אתמול הוכיח הציבור החרדי את מה שרצה להוכיח: אין שום אפשרות לגייס את ילדינו בכח, כל צורות הכפייה והפיתוי יתנפצו על קיר הברזל של הנחישות היהודית בת אלפי שנים, מאור כשדים ועד היום.
אתמול הוכח כי אכן יצאנו למלחמה, צבא של לב אחד כאיש אחד – העם החרדי הנאבק על קיומו, ולמלחמה לצערנו יש מחיר והיה לנו קרבן קדוש שנפל בקרב, קרבנו לא היה לשוא, זכרונו לברכה לעד.
אתמול הוכיחה התורה הקדושה את סוד קיומה: הנאמנות המוחלטת אליה של כל חלקי שומרי התורה בטהרתה, למרות כל ההבדלים הפנימיים מתאחדים כולם לחזית אחת מאוחדת ברגע האמת ונלחמים עד הסוף למענה.
אתמול גם הוכיחו מערכות השלטון מה הם חושבים עלינו ועל זכותנו להפגין, עשו הכל כדי להקטין ככל האפשר את כמות המשתתפים ולצערנו הצליחו באופן חלקי – הבנו, מי שלא מכבד את זכותנו להפגין אינו יכול לצפות שנעמוד דום לדרישותיו.
אתמול הכיח גם הבג"ץ עד כמה הוא אטום לחלק האיכותי של העם, כאשר דחה על הסף עתירה שהגשתי כנגד רכבת ישראל שהודיעה בפתאומיות על ביטול הרכבות, מצד אחד כנראה העתירה סייעה לדחות את הביטול בכמה שעות, אך שלושת שופטי ביהמ"ש הוכיחו את מה שידענו: איננו ראויים אפילו שידונו בעתירותינו.
אתמול הוכח כי כל משנאינו ומגדפנו לא באמת רוצים את הגיוס אלא את הקיטוב, שכן גם לחוק שאמור להביא לגיוס המוני (לפי הכתוב בחוק) הם לא מסכימים, לא את טובת הצבא הם רוצים כי אם את רעת הציבור החרדי, בחינוך המופתי שלנו הם מקנאים ואותו הם רוצים להרוס באמצעות גיוס בכפייה, לעומתם אנו משבחים ואומרים: היה לא תהיה.
אתמול הונחה אבן הפינה למדיניות החרדית החדשה שאומרת כלפי כל מי שחשב שניתן לסכסך בינינו: בכל הקשור לציפור נפשנו אחנו מאוחדים כולנו, תחת הנהגתם של גדולי ישראל, חנון הביטה ממרומים וגאלנו לעולמים.
