אמסטרדם זו רק ההתחלה / דעה

הייתי פעמים רבות באמסטרדם, בהיותה צומת מרכזי באירופה, שדה התעופה שלה הוא אחד הפעילים בעולם, כאן אפשר לעצור לכמה שעות, להיכנס למרכז היהודי או אפילו לתת קפיצה קלה לאנטוורפן הסמוכה (שעה ברכבת שיוצאת מתוך הטרמינל ועוצרת בתוך הגטו הבלגי), ומכאן אפשר להמשיך לכל יעד בעולם.

הקהילה החרדית הקטנה חיה בשלוה מיוחדת השמורה לאירופה המזדקנת, מניין אחד עם פיצה אחת והארת פנים לאורחים מארץ הקודש, הכל ברוגע ובמתינות, קלאסיקה אירופאית.

אך מתחת לפני השטח העניינים בוערים והם יודעים זאת, בכל מקום שהולכים רואים את המוני המוסלמים מכל הסוגים, חלקם עדיין עם הלבוש הטאליבאני ומבטים של חמאסניקים בעיניים יוקדות שנאה ומשטמה, "אלמלא מוראה של מלכות חיים בלעונו".

ואין מוראה של מלכות, השוטרים שם הם גם הולנדים, עדינים כאלו עם מקלון פלסטיק חלול לקישוט, אין להם הרבה מה לעשות ולעזור במקרה וקורה משהו, ומכאן הפחד התמידי של כל יהודי בהולנד.

אך אמסטרדם אינה הבעיה היחידה, היא רק ההתחלה והלוואי ואתבדה, האמת שיש להודות להשם על כך שעד כה טרם נרצחו יהודים רבים ברחובות אירופה, אנחנו הישראלים אין לנו מושג עד כמה החרדים כה מעורבבים וקרובים בין המיעוט המוסלמי בלונדון ומנצ'סטר, פריס ואנטוורפן ועוד, בכל רגע נתון יכול צעיר מוסלמי להשתכנע שכדי להגיע לגן עדן.

פעמים רבות הותקפתי, מילולית, באירופה "האחרת", ולאו דווקא בידי מוסלמים אלא לבנים שווייצרים או אוסטריים, שניסו להבין מדוע הם עדיין נאלצים לראות יהודים מקוריים אחרי העבודה שהיטלר עשה.

אך בעוד האירופאים מסתפקים באמירות קצרות על מה לדעתם הגרמנים צריכים לסיים, הרי שהערבים השוטפים את אירופה במיליונים עושים את מה שהם עושים בכל מקום מאז שהסבא שלהם הוגדר בידי המלאך בפרשת השבוע: פרא אדם, ידו בכל ויד כל בו.

פעם זיהו שם יהודים באמצעות טלאי צהוב, ועכשיו זה באמצעות צעיפים צהובים שנשאו הישראלים שאיתרע מזלם להיות שם בליל שישי האחרון, אם אירופה לא תתעורר ואם היהודים שם לא יתעוררו, אנו עלולים רח"ל להתגעגע לתוצאות של הפוגרום הזה.