עלייה לאומית ולא יהודית / דוד ברמן

זה כבר שנים לא מעטות שחוגים לאומנים שוליים משתמשים במקום הקדוש לעם היהודי – הר הבית ככלי משחק לאספרציות הציוניות שלהם, כשהדבר האחרון העומד מאחורי התנועה הזו היא רצון להתעלות ולהתקדש בדיוק עם הליכה על כמה מאות מטרים מרובעים ב"הר הבית".

הפוך, הרי מדובר באיסור כרת, או לכל הדעות ספק איסור כרת, שנאסר עוד בידי כל פוסקי הדורות הקודמים מכל החוגים, שאף אחד מהם לא עלה בדעתו לעלות להר הבית ח"ו, כולל הרבנים הבולטים של הציבור הדתל"י. מדובר נטו בעניין לאומי ושלא לומר לאומני, לשחק עם רגשות העולם המוסלמי "להרביץ בהם ציונות וריבונות" משחק מסוכן באש שכבר הפילה חללים לא מעטים.

הרי לא רואים מעולם את אותם קבוצות חסרות אחראיות דלי"ם, עסוקים בלחזק נגיד את השבת, הכשרות, את עולם התורה, אדרבה קמים מתוכם לא מעט מסיתים ומדיחים הששים להוסיף שמן למדורת השנאה נגד בני הישיבות בעוון "חוסר ציונות בהתגייסות לצבא כור ההיתוך" – המפיל כ-50 אחוז מהציבור שלהם לבאר שחת. לא יוצא מהם מיזם אחד למען כל אותם מאבקים עצומים שמנהלת היהדות החרדית לשמירת צביונה ויהדותה של עם ישראל. אבל על הר הבית הם פתאום נדלקים במאבק כאילו דתי ??

כל השפה הדתית שהם משתמשים בהם לכסות את הטירוף המסוכן הזה, נועד להסיח דעת מהאמת, שכל המניע שלהם לדבר הוא ציוני טהור, וגם לאחר מעל מאה שנות ציונות המדינה נראית איך שנראית, צפון ודרום חצי נטושים, מלחמה בלתי פוסקת, מאז תחילת הקונספציה הציונית נוספו רבבות רבבות הרוגים ועוד יותר מכך פצועים, אבל הם עדיין לא ירגעו ולא יאמרו די, ולא ינוחו ולא ישקטו עד שיוציאו שוב ושוב את אחרון הערבים משלוותם בידי התגרות במקום הכי הכי רגיש למוסלמים, כי הרי "צריך להראות בעלות במקום".

כאילו והריבונות בשאר חלקי המדינה מושלמת, ואי אפשר לעבור את החיים בלי לטייל מידי ראש חודש בכמה מאות מטרים שעל הר הבית, תוך צפצוף ארוך על ההלכה הפסוקה. כי אחרת "אין ריבונות". מטורפים רדו מהגגות !

ייתממו הם במענה, "הערבים לא סובלים אותנו בשום מקום, אין הבדל בין הר הבית לשאר". מדובר כאמור בהיתממות ילדותית, נכון שהערבים ( רובם הגדול ) לא רוצים אותנו בשום מקום, אבל עדיין יש הבדל גדול בין הר הבית שהוא המקום הכי קדוש להם, לשאר, זה לוחץ להם על בלוטת הרצח בהרבה יותר עוצמה ומהירות מאשר על שאר חלקי הארץ, שבחלקם הם התרגלו לכך. לא הרי המקום הכי קדוש לסתם שטח.

זה הוכח במציאות כמות הפיגועים שיצאו מיד לאחר אירועי הר הבית, זה זירז את פרוץ האינתיפאדה השנייה, ואין ספור פיגועי נקמה, עד שכזכור גם ביבי והימנים שלצידם התקפלו בזריזות מהצבת המגנומטרים בהר, לאחר סדרת פיגועי רצח עקביים. זה לא קורה בהצבת מגנומטרים נניח ליד איזה מחסום . כל ההשוואות המטופשות בין הר הבית לשאר הוא זריית חול בעיני הציבור.

זה גם הזדמנות לציבור שלנו פנימה, לחדד את ההשקפה, להתנער משטיפת המוח הסרוגית בעניין, בן גביר הוא אדם שובב ולא משלנו ודעותיו אינם דוגמה לשום חיקוי גם אם הוא עושה פה ושם דברים מועילים.

להבין בין תכלת לקלא אילן, בין חרדיות לבין ימניות, בין שמרנות לבין לאומנות, בין התורה מעל הכל לבין הכבוד הלאומי מעל הכל. בין חיי אדם במרכז לבין הרפתקאות ציוניות דמיוניות במרכז תוך זלזול ומשחק בחי אדם. בין דבקות במסורת רבותנו בלי זיז וסייג שזאת התורה לא תהא מוחלפת עד סוף על הדורות, לבין נהירה אחרי בליל אופנות חדשות משונות המשתנות בהתאם למצב הרוח הלאומני, סלט רעיונות מלא סתירות שסופה דרדור החוצה מהדת למחצא לשליש ולרביע או לחלוטין.

אנחנו חיים בתקופה מאוד מאתגרת ביטחונית, חוץ מהטבח הנורא בשמחת תורה, לא היה כדבר הזה שתקופה כל כך ארוכה מאות אלפי אנשים מפונים מבתיהם, ועוד הרבה יותר מזה חיים תחת פחד מתמיד מכל זמזום ורשרוש בשמיים שהינה חלילה איזה כלי תוקף. תוקפים אותנו מארבעה כיוונים מתימן אירן לבנון ועזה. לא היה כמצב הזה. כבשה אחת בין שבעים זאבים.

מוצע לכל הרברבנים הגדולים נפוחי החזה ומנפחי השרירים הימנים לקצת צניעות וענווה, להכיר במגבלות הכוח, להפסיק לשחק בגפרורי הר הבית, להוסיף זכויות וסייעתה דשמייעה, ועלייה להר הבית זה הדבר האחרון שמוסיף לכך, להניח ללומדי התורה, שכעת גלוי לנו יותר מתמיד כמה אנו נואשים לזכיותיהם. וכולי ואולי ירחם השם על שארית נחלתו.