ואולי גפני צודק? / דעה

אתמול קבר העם היהודי 12 מבניו, חמישה אזרחים נרצחו בידי איראן בבאר שבע, ושבעה חיילים צעירים נרצחו באופן נורא בידי החמאס, שתי מלחמות – אחת הסתיימה תוך שבוע וחצי כנגד מדינה מאורגנת עם תשעים מיליון תושבים ובמחיר 28 אזרחים ישראלים וזרים, והשנייה כבר שנה וחצי מול כמה מחבלים יחפים במחיר שמתקרב לאלף חיילים השם יקום דמם.

אין אחד שלא חושב על חוסר הסימטריה בין המלחמות, ביום של שמחת ניצחון (ימים יגידו)  המתערבב עם יום אבל לאומי הלב צועק נקמה ודורש להחריב את חאן יונס, או מה שנותר ממנה, אולם ברור שאי אפשר להמשיך בלי חשיבה.

איש אחד ביטא אתמול את מחשבות כולנו: "אנחנו נמצאים ביום עצוב שבו שבעה חיילים נהרגו", אמר ח"כ הרב גפני. "אני לא מבין עד לרגע זה על מה אנחנו נלחמים, לאיזה צורך – מה הולכים לעשות שם כשחיילים נהרגים כל הזמן".

האוזניים הורמו בפליאה והוא המשיך: "היה צריך איזה טראמפ אחד אצלנו כאן שיגיד, 'מחזירים את החטופים, מפסיקים את כל הדברים האלה וחוזרים למצב נורמלי', אבל כנראה שעוד לא זכינו".

וכמובן מיד כל הימין נגדו, מהר מאוד שוסו גם הורים שכולים כדי לגנות אותו ואת כולנו על הדרך, הם צודקים ואפשר להבין אותם, קשה מאוד לנסות לחשוב מחוץ לקונספציה שאומרת להילחם עוד ועוד, אך זו בדיוק הסיבה שהגענו למלחמה הזו.

גפני לא אמר להיכנע ולהפקיר את עזה, הוא סך הכל ביקש שנחשוב יחד אולי הגיע הזמן לסיים את המלחמה עם הישגים שמתקרבים למאה אחוזים ולא להמתין עד האחוז האחרון שילווה בארונות רבים.

ועוד נקודה מעצבנת אבל אמיתית: הציבור החרדי אינו יכול להיות בראש המחנה הדורשים מלחמות אין סופיות, אין לנו את הפריבילגיה לכך בתקופה שאנו מנסים להסדיר את מעמדם של בני הישיבות, עם כל הרצון הטבעי – נקמה וחוק הדיחויים לא הולכים ביחד.

גפני לא הפך לבוגי יעלון כפי שאמר בן גביר והציבור החרדי לא זז שמאלה, כולנו רוצים את הניצחון המוחלט אך לא במחיר של חיי חיילים רבים כל כך, ולא במחיר של איבוד ההזדמנות לתיקון החוק הדרוש לנו יותר מאוויר לנשימה.

בהיותו הח"כ הוותיק ביותר והיחיד שמונה בידי גדולי הדור הקודם מבקש גפני להבהיר את סולם הערכים שלנו: חיילים לא נהרגים לצורך נקמה אלא להשגת יעדים, היעדים שהם ברי השגה די הושגו, כך שאפשר לשקול הוצאה חלקית של הכוחות ובניית הצבא מחדש בדגם של מלחמת איראן, עם יותר טכנולוגיה ובלי ארונות צבאיים, כך גם נרוויח שהצבא יזדקק לפחות מתגייסים ונוכל לגשת להסדרת הדיחויים, ואולי בעזרת השם – גם להצליח.