לבכות את השריפה ששרף ה' / דעה

בפניא דמעליא שבתא הגיע הבשורה הקשה אודות פטירתם הטראגית של חמישה מטובי חסידי ברסלב, את רובם הכרתי אישית ומשפחתית, פארי הנצח של העיר צפת בכלל ומשפחת גבאי בפרט.

ברגעים כאלו אין מה לומר, אין אפשרות לעכל את הידיעה כי שישה עשר יתומים מאנ"ש יגדלו בלי אבא, כי משפחות שלמות נקרעו ללא שוב, האסון הזה אינו נחלת השכולים בלבד כי אם כל בית-ישראל בוכים על השריפה כי שרף השם.

איננו יודעים הרבה על נסיבות התאונה וכנראה שגם לא נדע לעולם את פרטיה המדויקים, אך הפרטים הללו פחות רלוונטיים לנו, כי אנו מאמינים באמונה שלימה כי לא בגלל התאונה נהרגו הצדיקים אלא שבגלל שהגיעה שעתם ארעה התאונה.

רוכב ערבות החליט להחזיר אליו חמישה חסידים יראים ושלמים, מתי בדרך מצוה, שהיו בדרכם מפקידת צדיק אחד לצדיק אחר, חמש נשמות קדושות שעולות לכסא הכבוד במיתה חטופה, להליץ יושר בעד הנותרים.

אנו צריכים להתחזק בענייני בטיחות בדרכים, כל בעל רישיון יודע כי כל נסיעה היא סוג של נס וכידוע אין סומכין על הנס, בפרט בנסיעות בחו"ל במקומות שתוואי הדרך אינו מוכר לנהג ישראלי, לי קרתה פעם תאונה בנסיבות כאלו, כאשר הרכב התהפך בדרך חזור מקרעסטיר כי הנהג הישראלי לידי לא ידע להתמודד עם השלג שלא מוכר לו מאשדוד…

אך יהודים מאמינים יודעים כי אין אדם מאבד את חייו אלא אם כן זה רצון הבורא ועל כך אנו צריכים לבכות, על מה עשה השם זאת לנו, נחפשה דרכינו ונשובה.

מסייעים עכשיו ליתומי התאונה המחרידה>>>לחצו כאן