כל העולם עסק שלשום בהצהרה המדהימה (את העיוורים שלא ראו מראש את הנולד) של החמאס כי יפסיק את שחרור החטופים, עד שהגיע הנשיא המקורי ביותר והדהים את העולם באולטימטום חסר תקדים.
כל העולם עוסק במדינה הזעירה אשר אויבים סביב לה מכל עבר, אך ראש ממשלתה הוא היחיד בעולם שלא יכל לעסוק בכך היות והוא נאלץ לעסוק בענייני משפטו.
שמונה שעות (כולל המסביב) לקחה עדותו של נתניהו בבית המשפט על נושא קרדילני של משמעות השתלשלות מערכת היחסים שבין משפחתו של נתניהו לבין משפחת אלוביץ, מה זה עשרות חטופים חיים לעומת השאלה הרת הגורל האם ניר חפץ ביקש מעיתונאי באתר נידח לפני המון שנים לתקן איזה כתבה?!
הטור הזה נכתב ביציאה מבית המשפט בדיון ארוך שהיה לי בעניין תעבורתי כלשהו, העד שלי העיד עשרים דקות אך ההכנה של זה לקחה שעות, אין לנו את הלו"ז של רה"מ אך ניתן להניח כי מאחורי שמונה שעות עדות עומדים עשרות שעות יקרות של הכנה, שעות אשר נגזלו מהעם אשר בחר בו.
החבר'ה שם אמונים על הכלל של ייקוב הדין את ההר – בתנאי כמובן שמי שיושב על ההר אינו למשל מועמדם לנשיאות בג"ץ אלא איזה מדינה קטנה ופחות חשובה, הם ינקבו את ההר שוב ושוב ומכל הכיוונים עד שיפול.
נכון, אפשר לגלגל עיניים ולומר שהכל שווים בפני החוק (למעט שומרי החוק עצמם כמובן) ושנתניהו אשם בכך שהוא לא מתפטר כאוויתם, אפשר גם להאשים את הרוב המוחלט של העם היהודי אשר הצביע עבורו, אך כל זה לא יעזור כאשר בינתיים הם תופסים את ראש המערכה בעיצומו של שלב קריטי במלחמה.
הם ותומכיהם מפגינים כל הזמן כנגד כל חבר כנסת שולי מהקואליציה עם הדרישה (הצודקת) לשחרר את החטופים מיד ובכל מחיר, אך קודם כל שיבדקו את עצמם, האם הם מאפשרים למקבלי ההחלטות לעבוד, תנו להם לנהל את המלחמה ולהשם הישועה.
שלטון הערב רב