מתי מותר ומתי אסור לעכב קשישים / דעה

המדינה רועשת, פעיל ימין העז לעכב במספר דקות את רכבו של זקן שבת השמאל פרופ' אהרן ברק נשיא ביהמ"ש בעבר וקשיש נחמד בהווה, כל שופרות השמאל נזעקו להגן על כבודו, איך ייתכן לעכב אדם קשיש הם זעקו וכמעט השתכנענו, אלא שאז נזכרנו בכמה מקרים בעבר.

כל למשל זכורה לכול האנקדוטה המשעשעת כאשר עשרות אנשי שמאל צרו על פתחי היציאה מישיבת סלדבודקה בבני ברק במטרה מוצהרת לעכב את דרכו של מרן הגר"ד לנדו שליט"א, המצור הסתיים בזכות פיקחותם של בני הישיבה ותושייתו של מנהל המשק אשר התחזה לראש הישיבה ומשך את האש אליו כדי שמרן שליט"א יוכל לצאת לדרכו.

האפיזודה הפורימית הזו מעוררת אולי גיחוך ושמחה אך למעשה מדובר בסיפור חמור בהרבה, הן מבחינת הגילאים (מרן שליט"א מבוגר בהרבה ממנו ב"ה)אך בעיקר מבחינת המפגינים, שם לא היה מדובר בפעיל בודד שנוי במחלוקת אשר עשה משהו לכמה דקות על דעת עצמו אלא בעשרות רבות של אנשים נאורים ומשכילים שהגיעו בשם האג'נדה וניסו לעשות את אותו הדבר בחומרה יתירה.

אך אז איש לא דיבר ולא צייץ, אולי בגלל הבושה מאיך שעשו מהם לעג וקלס אך יותר מסתבר ש"הם" פשוט לא הבינו מדוע הדבר פסול שהרי המפגינים הם מהצד הנאור.

אפשר כך להמשיך למנות רשימה ארוכה של הפגנות והפרעות לחיים האישיים של אנשים מהימין, כולל סיכון מוחשי של חיי אדם קשישים ובעלי מוגבלות, אך חבל על הזמן, הם ממילא לא יבינו שאין הבדל כי מבחינתם הם באמת חושבים שההפגנות שלהם צודקות ושל הצד השני – סתם טרלול.

עם פרופ' ברק יש לי היכרות רבת שנים, עוד בשבתו על כסאו ועד לאחרונה ממש כולל שיחות עומק על איך הגענו למצב הזה (עוד חזון למועד לפרסם, לא כל הדברים מתאימים לכל אחד ולבמה מכובדת זו), מבחינה אישית מדובר באדם חיובי ביותר חד ביותר בשכלו ובעל שורשים עמוקים בציבור החרדי, מעל לכסא העבודה בביתו ראיתי תמונת ענק של רב חרדי, הוא הסביר לי שזה אבי אימו הי"ד וכי הוא עדיין בקשר עם צאצאים אחרים של אותו רב גדול שומרי תורה ומצווות.

אך אין להסתנוור מהנינוחות האישית כי כאשר הדברים מגיעים ליחסי דת ומדינה דעתו היא חריפה מאוד וכולנו סובלים היום מההשקפה הזו, כך שאכן מדובר באדם שהוא הכהן הגדול של השמאל ואם אסור להפריע לחייו כעת אז אסור היה להפריע גם לפני שנתיים ולפני שנה לאנשים אחרים, אי אפשר להכיל את המוסר הכפול הזה.