לחטוף את עסקת החטופים / טור

בשעת כתיבת השורות טרם ידועים כל פרטי העסקה המתגבשת אך ברור כי משהו מתבשל לקראת סיום הסאגה הממושכת והמדממת, ולכן צריך כבר עכשיו להכריז בקול צלול: העם בעד העסקה, כל עסקה, שתביא את החטופים הבייתה והלוואי גם את סיום המלחמה.

אנו מודעים היטיב למחיר, הן הנקוב והן אשר ינקב חלילה בעתיד אך אין לנו ברירה, המצב הנוכחי אינו יכול להימשך והעם הולך ונקרע, החטופים חייבים לחזור והמלחמה להסתיים.

מדובר על מחיר כבד, הן מבחינת השחרור של מאות מחבלים צמאי דם ונוטפי דם כאשר המשמעות המוראלית על הצעירים העזתיים ברורה ומצמררת לאמר: אין דבר כזה מאסר עולם בכלא הישראלי, יש רק מאסר לזמן בלתי ידוע מראש, עד הסיבוב הבא.

איננו טיפשים להאמין לחמאס כי אכן הפך חברבורתיו ומעתה יחדל מלנסות לחזור על זוועותיו שוב, אין לנו ספק כי הוא יחזור על כך ברגע שרק יוכל וייתכן שההסכמה לעסקה תסייע בעדו, אך אנשים מבוגרים מבינים כי אין ברירה.

ויש את בן גביר וחבריו שמתנגדים וזה בסדר ואפילו צפוי, הרפלקס היהודי שלהם בנוי למלחמות והם משלמים על כך את המחיר הגבוה ביותר, אך אנו כציבור חרדי אין לנו את הפריבילגיה של הזדהות עם השיטה הזו ועלינו לחתור לסיום המלחמה בכל מחיר כמעט.

ישנם כנראה בין הרבנים וגדולי ישראל גם כאלו המתנגדים לעסקה על בסיס הלכתי וכמובן איננו מעזים להכניס ראשנו בגדולות ונצורות, אך הקולות הלאומניים הנשמעים משולי המחנה בסגנון סיקריקי אין לו מקום לעת הזו כאשר אנו עסוקים מידי יום באסירים חדשים מקרב בני התורה.

סיום המלחמה תביא את השקט גם לחזית הזו, וכמו בעסקת החטופים להבדיל גם כאן השקט יהיה מדומה אך יאפשר למשוך איכשהו.

אנו מתפללים ומייחלים לפני עושה שלום במרומיו שיעשה שלום עלינו ויביא את בנינו מרחוק, במהרה.