סכסוך צבא-ממשלה בשעת מלחמה / דעה

בשעת כתיבת השורות טרם הותר פרסום פרטי פרשת ההדלפות ממשרד ראה"מ, אך כבר עתה ברור לעין כל כי מתגלע סכסוך ילדותי בין מערכת הביטחון לבין משרד ראש הממשלה תוך כדי מלחמה, ובעוד חיילים נהרגים מידי יום בחזית. אל מול הסכנה הזו, כל השאר מתגמד וכבר לא ממש משנה מי הדליף מה.

הדלפות הן דבר חמור וצריך לטפל בהן, הדלפות בשעת המלחמה הן דבר חמור שבעתיים ואסור להבליג עליהן, אך מה לעשות שמדובר במכת מדינה, לא משהו שהתחדש בהדלפה הזו לפי מה שפורסם.

מה שכן התחדש בהדלפה הזו הוא האשמת הדרג המדיני בידי מערכת הביטחון, תוך התעלמות מוחלטת מכל המון ההדלפות האחרות שארעו על ימין ועל שמאל, בעיקר על שמאל, לאורך כל ימי המלחמה הארורה הזו.

וזה מסוכן הרבה יותר מאשר ההדלפה גופה, התחושה של צד אחד במפה הפוליטית, הצד שהוא במקרה גם הרוב גם בקלפי וגם בחזית, כי הצד השני שכולל בתוכו את כל זרועות השלטון שאינן הממשלה, רודף אותו בשעת מלחמה, היא מסוכנת ביותר לעצם הקיום.

אם מחליטים לחקור כל הדלפה ולהעמיד לדין את המדליף, יתחילו בבקשה בח"כ גלעד קריב, כן כן, זה הסכסכן הלאומי שמטיף תמיד לציבור החרדי, ומתברר כי הוא במו ידיו הדליף מסמכים מסווגים ביותר מתוך דיוני וועדת חוץ וביטחון.

אח"כ יעברו לחקירת מקורות המידע של רוב התקשורתנים מהשמאל שיודעים תמיד לפני כולם עד כדי פגיעה בביטחון שדה לפעמים.

אחרי שיעשו את זה, רק אחרי זה, יבואו לחקור את הדלפת המסמך הנוכחי, הרושם שנוצר הוא כי לא איכפת לגופי הביטחון עצם ההדלפה כמו שכואב להם שכל העולם יודע את הסוד הגלוי: החמאס לא באמת מעוניין לשחרר חטופים, וממילא כל ההפגנות כנגד הממשלה מיותרות וחסרות תוכן, את הסוד הזה הם לא רוצים שכל העולם יידע.

התירוץ שאסור לענות על כך הוא ששני הצדדים לא בסדר, למרות שזה כנראה נכון, עדיין יש הבדל עצום בין מי שעמד לבחירת העם ונבחר ברוב גדול לעמוד בראשו, לבין פקיד, בכיר ככל שיהיה, שהוא סך הכל עובד אצל הראשון, ואת זה אינם רוצים להבין, וצריך להסביר להם כי המדינה אינה שלהם בטאבו והם אינם צריכים לשמור עליה מנבחריה אלא לפעול לפי הוראותיהם.