בשעה ששורות אלו נכתבו שאלת פיזור הכנסת הוכרעה לעת עתה, אך זה לא באמת משנה אם הכנסת הייתה מתפזרת כעת, שבוע הבא או בעוד תקופה, בטח לא ביחס לשאלה הרת הגורל שבכותרת טור זה.
השבוע קיים מועמד השמאל לראשות הממשלה, נפתלי בנט, סיור באשדוד. לפי הפרסום באתר 'אשדודס', הוא אמר שם גם את הדברים הבאים: "מי שרוצה ללמוד במערכת חינוך פרטית/חרדית שאינה עונה על צרכי המדינה, שיממן זאת מכיסו, לא מכיסם של תושבי מדינת ישראל".
במילים אחרות, או יותר נכון במילים אלו בדיוק, בנט אומר שללא שום קשר לעמדתו הניצית בחוק הגיוס, הוא מתכוון להילחם בכלל הזכויות של הציבור החרדי, כולל התקציבים הזועמים גם כך של החינוך החרדי, גם של ילדים קטנים שלא טעמו טעם חטא וכל רצונם הוא חינוך בדרך ישראל סבא.
ולמה אנחנו עוסקים בנפתלי בנט? כי זה לא סוד, אפילו לא סוד גלוי, שבכירים במפלגות החרדיות רואים בו כאלטרנטיבה לנתניהו. השבוע נחשף ב'הארץ' כי רמ"ט שר השיכון מוטי בבצ'יק ובכיר דגל התורה דוד שפירא, נפגשו לפני כמה חודשים עם אנשי נפתלי בנט בתיווך איש עסקים חרדי מוכר.
על פי הדיווח – בזמן שחלף מאז התחזק הקשר, וגם שפירא החל לדחוף בכיוון פירוק הממשלה. מקור ביהדות התורה צוטט אומר על הקשר בין בבצ'יק ושפירא לבנט: "האנשים של בנט לא הבטיחו להם פטור. ההיגיון מאחורי המהלך הוא שהחרדים יכולים לחיות באופוזיציה ולסגור משם דילים עם בנט".
לא שאכפת לנו שהנציגות החרדית תבלה קצת באופוזיציה, אולי זה אפילו מגיע לה, אבל נשאלת השאלה – כאשר חוק הגיוס על הפרק, מה האלטרנטיבה? פיזור הכנסת, הליכה לבחירות, במהלכה יתנהל קמפיין הסתה נוראי נגד לומדי התורה, ובסוף מה? במקרה הטוב ביותר (סיכוי נמוך) תקום ממשלה דומה לממשלה הנוכחית, ששוב לא תצליח להסדיר את מעמד בני הישיבות, ובמקרה הפחות טוב והסביר יותר תקום ממשלת שמאל או ממשלת ימין-מרכז-שמאל ללא החרדים, שתעביר חוק גיוס אפילו יותר גרוע מזה שעכשיו על הפרק. אז איפה הרווח הגדול?
נשאלת גם השאלה, מה האינטרס של כלל היהדות החרדית? האם המגעים האלו עם בנט, שעושה קמפיין על הראש של היהדות החרדית, שמדבר על ממשלה עם יאיר גולן אבל לא עם החרדים, שכבר פעמיים הוביל להקמת ממשלה ללא החרדים ותוך רדיפתם, הוא הוא השותף שלנו, בידיעה ברורה שאפילו לא תהיה איתו שותפות קואליציונית אלא אולי שיתוף פעולה מהאופוזיציה?
יתירה מזו, בנט הוכיח כי מילה שלו זה לא מילה, וחתימה שלו זה לא חתימה, והשקר זה אומנות אצלו – מה שווה סיכום אמורפי איתו?
נכון, נתניהו חטא ופשע, והוא לא שותף טוב, הוא אפילו שותף גרוע מאוד, אבל המציאות ברורה, אין לנו אלטרנטיבה. האם אנחנו נגררים לפיזור הכנסת בגלל יריבות אישית בין נתניהו לפוליטיקאי חרדי כזה או אחר, או בגלל קשר ידידותי בין עסקן בכיר לפוליטיקאי לשעבר? נקווה שלא.
דעת תורה ???….
בפוליטיקה צריך להיות טמבל כדי לתת לצד אחד הרגשה שבכל מקרה אתה בכיס שלו.
אפילו בן גביר שמוקצה לגמרי במרכז-שמאל הצליח כשפרש לתקופה קצרה להכניע את נתניהו שנתן לו את כל משאלות לבו לטובה.
ולא תהא כהנת כפונדקית.
הכתבות האלו משרתות את ביבי בדיוק כמו שאתה מבין שהעצרות של משפחות החטופים משרתות את החוטפים.
מדויק