בצדק תשפוט: עמית! / דעה

אתמול נחשפה בתקשורת פרשה חדשה הקשורה למועמד (היחיד בפועל) לנשיאות ביהמ"ש העליון יצחק עמית, מתברר כי בנוגע לנכסיו הפרטיים הוא ניהל הליכים משפטיים בשם הקודם שלו (גולדפריינד – מי אמר שהאליטות תמיד אשכנזים?) מה שאפשר לו לשפוט בתיקים קשורים מבלי לדווח על ניגוד עניינים חמור.

איני נמנה על מבקריו של עמית באופן אישי, למרות שהוא שמאלן עד קיצוניות בהשקפותיו ולמרות שהוא אקטיביסט בדיוק מהסוג שאהרן ברק רצה והצליח לגדל כאן, אלא שיש לו נקודת זכות אדירה אל מול כל שאר השופטים שם כולל הימניים ביותר: עמית, בניגוד לכל חבריו (למעט גרוניס) היה בעדנו בדבר האמיתי שהכי חשוב לנו – גיוס בני הישיבות.

דעת המיעוט של עמית הייתה שיש להכשיר את דחיית השירות של בני הישיבות, אמנם הטעמים היו שונים (הוא סבר שהאינטרס של שוק העבודה שהחרדים יוכלו לעבוד שם גובר על עיקרון השוויון בנטל) אך העיקר זה התוצאה שהיא בעד דחיית השירות, אילו דעתו הייתה מתקבלת היינו חוסכים מלחמות אחים. אמנם עם הזמן הוא למד להיות חלק מהמקהלה של שופטי ביהמ"ש העליון כנגדנו כולל בסוגיית הסנקציות החמורה, אך אין הקב"ה מקפח שכר שיחה נאה.

עוד משהו שצריך להגיד בכנות: טענתו כי הוא לא ידע על ההליך שאחיו מנהל בשמו היא די הגיונית למרות שניתן להתווכח עליה, אנשים הנושאים בתפקידים רמים נוהגים מידי פעם להטיל על אחרים את הטיפול בענייניהם ונותנים בהם אמון מוחלט עד כדי חוסר ידיעה גורף באשר להליכים עצמם, איני מצטרף למקהלה הקוראת לפיטוריו וחקירתו וכו', אנחנו לא שם.

אך יחד עם זאת מבוקש להחיל את אותו עיקרון של "לא ידעתי" גם על ראש הממשלה נתניהו, שהרי כל המשפט עומד על השאלה האם ידע או לא ידע על מה שעושים קרוביו ומקורביו, אם מאמינים למי שעומד בראש רשות השופטת כשהוא טוען כי לא ידע, יש להאמין גם למי שעומד בראש הממשלה מקל וחומר.

אם אכן תתקבל טענה זו, אפשר לסגור את רוב תיקי נתניהו ולהכריז על חזרה לשפיות בהקדם המירבי.