רבבות השתתפו אתמול במסע ההלוויה של משפחת ביבס, כל העם התאחד באבלו על אם על בנים רוטשה בכזו אכזריות ורוע שאין לו היגיון ואין לו סוף.
דווקא על רקע הרגע הנדיר בו כל העם מאוחד, כל כך צרם לשמוע את בני המשפחה מנצלים את ההספד בשידור ישיר על מנת להתנגח בממשלה ובעיקר בעומד בראשה.
זה התחיל כבר מספר ימים לפני כן, כאשר המשפחה שלחה באמצעות עו"ד (!) מכתב התראה לראש הממשלה כביכול הוא פוגע בכבוד המשפחה כאשר הוא מספר כי הם נרצחו באכזריות לאחר החטיפה, כאילו זה סוד וכאילו העולם לא זכאי לדעת את הפרט הזה, כדי לדעת עם מי יש לנו עסק, לשלוח מכתבים כאלו זה נדיר ומוזר.
אך בהלוויה התברר כי זה היה רק פרומו, שם האשימו אותו בשידור חי במותם של קדושי ביבס הי"ד, "יכלו להציל אתכם אך העדיפו נקמה" זעקו וכל העם הגיב בדממה, מיעוטו בהסכמה ורוב במבוכה.
והמבוכה היא רבה ועמוקה, כי אמנם אין אדם נתפס בשעת צערו, אך מידי יום מתווספת עוד ידיעה אשר מוכיחה בבירור כיצד מנצלים גורמי שמאל קיצוני את האבל והשכול, את משפחות החטופים ואת החללים, הכל למען מטרת המלחמה החשובה ביותר: מיטוט השלטון, לא של החמאס חלילה אלא של הליכוד.
השבוע למשל הייתה הפגנה רבתי, כאלו שהם עורכים מידי שבוע, כאשר על המודעות כתוב חטופים וזה מה שמביא את הציבור, אך ההפגנה מנוצלת למטרה אחת: ביבי וזהו.
עמד שם על הפודיום הפורים-רב של מדינת ישראל, ח"כ גלעד קריב עם התחפושת של הכיפה שמתאימה לו כמו שהוא מתאים לתואר דתי כלשהו, הוא נאם והזכיר משהו נגד החמאס והטרור, שתיקה, ואז הוא עבר לדבר על הממשלה, תרועות בוז רמות עלו מהקהל אשר הוכיח את מי הוא חושב לאויב עיקרי, מישהו כאן התבלבל.
גם המשפחות עצמן, שמנוצלות יש לקוות ללא ידיעתן בידי גורמי אופוזיציה, חשות קצת יותר מידי שמותר להן הכל, ממש הכל. דברים פשוטים אשר כל אזרח אחר, כואב ככל שיהיה, ישלם על כך בחירותו, הם מרשים לעצמם לעשות שוב ושוב ובהתרסה, במקום להודות לעם אשר נתן להם את חרותם ואשר נלחם בעבורם בחירוף נפש בהבנה כי כל מחבל שמשוחרר לפדיונם מישהו עלול לשלם בחייו על השחרור, ואם מאן דהו יעיר להם על כך אחת דתו במהדורות החדשות להיות מוקע אל עמוד הקלון כמי שלא איכפת לו מהחטופים וכדומה.





















וואוווו כמה שכואב אבל צודק מנצלים ועושים הכל ואסור אפילו להעיר להם אפילו אם זה מישהו ממשפחת שכול וכדו’ ישר משתיקים אותם
צודק לגמרי. השתלטו כאן על השיח. מותר לספר רק נרטיב מסוים ומפמפמים אותו מבוקר עד ערב. הממשלה הפקירה. הממשלה לא רוצה חקירה אמיתית. הממשלה הורגת את החטופים. הממשלה סירבה לעסקאות בשל הרצון של ביבי לשרוד. חטופים עכשיו. שלום עכשיו. הכל עכשיו. כאילו זה תלוי בנו. עוד גיבובי מילים וסיסמאות ריקות. כנראה בדמוקרטיה מהותית ולא רק טכנית (כמו שהם קראו לזה בימי הרפורמה) מותר להשמיע רק נרטיב אחד. על נרטיב אחר אסור אפילו להרהר.