הזהרו בגחלתן / דעה

כידוע ישנן דעות שונות בין גדולי ישראל לגבי הדרך הנכונה להתנהל מול גזירת הגיוס, זה טבעי ומבורך כדרכה של תורה, אל לנו – אנשים פשוטים וקטנים – לדחוף את ראשנו בין ההרים הגבוהים, מסוכן שם.

מאז החלה הפרשה הורה לי מורי ורבי שליט"א שלא לחוות את עניות דעתי בעניין, היות ומשני הצדדים עומדים גדולי ישראל
אשר כל העולם נשען עליהם ואין מי שיהין להכריע ביניהם ולפיכך כל אחד ינהג כדעת רבו כפי שנהוג היה מקדמת דנא.

ההכרעה קשה היא מאוד ושני צידי המטבע עם תג מחיר יקר מאוד בדיני נפשות: מצד אחד המצב הנוכחי הנורא שבו כל אחד מבנינו מתהלך ברחוב בחשש עם צו מעצר על ראשו, הוא מוגבל מאוד בחיים והידיעה שלא כל אחד יכול לעמוד בכל ניסיון, ויש גם את המימד של תקציבי עולם הישיבות ואם אין קמח אין תורה.

מצד שני המצב לפי החוק המוצע כעת הוא נורא לא פחות, בנינו אמנם לא יפחדו מצו מעצר אך עדיין יהיו מוגבלים בחיים, ויש גם את המחיר ההצהרתי הכבד ואת ההתחייבות לכמות של בחורי ישיבות שרח"ל ילכו לאן שכל גדולי ישראל אסור ללכת.

ההכרעה היא קשה וכבדה והיא מונחת על כתפיהם של גדולי ישראל, ברוך שמסר עולמו לשומרים ואשרי כל אחד מאיתנו שאיננו נדרש להכריע בדבר שהנשמה תלויה בו.

ובעת שחלוקים דעותיהם בעניין – אזי התפקיד של כל אחד מהנציגים לשמוע בקול רבו (שהוא גם רבם של מצביעיו) או מועצת גדולי וחכמי התורה, והתפקיד של כל אחד מאיתנו הוא להתפלל שיצליח, להגיע לכל עצרת או לא להגיע, הכל לפי ההוראות של רבו – ולשתוק, פשוט לשתוק ולא לזלזל חלילה בצד שכנגד.

גם אם באופן טבעי כל תלמיד סבור שדעת התורה של רבו היא הצודקת אל לו בשום אופן להתבטא כנגד העמדה של החלק האחר של גדולי ישראל באופן שפוגע בהם ובשיקול דעתם – כי לב כולם לשמיים באותה מידה.

מי שחש שהוא חייב להפגין עדיף שיפנה את מרצו לדרג הפוליטי, אמנם יש לדון האם יש טעם לכך מאחר שמקבלים את דעת רבותיהם, אך לכל הפחות אין בכך את החטא החמור של חילול השם אשר עליו נאמר אין מקיפין רח"ל.

נער הייתי וגם ראיתי רבים שדיברו כל ימיהם כנגד כל גדולי ישראל שאינם בשיטתו, ולא משנה כלל אם הם מקילים יותר מדעתו או מחמירים מידי – כמעט כל אלו שילמו מחיר, בעצמם או בצאצאיהם, לא בגלל שטעו – כי את זה רק הקב"ה יודע – אלא בגלל שהחציפו פניהם כנגד מנהיגי ישראל שגם לשיטתם עוסקים כל ימיהם בתורה.

הזהרו בגחלתן של גדולי ישראל!