כל הגולה כמדורת אש / בעקבות נסיעת גדולי ישראל עבור עולם התורה

הידיעה כי מרנן ורבנן גדולי ישראל מכל החוגים ייצאו בשבוע הבא למגבית מרוכזת בארה"ב לטובת הכוללים בארץ, הינה בשורה משמחת מאוד, למרות שהיא מגיעה על הרקע של הקפאת התקציבים של אברכים בגיל דחיית גיוס.

כמי שעומד כבר עשרות שנים בראש כולל, יכולני להעיד כי הגזירה הזו קשה מכולם מבחינה מסויימת: אמנם, בניגוד לימי לפיד (ונתניהו – לא שכחנו, נאלצנו), היא אינה חלה על כלל האברכים אלא על חלק קטן. מצד שני דווקא בגלל זה היא כל כך קשה, כי השאר פחות מרגישים זאת, וגם כי הביקורות מחייבות את הנכוחות של כולם, גם של המושעים שאינם מקבלים את התקציב.

אבל כאמור, יש גם צד חיובי למכה הזו: אשרינו שמאורי האומה, בשנות התשעים לאיו"ט, מטריחים עצמם במסירות נפש עצומה להקיף את כדור הארץ למרות הקושי, בשל האחריות אשר הם חשים שמוטלת עליהם לעולם התורה.

ארשה לעצמי לעשות אנלוגיה מדרשה שבה נכחתי לפני עשרות שנים. הנואם: הגר"ש פינקוס זצ"ל, המקום: אולם תמיר ירושלים, הזמן: התקופה לאחר נפילת הרייכמנים, הנושא: איך נפלו גיבורים שהחזיקו את כל עולם התורה באופן שכמוהו לא היה מימי חזקיהו?

"איני יודע חשבונות שמיים", זעק הרב וידיו באוויר זכורות לי כאילו בעל השמועה עומד נגדו, "אך אולי אפשר לומר משום שהתרומות הענקיות של הרייכמנים השכיחו מאיתנו את הצורך לתרום צדקה להחזקת תורה. היה מי שלקחו על עצמם את כל עולם התורה והשקל של כל יהודי איבד את משמעותו. הקב"ה חפץ בתרומתו של כל אחד ואחד".

בשעתו היה זה מרן בעל איילת השחר, אשר יחד עם יבדלחט"א כ"ק מרן אדמו"ר מגור שליט"א, עברו מקהילה לקהילה. אנשי המקום מעידים כי למרות חלוף השנים, פירות המתוקין מאותו מסע ניכרים עד היום.

גם בזמנינו, נודה על האמת, נהנינו יותר מידי מהשלטון ונשעננו עליו. תקציבי הענק גרמו לנו לזנוח את הפספורט בארון, במקום לנסוע לנדיבי לב. ויכול להיות – יש לי אילן להיתלות עליו – שהקב"ה רוצה גם להזכיר ליהודי ארצות הברית שהם צריכים לזכות בהחזקת התורה בארץ הקודש.

הנסיעות הללו, ועשיתי אין ספור כאלו, מועילות ליהודי הגולה לא פחות ממה שהן מביאות תועלת לכוללים בארץ ישראל. כל ראש כולל שמדבר בשטיבלך בלונג-איילנד מחזק את היידישקייט. וכשראשי עולם התורה מגיעים, החיזוק בלתי ניתן לשיעור ונותר לשנים רבות.

החיזוק של המתרימים לנתרמים, והצדקה של הנתרמים למתרימים, הם הטיפה מתוקה בתוך הים הזה שהשלטון, והפעם זה בעיקר בג"ץ, מנחילנו.