קואליציה בערבון מוגבל / רועי ויזאן

למרות שלא רואים בחירות באופק, ראשי המפלגות נמצאים עמוק בקמפיין, וכל אחד בתורו פונה לבייס שלו, הראיון שהעניק השר בן גביר לעיתון האמריקאי וול סטריט ג'ורנל, שבמהלכו ביקר את הנשיא ביידן ופרס את משנתו ליום שאחרי ברצועת עזה, גרר כצפוי גינויים מכל הקשת הפוליטית, שחלקם שעטו לצייץ ברשתות תודות לדוד סם שמעניק מתנות בלי סוף למדינת ה51 שלו.

לא לחינם נתניהו שלח את המשקיף והיועץ הבכיר בקבינט אריה דרעי לצייץ הערכה רבה לביידן, לממשל בבית הלבן ולא מהיום, מייחסים חשיבות רבה למה שדרעי אומר וזה לחלוטין מסייע בהרגעת הרוחות, מבחינתם, הקו המתון שדרעי נוקט לאורך השנים נותן להם את התחושה שהוא בין הדעות השפויים בקבינט.

בתגובה לסערה שחולל בן גביר, נתניהו נזהר בלשונו כלפי שותפו לממשלה שהוא מאוד זקוק לו ליציבות הממשלה, ומבלי להזכיר מפורשות את שמו, אמר שאיננו זקוק לעזרה בניתוב היחסים עם ארה"ב והוא מסתדר יופי.

אין ספק שבן גביר נמצא על הגל, הוא מרשה לעצמו להגיד מה שבא לו, מתי שבא לו ועל מי שבא לו, בהתקפה שלו על ביידן הוא בעצם קרץ לבייס הסרוג וביסס את מעמדו, למרות ההבנה שלו שמה שהיה הוא מה שיהיה.

חברי הקבינט מודעים לעובדה שלמרות המחלוקות בין הידידות הכי טובות, כל עוד הממשל בבית הלבן מסייע ומחמש את ישראל, בטח כשמדובר בממשל דמוקרטי שהיחס שלו לעזתים שונה בתכלית מהממשל הרפובליקני, הקבינט בכלל, ונתניהו בפרט כפופים לו, והסיוע ההומניטרי ההזוי שנכנס לרצועה בכמויות שיכולות לאחסן רזרבות לכמה שנים לארגון הרצחני, ימשיך להיכנס למורת רוחם של המשפחות האומללות שמנסות לחסום את כניסתו במעברים.

הקו שהממשל הדמוקרטי מוביל כלפי רצועת עזה, בדגש על שתי הנקודות הבוערות, היום שאחרי וה'בלתי מעורבים', לא ישתנה. נתניהו יודע זאת והוא בצומת דרכים, העסקה השנויה במחלוקת שהולכת ומתרקמת בפריז, לא תורמת להרגעת הרוחות, ואף מערערת לו את הקואליציה, מדינה שלמה מחכה למוצא פיהם של חמאס חו"ל בראשות הנייה, שמחכה לתשובה של חמאס עזה בראשות סינוואר, שמצד אחד גלנט טוען שישראל יושבת לו על הזנב, ומצד שני סינוואר מרשה לעצמו להתעלל בכולם ולהחריף את התנאים להשגת מתווה.

המכנה המשותף של הנייה וסינוואר, שהם משחקים עם כולם ונהנים מכל רגע מהעיסוק בהם באולפנים, מה תהיה תשובתם למתווה המוצע ואיך ישראל תתמודד עם ההשלכות, במקום שיקרה ההיפך הגמור, חמאס יציע מתווה, ישראל תייבש אותו עד למתן תשובה, והוא יצטרך להתמודד עם ההשלכות, עד כתיבת שורות אלו (יום שלישי) לא ניתנה תשובה חמסית, וכדי ביזיון וקצף.

הניסיון לצרף את לפיד לממשלה במקומם של בן גביר וסמוטריץ', הוא פתרון בשביל נתניהו לטווח הקצר כדי להעביר את העסקה לכשתהיה, אבל מסנדלת אותו לטווח הארוך, קרי, ברגע שיתאפשר ללפיד וגנץ הם יפוררו את הממשלה מפנים, יחברו למורדי הליכוד ויגישו אי אמון קונסטרוקטיבי שיזיז את נתניהו הצידה.

הרצון והלהט של לפיד להיכנס לממשלה לא נובע מאכפתיות יתר לחטופים, כניסתו לקבינט המלחמה תניב לו רווח פוליטי מהבייס שברח לגנץ, ומטה המשפחות השבוי ירים אותו על הכתפיים ויעשה לו קמפיין פוליטי בחינם, ולכן הראשון שינסה לתקוע מקלות לכניסתו זה גנץ והסיבה ברורה, גם יציאה של בן גביר החוצה (אם תהיה) תניב לו רווח פוליטי מהבייס שחזר אליו מסמוטריץ ולא רק, אבל יסנדל אותו בהמשך בכל ממשלה שתקום, האחרון שיקראו לו אם בכלל זה יהיה בן גביר, ולכן לא רק נתניהו נמצא בצומת דרכים, אלא גם השותף שאומנם בכוחו להפיל את נתניהו, אבל הוא יגרום גם להפיל את עצמו, ויהפוך להיות לא רלוונטי בעתיד.

רועי ויזאן, יועץ ופרשן פוליטי. לתגובות: [email protected]