובן כיצד?
ישנם כעת 3 חלופות כלליות להמשך המערכה בצפון – הראשונה היא לבצר את ההגנה בגבול הצפון ולשמר את הבנות 1701 עד כמה שניתן. השנייה היא יצירת לחץ על איראן, שהיא המחולל האזורי. והשלישית היא לצאת למלחמה כוללת בארגון חיזבאללה.
כל אחת מהאופציות היא רלוונטית, המעניינת והחשובה היא ההשפעה האמריקאית באזור. איראן לא תזיז את חיזבאללה מילימטר מהגבול אלא אם ההשפעה האמריקאית תקרין ותרתיע – עד כה זה לא נראה, על-אף שהאמריקאים נמצאים באזור עם הרבה כוחות צבאיים, ובל נשכח את הפלונטר על שיחות הגרעין שלא הגיע לנקודת הסכמה.
יש לה לארה"ב מנופי לחץ על איראן, ואין ספק שהכבדת הלחץ יכולה לסייע לישראל, אך זוהי סוגיה שלא בטוח שתגיע לכדי מיצוי. האמריקאים נכנסים לשנת בחירות ובכלל לא בטוח שהמזרח התיכון מעניין את העם האמריקני בדרכו אל הקלפי, אולי אף הפוך מזה. ומכאן שעל ישראל לפעול, בטח להתחיל לבנות את האופציה הצבאית – וכאן חשוב להדגיש שככל שצה"ל ימשיך וישלים את ההשתלטות על עזה, תתאפשר גמישות רבה יותר ביכולות התמרון ועיבוי המאמץ הצפוני.
בחיזבאללה חייבים להבין, ומהר, כי צה"ל נערך וכי הסירוב שלהם לסגת לקווי החלטה 1701 כנקודת פתיחה – הינו בעל השלכות חמורות. חיזוק ההגנה בגבול הצפון בצד צבירת יכולת התקפית יבשתית בסדרי גודל הם צורך השעה, וחשוב להבין שצה"ל מסוגל לבצע זאת במהירות יחסית.
בחיזבאללה נראה שעוד לא הבינו שהחברה הישראלית מכירה בגודל השעה. הם סבורים שאנחנו מורתעים ממערכה נוספת בלבנון, אולי זה היה נכון עד ה-6 לאוקטובר. אולם אחרי מה שקרה במתקפה הרצחנית של חמאס בדרום, החברה הישראלית מצויה בתודעה אחרת, וגבול הצפון הוא בהחלט חלק מהתובנה שהשתרשה כאן, שלא ניתן לקבל צבא טרור על סף דלתנו. החברה הישראלית הבינה זאת ומוכנה לשלם את המחירים הדרושים כדי לשנות את המצב מיסודו – לתושבי הצפון אין את הסבלנות ולחברה הישראלית אין יותר יכולת ההכלה כלפי הטרור הרצחני שהם מייצרים.
הכותב הוא אל"מ (מיל') רונן איציק. מפקד חטיבת שריון לשעבר, חוקר יחסי צבא וחברה.
