שורות אלו נכתבות בעכו, העיר שבה נכתב המסילת ישרים והרמב"ן, מוקפת חומה והדר מימי יהושע בן נון, אשר בעוונותינו כבשוה זרים ויבלעוה לגיונות.
אנחנו נמצאים כעת במעמד מיוחד במינו: הנחת אבן הפינה לשכונה חרדית חדשה, פרי חזונם של ר' רפאל הופמן ר' שלמה ברונר ויד ימינם מנהל הפרוייקט ר' אפרים קר ועוד רבים וטובים.
בכנס משתתפים שר השיכון וראש העיר, אשר אינו חרדי אך עושה כל שביכולתו להצלחת הפרוייקט, אשר תחילתו ב – 1500 דירות וסופו בביאת המשיח.
הקמת ריכוז תורני גדול באיזור שלא נשמע בו כמעט קול התורה הוא אירוע מרגש ביותר, ההשפעה תהיה אדירה ולמעשה מאחיסמך (עוד פרוייקט שנבנה באותן ידיים) ועד צפת לאורך כל ארץ הקודש, אין ח"י רגעים בלי ריכוז חרדי משמעותי.
ההצלחה האדירה הזו, מצטרפת לעוד הצלחות רבות שחלקן רואים וחלק נדע בשבועות הקרובים, אשר כולן כרובן לא יכלו לצאת לפועל אלמלא ישב במשרד השיכון שר חרדי עם הבבציק לידו.
וזה מביא למסקנא שצריך לשקול היטיב לפני כל זעזוע של הקואליציה ולמסור לידי גדולי ישראל את ההכרעה האם לאיים בהפלת הממשלה בהיעדר החוק החשוב ביותר שלנו, או לשתוק ולנסות לפחות להמשיך ההצלחות בתחום הדיור, רק הכתפיים הרחבות שלהם יכולות לקבל אחריות כזו.
ועוד משהו: אין זה סוד שהציבור שלנו הוא המושמץ ביותר בתקופה הזו שהיא קשה לכולם וכלפי הציבור החרדי זה מתבטא ברמות של שנאה, לא תמיד אפשר וכדאי לענות, התשובה האמיתית היא בהוספת אור בבחינת מוסיף והולך, עוד מעמדים כאלו של בניית הארץ לתפארת ולהכינה לביאת גואל.
"מרגלא בפומייהו דרבנן דיבנה: אני בריה וחברי בריה… כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי כך אני איני מתגדר במלאכתו" ואידך זיל גמור-עיין ישיבת ההסדר בעכו