קוראינו היקרים רחוקים מעולם התקשורת משום הרחק מהכיעור והדומה לדומה, ולפיכך לא מודעים כלל לאחת הפרשיות שהסעירה את המדינה בחודשים האחרונים. גם אנחנו לא נתייחס כי אם לחלק הנוגע לכולנו, שנבין איך עובדת התקשורת בפרט והאליטות בכלל, וכיצד הם מגינים על השלטון שלהם.
הגברת יוליה שמאלוב-ברקוביץ רחוקה מאוד מההשקפות שלנו ואין לנו כל עניין לתמוך בה. היא נולדה לפני שישים שנה בברית המועצות, וגדלה שם כמו עוד כמה מיליוני תינוקות שנישבו מבני עמנו. עם עלייתה ארצה עסקה בתקשורת, לאור כישוריה קודמה במהירות, עד שהגיעה למשרה הנכספת ביותר שעולה חדש יכול להגיע אליה: מנכ"ל העיתון הרוסי הכי נחשב. עשרות שנים היא הייתה שם בסביבה.
במשך תקופה קצרה היא הייתה גם חברת כנסת (מטעם מפלגת קדימה, הזכורה לרעה כמי שהחזירה את ישראל הרבה אחורה), ועסקה בעוד כל מיני פעילויות ציבוריות. בקיצור, אדם עם ניסיון נדיר בכל התחומים הנוגעים לתקשורת והסביבה.
כאשר חיפשו בערוץ תקשורת מרכזי יו"ר, היא הייתה מועמדת טבעית לאור ניסיונה הרב, ולא פלא כי היא נבחרה על פני כל המועמדים האחרים, בתור הבנאדם שהכי מתאים לתפקיד של חילוץ הערוץ מהמצב הכספי הקשה שהוא נמצא בו. אין מי שמתאים יותר ממנה לתפקיד הזה.
אבל הייתה לה בעיה אחת:
היא חברה במפלגת הליכוד.
על זה אין מחילה.
וכך החלו כל העיתונאים הבכירים בערוץ, אלו שכביכול אמורים לעבוד תחתיה, לתקוף את המינוי שהוא "פוליטי" (מילה שמעולם לא שמעו עליה שם, בדיוק כפי שלא שמעו עליה במעוז השני שלהם: מערכת המשפט), כל קיתונות הבוז הוצאו מהבוידעם והושלכו לעברה של היו"ר הטרייה, שהחליטה להתעלם מהכל.
הם ניסו להביא להתפטרותה בכל דרך אפשרית, ומכיוון שאין כל עילה חוקית וגם אין אפשרות לטעון שהיא חסרת ניסיון, ואפילו לא מצאו בעברה כל פגם, מצאו שיטה חדשה, הקשה והאכזרית ביותר:
חרם.
כל אחד יודע כי חרם הוא אחד הדברים הקשים ביותר שאפשר לעשות לאדם, זה כואב הרבה יותר מאשר מכות והשפלות. ילדים שמתעלמים מהם יכולים להגיע למצבי דיכאון קיצוניים חלילה, וגם מבוגרים לא חסינים מכך.
וזה בדיוק מה שהם עשו. היא הגיעה למשרד מפואר כל בוקר, אך אף אחד מהפקידים לא ענה ל"בוקר טוב" שלה. היא שלחה מיילים לעובדים ואיש לא ענה לה. כל מקום שהלכה בתוך הקומפלקס הענק, כולם סובבו את הראש ממנה. חרם.
לאחר שחלפו מספר שבועות והיא הבינה שזה בלתי ניתן לשינוי, היא הבינה את הרמז והתפטרה, למגינת לב רוב הלקוחות של הערוץ, ולשמחת ליבם של המיעוט הקטן והשולט, שעכשיו יוכלו לחזור לשדר את מה שהגברת מכירה היטיב ממולדתה: תקשורת פראבדה לתפארת מדינת ישראל.
טעות! היתה צריכה לפטר ולהכניס עובדים חדשים.