המורדים בסוריה מתקדמים בקצב מהיר מאוד, העיר חלב שהיא חשובה ביותר (גם ליהודים יש זכרונות נעימים מהעיר) נכבשה כמעט לחלוטין והם מתקדמים, עושה רושם כי הם עלולים להגיע גם לדמשק ולכבוש את כל סוריה.
הפרשנים חלוקים בדעותיהם מה טוב ליהודים, גם גורמי הצבא סבורים כל אחד הפוך מזולתו והמדינה כמרקחה.
מצד אחד המורדים הם נגד החיזבאללה והאיראנים והאויב של אויבנו אמור להיות ידידנו, מצד שני אנחנו יודעים איך מתחילים עם הטויוטות של דעאש והחמאס, אך אין לנו מושג מה יתפתח עם המוג'הדין הללו עם הזקנים הארוכים וסרט השוהדה על הראש.
מחד גיסא בכל ימיו של אסאד היה כאן שקט מוחלט, למעט כמה פשלות קטנות פה ושם, ומאידך גיסא הוא הביא לנו עד הגבול את החיזבאללה שזה בעצם איראן.
את כל ההתלבטויות הללו צריך להותיר לאנשי ה"כוחי ועוצם ידי" אלה שחושבים שצה"ל הוא כל יכול והכל תלוי ברצון שלנו לצד זה או אחר.
לנו כיהודים מאמינים בני מאמינים, אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים, הוא יודע מה טוב לנו ומה שיהיה זה מה שטוב לנו.
כתבה מוזרה . לא הבנתי כלום מה הוא רוצה להגיד
נכון
בסופו של דבר הוא רוצה לחזק אותנו באמונה שלא משנה מי יכבוש ואת מה. הכול מושגח בהשגחה נפלאה מ ה יתברך. והכול זה תהליך של גאולה כך נראה לי והוא צודק ב 100 %