‏פרשת המן, היא לא סגולה, היא הרבה מעבר

בשבת הקרובה נקרא בתורה את פרשת בשלח, בתוכה מופיע מעשה הנס הנוראי של ירידת המן מן השמיים, כשבני ישראל במשך 40 שנה, לא עובדים או 'משתדלים' עבור מחייתם, אלא מקבלים את האוכל ישירות עד לפתח האוהל, קריאת פרשה זו נקבעה לדורות כסגולה לפרנסה, כדי להזכיר לעצמנו שגם אם אנחנו מתעסקים בפרנסה, ולא זוכים לקבל אותה ישירות פיזית מן השמים, יש מי שקובע מה תהיה הפרנסה, והוא ורק הוא זן ומפרנס אותנו.

רבים רבים, ובין השאר גם אני נוהגים לומר את הפרשה כסגולה לפרנסה מידי יום לאחר התפילה, חלק קוראים את הפרשה פעם אחת אחרים שתיים מקרא, וחלק מקפידים לקרוא אפילו עם התרגום, מקובל בשמו של רבי מנחם מנדל מרימנוב, שהיום יום שלישי לפרשת בשלח הוא יום מסוגל לקריאת הפרשה ולהיוושע בכל נושא הפרנסה.

העידן המודרני הביא איתו רעיונות מעולים של גבאי הצדקה לניצול ההזדמנות לסייע עוד לעניים ונזקקים של קופות הצדקה, של קריאת פרשת המן על קברו של רבי מנדל מרימנוב, או גדולי ישראל שיעתירו עבורך בשעת קריאת פרשת המן, קטונתי, אבל בעניי, ענין קריאת פרשת המן, הוא כדי שנתחזק אנחנו ונבין מי הקובע ומי המפרנס, ככה שלדעתי מן הראוי שאת הסגולה הזו נקיים בעצמינו ולא דרך תרומה.

תתעלמו לכמה דקות מהצינתוקים המתחננים, מהמיילים מכל רשימות התפוצה שידוורו אליכם את פרשת המן מעוטרת בלוגו שלהם במגוון דרכים, קחו לעצמכם רגע, תפתחו סידור או חומש, ותקראו את פרשת המן עם או בלי שניים מקרא ותרגום, תנסו להפנים את גודל הנס שנעשה שם, את הישועה מעל הטבע, תפנימו מי קובע ומחליט על מזונתיכם, מי יחליט אם תהיו עניים או עשירים, קפיטל תהילים לסיום ומטבה לצדקה ואז תבקשו ותתחננו על שלכם.