אחד הדברים הכי אהובים עלי הוא לשבת במטה של מועמד אחד על סלוגן חזק, איכותי ומשכנע, לעמול וללטש את המילים, לשפשף את המוחות ולשפצר את המילים עד לסלוגן הסופי שיביא את המצביע הפוטנציאלי אל הקלפי לבחור את המועמד הנכון.
ואז, לרדת למטה, לחצות את הכביש, להיכנס אל המטה של המועמד המתחרה ושם לחזור על אותה הפעולה עם אותו המאמץ והחשיבה כדי להביא את הסלוגן שימשוך את המצביע הפוטנציאלי שלא להצביע למועמד שרק לפני רגע עמלתי להביא לו את הסלוגן הנכון, יחד שבטי ישראל.
מטבעי אני אופטימי, והפעם אף יותר, מחר בלילה יגמרו הבחירות, הפלקטים יתלשו, הגדולים שבהם ישמשו אפילו כמכסה למרפסות עד שיקרעו, המודעות ברחובות יכוסו בשלטים של עסקים, ורק קרעי המדבקות שהילדים תולים על עמודי החשמל ילוו אותנו עד לבחירות הבאות, אבל המועמדים הפעם יצטרכו לעבוד קשה, אחרי שנים של נציגים שהבוחר מתוודע אליהם מבחירות לבחירות, החל הליך של כניסת המפלגות העצמאיות לחדור יותר ויותר, זה החל בביתר המשיך בבית שמש וחדר אפילו אל המאה שערים הליטאי – בני ברק.
לא אני לא חושב שתושבי בית שמש יכולים להתחיל לחלום על רכבת, גם לא שתושבי ירושלים על הפסקת הדוחו"ת, או תושבי בני ברק על ניקיון, אבל מה שברור שכל נציג יצטרך להצדיק את המקום שלו. חבר מועצה תפקידו הוא שליח ציבור, וכעת הוא יצטרך להוכיח שהוא אכן כזה.
נתקלתי השבת בסיפור מרתק, אברך שהגיע אל מרן הרב שך בבקשה שיפנה אל נציג ציבור כדי לפתור בעיות שנתקל בהם, שלח אותו הרב שך אל ביתו של אותו עסקן כשהוא מתלווה אליו ומאזין לדבריו בחדר המדרגות, העסקן שזעם על האברך שמתדפק על דלתו לא ידע שהוא למעשה במבחן מול המנהיג של המפלגה, כשל בניסוי וסולק מהמפלגה, לא עזרו כל תחינותיו ובקשותיו, שום הסבר לא התקבל, אתה נציג של הציבור, אם אתה לא מייצג אותו תלך הביתה.
בזמן שבכל המפלגות כבר מכינים את מטה יום הבחירות, שולפים את השפנים מהכובע, משחררים סרטוני תדמית, הקולות כבר צרודים מרוב שכנוע, ונשק יום הדין כבר מוכן על השולחן, אני מצפה שכל נציג ציבור, יכין לו את צוות מאה הימים, במה הוא יכול לקדם את האזרח, איך לוקחים קדנציה אחת ומשפרים בעיות שנים, והשכר הוא מובטח, מי שטוב במונציפאלי מגיע בסוף אל הארצי.





















טור יפה ומרשים
נהניתי מכל מילה
כתוב טוב
מקווה שנראה כאן עוד טורים שלך
אחלה ניסן
תותח