הריסת בתי כנסת וחקירת הרבנים – בושה, של כולם / דעה

לפני שבועיים שבתתי בפרדס כץ עקב שמחה משפחתית, חיפשתי מניין בשחרית של שבת קודש והגעתי לזיו יהודה, מדובר בשטיבלאך המרכזי של השכונה ואחד הפעילים בעולם היהודי, היו שם מניינים רבים במקביל ובזה אחר זה, ורובם התפללו באוהלים חסרי תנאים, וזאת עקב הריסת בתי הכנסת.

בתי הכנסת נהרסו בידי רשות האכיפה הארצית לאחר שלא התאימו להיתרי הבנייה שהיו שלא היו וזה לא משנה, משום שגם אם נניח שאכן חסרות גינות באיזור עקב בית הכנסת, עדיין לא שולחים אלפי אנשים להתפלל בשמש, את זאת יכול לעשות רק מי שלא מודע לחשיבות בתי כנסת בחייו של יהודי חרדי.

השבוע נודע כי הוסיפו חטא על פשע בכך שזימנו לחקירה רבנים חשובים כגון צדיק הדור הגר"ש גלאי שליט"א וזאת כאשר אין להם אפילו טענה כי הרבנים היו מעורבים בבנייה אלא בשל תפקידם הרוחני, זה מעשה שלא ייעשה בשום מדינה, בוודאי לא במדינת היהודים בשבוע שחל בו יום הזיכרון לשואה.

שומה עלינו לפנות לשר הממונה על רשות האכיפה איתמר בן גביר ולהעמידו על חומרת העניין תוך התראה להשלכות מיידיות על יציבות הממשלה ועל אינטרסים חיוניים של הציבור אותו הוא מייצג, אך יחד עם המחאה נגדו צריך לזכור כי הוא לא באמת בעל הבית של הרשות, ברוב הזמן הרלוונטי הוא בכלל לא היה שר וגם בזמן שהיה הוא ברווז צולע בהמתינו להכרעת בג"ץ בעתירה לפיטוריו, לא בטוח כלל עד כמה הוא יכול לפעול שם.

בנוסף למחאה יש לנקוט בפעולות להכשרת המקום או מציאת מיקום חילופי וזה כבר בסמכות העירייה, נכון שיש אולי דברים חשובים יותר אך אין דברים דחופים יותר מאשר למצוא קורת גג לבתי כנסת המשמשים אלפים.

אי אפשר להסתפק רק בשליחת המתלוננים למשרדו של שר הבט"פ שנמצא בכלל בחו"ל, המשימה המרכזית היא חלוקה הוגנת ומיידית של שטחי הציבור לפי הצרכים האמיתיים, וסידור מהיר של מקום הולם לבתי הכנסת שאין להם היתר בנייה, הבושה על הריסת מקדש מעט היא של כולנו.