ויהי אחר הפצ"רית – נראה שהמחליף פחות טוב / דעה

מיום ליום ומרגע לרגע הולכת פרשיית הפצ"רית ומסתבכת, נוספים לה נדבכים נוספים והתחושה היא שאנו רק בקצה הקרחון כאשר הולכות ומתגלות עובדות נוספות המעמידות באור מגוחך את כל שלטון החוק והמערכת המשפטית על כל חלקיה, השאלה שלנו היא מה ישתנה לעתיד? והתשובה המאכזבת: כנראה שמאומה, ואם יהיה שינוי – אז לרעה.

התמנון המשפטי רב הזרועות מקבל כאן מכה אחר מכה, כאשר מסתבר שלא רק הזרוע הפצ"רית במעל אלא ככל הנראה גם הזרוע של הייעוץ המשפטי לממשלה ושל הפרקליטות ויש הטוענים כי גם הזרוע של ביהמ"ש מעורבת עמוק בתוך הבוץ.

אלא שאותנו כיהודים חרדים הרי לא מעניינת הרכילות ואיננו חלילה צמאי דם ובוודאי לא רוקדים עליו, אותנו מעניין רק דבר אחד: האם המערכת תשתנה והאם חייו של יהודי חרדי יהיו רגועים יותר? לצערי כמדומה שהתשובה שלילית, לא רק שלא יוטב אלא ייתכן שאף יירע עם מה שקורה.

המדינה כידוע משוסעת לימין ושמאל, ביביסטים ורל"בים (רק לא ביבי) מתנגחים זה בזה, אך בדבר אחד כוווולם מאוחדים:

כולם אוהבים אותנו באותה מידה!

וכשזה מגיע להסדרת מעמדם של בני הישיבות הם גרועים יותר כלפינו מאשר השמאל, ברור לי שהשורה הזו תעצבן כמה אנשים מתוכנו הנוהים אחרי הימין, אך אפשר פשוט לבדוק זאת בפסקי הדין של בג"ץ בעניין בני הישיבות: תבדקו מה כותב עלינו למשל כבוד השופט אליקים רובינשטיין, כן זה עם המשניות בכיס, וכך רוב הסרוגים אשר בעניין הגיוס הם מורעלים ומקריבים עצמם ולכן חריפים בהרבה כלפי בני הישיבות.

ועכשיו מינו את איתי אופיר, עו"ד עם רקורד עשיר, מה יכול להיות טוב יותר משומר תורה ומצוות, אשר סייע מאוד להתנחלויות (סייע להסדיר את עפרה בשעתו), מתנחל בעצמו שמתגורר ביישוב ממש חרד"לי ?

אז כדאי שנדע כי בעניין החשוב לנו יותר מכל הוא היה נגדנו תמיד לאורך כל הדרך, אין לנו טענות עליו ברמה האישית – זה החינוך שהוא קיבל בציונות הדתית, אך עלינו לדעת את העובדות.

והעובדות הן שכאשר שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן ביקש להקים וועדה שתדון בביטול דחיית הגיוס הוא מינה את איתי אופיר כחבר בה, וכאשר אופיר הופיע בפני הוועדות בכנסת הוא צידד בסנקציות כלפי הלא-מתגייסים.

כעת, כאשר ניתן בידיו המקל של הענשת בני הישיבות על לימוד התורה, יש לקוות כי הוא למד עם השנים כי הציבור החרדי בלתי ניתן לשבירה, שכן אחרת אנו עומדים בפתחה של תקופה קשה שכן הכח הניתן בידי הפצ"ר הוא בלתי ניתן להפרזה: הוא אחראי על עד כמה להחמיר את היד על מי שכבר נתפס וגם עד כמה לחפש את מי שעדיין לא נתפס, כך שנראה כי מוקדם מידי לשמוח על נפילתה של הפצ"רית היוצאת עד שנראה שהמחליף טוב יותר לעמדתנו.

הלוואי ואתבדה.