מופע שכולו צביעות וציניות / עורך הדין על הדיון בבג"ץ בחוק הגיוס

היום (ראשון) אמור להתחיל מופע שכולו צביעות וציניות. ההצגה הגדולה תחל השעה תשע בדיוק. המיקום: אולם ג' של בית המשפט העליון בירושלים.

בזה אחר זה יצעדו מעדנות על הבמה תשעה שופטים חמורי סבר, לבושי שחור, ויעשו פרצוף רציני. כל אחד מהם יתפוס את מקומו, ולאחר שהבמאים מהתקשורת, אנשי ההפקה והסאונד, יתנו את האות שהכל מצולם כראוי, תתחיל ההצגה עצמה. בשידור ישיר בערוצי התקשורת להנאת חלק מהקהל בבית, הנאיביים האחרונים שעדיין חושבים כי יש משמעות לדיונים הללו.

תחת הכותרת "גיוס בני הישיבות" ידונו במה שייראה ככובד ראש, בסוגיה הרגישה ביותר. כל הנוכחים באולם, גם השחקנים וגם הצופים, יודעים שאין לדיון כל משמעות. איש מהם אינו משלה את עצמו כי החלטה תשנה את המציאות, כולם יודעים כי פסק הדין נכתב מראש ומה כתוב בו. כולם יודעים גם כי אין בחור ישיבה אחד שיתגייס כתוצאה מפסק הדין. השאלה היא רק כמה אנשים בוגרי הציבור החרדי, ששקלו ברצינות להתגייס, יתלכדו כעת פנימה באחוות נרדפים, ויבטלו את הכוונה להצטרף לצבא, בעת שהדבר נעשה בכפייה.

אי אפשר שלא להשוות בין ההצגה הזאת, להצגה ההיא, במהדורה הבינלאומית, המתנהלת במקביל בהאג. גם שם, הרכב רחב של שופטים לבושי שחורים מנהלים דיונים מתוקשרים ומעונבים, כאשר פסק הדין מוכן מראש, גלוי וידוע לכל העמים, וכתוב בו שישראל אשמה, ולא משנה מה יגידו בדרך. גם כאן מדובר בדיון דקלרטיבי ללא משמעות אופרטיבית. כאשר התוצאה היחידה היא התפכחות של אנשי שמאל, מחלום האינטרנציונל לכיוון של ההבנה כי חנופה לגויים משיגה את ההיפך.

ההבדל היחיד ביניהם, הוא שבהצגה ההיא ניתנה זכות תגובה (בכאילו) לנאשמת המרכזית ואף השתתף מטעמה שופט מרכזי בעל שם (שרק עשה בושות), הרי שכאן, אפילו זה לא קורה. כל הדוברים, כולל היועצת המשפטית לממשלה, ייצגו את העמדה שכנגד הממשלה וכנגד הציבור החרדי. טוב עשו המפלגות החרדיות שלא ביקשו אפילו את זכות העמידה. הניסיון בהאג הוכיח כי במקרים של פסק דין כתוב מראש, עדיף לא לשתף פעולה עם ההצגה.

זוהי הפעם המי יודע כמה, אשר בג"ץ דן בעניין זה. מידי פעם מבליח שופט עם דעת יחיד מקורית המצדדת בזכותם של בני הישיבות ללמוד תורה במדינת היהודים. כזה למשל היה הנשיא לשעבר גרוניס, הנשיא לעתיד עמית, ואולי עוד אחד או שניים. חסרי משמעות בתוך ים של משטמה כלפינו. פעם אחר פעם ביהמ"ש העליון נוקט בנשק האטומי המשפטי של ביטול חקיקה ראשית של הכנסת. פעם אחר פעם באותו נושא ובאותן מילים, כביכול אין בכלל רשות מחוקקת ולא מבצעת. בכל הקשור לציבור החרדי, ממנה בג"ץ את עצמו כשר ביטחון, שר חינוך, ובהצגה הנוכחית גם כשר אוצר.

הדברים הללו חשובים כלפינו פנימה, שאנו נדע את האמת. נדע אותה ונמשיך איתה עד ביאת גואל.