בלון עם הרבה אוויר / מה באמת עומד מאחורי ההסכם בין אבוטבול לליכוד?

אחת החולשות האנושיות שתמיד עומדת בעוכרנו, היא הנטייה שלנו להיצמד למילים הגדולות בפרסומת – ולזנוח את הכוכבית הקטנה בצד. זה מה שקורה גם בבית שמש, ביממה הסוערת סביב ההסכם בין אבוטבול לליכוד.

הרבה מילים גבוהות שמנוצלות היטב על ידי מניפולציות מהצד השני, אבל עיון מעמיק בהסכם שנחשף מגלה – שיש כאן בעיקר הרבה מאוד כלום. מה כן יש כאן? אני מקווה שלא איחשד בנטייה לצד כלשהו – אבל יש כאן מועמד חרדי שיודע לכבוש את לב התושב החילוני המצוי – בלי לשנות כלום מהאינטרס החרדי המובהק.

כאמור, המון מילים גבוהות – אפס ירידה מהצורך החרדי. נתחיל בעובדה הפשוטה: משה אבוטבול לא מכר את בית שמש לחילונים. בית שמש היא עיר מורכבת, שהציבור החרדי כובש אותה ביסודיות ובמהירות מפתיעה, אבל היא עדיין עיר מורכבת. צריך לנווט בה בחכמה ובקורטוב ערמומיות, וזה מה שיש כאן בהסכם.

קחו למשל את הסעיף המסעיר ביותר, שמבטיח כביכול לא יהיו הקצאות לבתי כנסת בנווה שמיר ורמה ה'. עיון קל בניסוח המדויק מגלה אמירה הפוכה ממה שמספרים לנו בכותרות התקשורת הממומנות מצד אחד.

"על מנת לשמור על אופי ואיזון בבית שמש הוותיקה, בנווה שמיר וב-ה2 לא יוקצו שטחים חדשים ו/או מבני ציבור למגזרים שאינם תואמים את אופי השכונות הכלליות. למרות האמור לעיל עיריית בית שמש תיתן פתרונות יצירתיים וייחודיים לציבור שהצטרף לשכונה במענה למקום
תפילה ונושאי חינוך ילדיהם"

מהם בדיוק פתרונות יצירתיים? ברור לחלוטין. הפתרון היצירתי טמון בסעיף עצמו. יש כאן אמירה מפורשת שיהיו מקומות תפילה ומוסדות חינוך לכל מי שיצטרך, אלא שהושתל סעיף מקדים שמרגיע את התושב החילוני המצוי באמירה חסרת משמעות ממשית.

אולי יש כאלה שלוקים בזיכרון קצר, אבל למעשה רמה ה1 וה2 יועדו להיות שכונות בעלות אופי כללי – וזאת על פי הסכם מפורש שהותנע על ידי דגל התורה בראשות משה מונטג, ובהכוונת גדולי ישראל זצ"ל, בראשותו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זי"ע.

למרות האמור, מצליח משה אבוטבול בהסכם מפורש עם הנציגות החילונית, להביא הישג לא פחות ממרשים, שמבטיח הקצאות לכל הצרכים החרדיים ברמה ה'! תשאלו את שמואל גרינברג האם הוא היה מסוגל להתחייב על דבר כזה… לסיכום: יהיו הקצאות בנווה שמיר וכל רמה ה', לכל צורך חרדי!

סעיף נוסף שהפרסומאים השתמשו בו היה עניין המתנ"סים, שכביכול 'נמכר' לציבור החילוני. דבר שכולם יודעים שאין בו שום חדש, וכבר כעת היה שייך לליכוד – וכך היה אמור להיות בכל קואליציה שרק תוקם. הציבור החרדי אף פעם לא סימן את המתנ"סים כמטרה בפני עצמה.
והנה עוד בשורה, שבימים כתיקונם היתה פותחת מהדורות ב'קיפקעס' השכונתיות:

אחרי עשור של מאבקים מול הליכוד, האחרונים מסכימים לראשונה על בניית בית כנסת חרדי בבר אילן לצד בית הכנסת האתיופי! מדובר, גם לדידם של מתנגדי אבוטבול החריפים ביותר, בהישג מרשים. זו הסיבה שלא תראו את הסעיף הזה מופיע בשום כתבה של כתבים ויח"צנים מטעם.
והנה עוד סעיף שהצליח להרגיז כמה מהציבור החרדי. סעיף 14 בהסכם שמבטיח 50% מתקציבי החדש מול ישן יועברו לטובת בית שמש הותיקה. אותנו זה מצחיק. למה? כי יש כאן גאונות לשמה של אבוטבול, שמבטיח לשכונות החרדיות 50% מתקציב שמיועד מטעם משרד השיכון לטובת השכונות הישנות – שברובן אינן חרדיות…

הלאה. הסעיפים שמדברים גבוהה על הקולות הקוראים – מדברים בעצם על תופעה שכמעט ולא מתרחשת בבית שמש. ובקיצור: הדבר היחיד שאפשר ללמוד מההסכם הזה, הוא שניהול כל ענייני העיר הוותיקה והתושבים החילוניים – יועברו לידי הליכוד. זה הכול. כל מי שאומר אחרת – פשוט נסחף אחרי המילים הגדולות, ושוכח לקרוא את הכוכביות, שמוציאות את האוויר מהבלון הנפוח…