אחרי הבגידה וההשפלה: החרדים לא יכולים להסכים יותר לשום סנקציות / דעה

המערכת הפוליטית בישראל עוברת תהפוכות רבות בשבוע האחרון. אחרי שהתברר שהליכוד אינו מתכוון לגייס את הרוב הנדרש לשם הסדרת מעמדם של לומדי התורה בחקיקה, התפרסם מכתב דרמטי של מרן רה"י הגר"ד לנדו שהכריז על פירוק גוש הימין ועל אבדן אמון מוחלט בראש הממשלה נתניהו.

הערב (חמישי) אחרי שהחלו הדיונים על קביעת התאריך לבחירות, ואחרי שהקואליציה הניחה על שולחן הכנסת חוק לפיזור הכנסת, שאמור לעלות להצבעה ביום רביעי בשבוע הבא, התחדשו הניסיונות לקדם שוב את תיקון חוק שירות ביטחון (תיקון מספר 26) שנועד להסדיר את מעמדם של לומדי התורה. יו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כ"ץ מבצע בדיקה לראות האם ניתן לגייס בכל זאת רוב לחוק.

ברגעים אלו חשוב להרים דגל אדום ולעצור.

הציבור החרדי מצוי בתקופה מורכבת וקשה ביותר כבר שנתיים וחצי. לומדי התורה נתונים לרדיפה מחוצפת ושטופת שנאה מצד שונאי התורה בשמאל, במערכת המשפט ובקרב חלקים מהציבור חובש הכיפה המסורגת.

בחורי הישיבות ואברכי הכוללים, נזר הבריאה, אלה שבזכותם העולם העולם עומד, בזכותם ארץ ישראל אינה מקיאה אותנו מכאן למרות הריחוק של חלקים עצומים בעם ישראל מבורא עולם, הם נתונים למשיסה, כספם נחמס מהם, הם מושמצים בראש כל חוצות ואיום המעצרים בכלא הצבאי הפך לעובדה שכל בן ישיבה צריך לחיות בצלה.

על הכתוב "וירעו אותנו המצרים", פירשו חז"ל "הפכו אותנו לרעים". מסע ה'דה-לגיטימציה' שהחל בימי פרעה במצרים, נמשך כיום על ידי ערב רב מוסת שרוצה "לפרק את עולם התורה", מאשים את החרדים במותם של לוחמים בנימוקים אוויליים, במקום לברך על הזכויות שעוטפות את מי שחזר לביתו בשלום.

המסכות הוסרו

ככל שמתקרבות הבחירות לכנסת הבאה, נקרעת המסכה מעל פני ה"צדקנים" בשקל, האמת מתגלה מאחורי כל הטהרנים שהטיחו בחרדים שהם "מנותקים", "לא אכפת להם", "המלחמה לא הזיזה להם כלום", "זו לא התורה שלנו" וכדו'.

לכולם ברור היום שאצלם הכל פוליטי. כל הסמוטריצ'ים עם הכיפה הגדולה שהטיפו לחרדים שהם לא יודעים מה חובתו של יהודי, כל חברי הכנסת שזלזלו בקושי של האמא היהודיה שכספה נחמס על ידי המדינה בנימוק ש"חיילי המילואים נקרעים חודשים במלחמה, וזה מה שמעניין אתכם"?! כל אותם צבועים נחשפו. מטרתם המשותפת היא "לפרק את עולם התורה".

רודפי הדת חברו יחד והם פועלים בכל האמצעים בעזות מצח לפגוע בכל מה שקדוש ויקר לעם ישראל. הם מנסים לייבש את תקציבי החינוך החרדי בנימוקי סרק שלא מלמדים ליבה, ומתעלמים ממצבו המחפיר הנוער הישראלי שכן לומד ליבה. הם עוצרים את תקציבי הישיבות ופוגעים בנשים וילדים רכים.

האם מישהו עצר לרגע לשאול שאלה פשוטה: כיצד מועילה שלילת מעונות היום מילדים חרדים לחייל מילואים שנמצא חודשים בלבנון או בעזה? האם עצירת תקציב הישיבות עזר לרעייתו של אותו מילואימניק לקפל כביסה?

אמת היא שלהיות איש מילואים זה דבר מורכב ומאתגר, אבל האם בגלל שלאדם אחד קשה צריך להכאיב גם לאחרים? לכולם הרי ברור שזה לא מביא לגידול בגיוס החרדים, זה התברר כלא יעיל. אז מה התועלת להכאיב ככה אם לא משנאה עיוורת?!

הם לא רוצים אותנו בצבא. הם לא רוצים אותנו בשוק העבודה. הם פשוט לא רוצים אותנו.

אם בתחילת המלחמה נראה היה אולי שאין ברירה וחייבים להסכים לחוק שיאפשר לבני הישיבות להמשיך לשקוד על תלמודם, למרות שיוטלו עליהם סנקציות, כעת אחרי שכוונותיהם הזדוניות של רודפי התורה נחשפו, יש לדרוש להוקיר את בני הישיבות, לכבד ולרומם אותם ולא להסכים להטלת סנקציות עליהם. לומדי תורה לא ייחשבו עוד פושעים במדינת היהודים.

הבגידות הפוליטיות והאתגרים המשפטיים

לא רק דעת הקהל על נושא גיוס החרדים השתנתה, יש סיבות נוספות לדרוש את הוצאת הסנקציות כולן מהחוק. הליכוד חתום על הסכם קואליציוני להעביר חוק ללא סנקציות. הוא הפר אותו שוב ושוב ושוב.

די אם נזכיר שהליכוד דחה את קידום החוק פעם אחר פעם, המציא תירוצים של מלחמות ונימוקים שונים כדי לקבל מהחרדים תמיכה בתקציב מבלי שמעמד לומדי התורה יוסדר.

נוסף על כך, לכולנו זכורה לרע הנהלותו של יולי אדלשטיין, שהפך את ועדת חוץ וביטחון לקרקס הסתה חולני נגד החרדים, וברגע האחרון שלף מהכובע חוק הזוי שבשום אופן לא ניתן היה להשלים עמו.

גם בפוליטיקה יש כללים. וכשמישהו מפר את הכללים, לא עומד בהתחייבויות וכעת מודיע לפתע שאין לו רוב, אין שום סיבה להמשיך באותם הסכמות מצד החרדים. בפרט בנוגע לחוק הנוכחי שטרם הוצהר רשמית שהרבנים תומכים בו.

מראש נאמר שהרבנים יקבלו החלטה רק לאחר גיבוש החוק. וכעת עמדתו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי משה הלל הירש היא שאין להעביר את החוק בשום פנים כפי שהוא. מרן שבקיא היטב בפרטי החוק סבור שהוא אינו מסדיר כראוי את מעמדם של לומדי התורה. גם מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו לא הביע עד כה תמיכה בקידום החוק. לצדם גם חברי מועצת חכמי התורה של ש"ס לא הביעו כל תמיכה בנוסח המוצע. כמובן שעמדת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ידוע זה מכבר שהחוק הוא פסול ואין לתמוך בו.

וכעת הגיעה העת להניף עשרה דגלים אדומים! קידום חוק גיוס עם סנקציות הוא פגיעה בכבוד התורה, וגם מעשה לא חכם פוליטית. אם יורקים עליך, כדאי מאוד להיות מודע לכך ולא לאפשר לרמוס א הציבור החרדי בשום אופן.

אחת הנקודות המרכזיות שמהלכות אימים על כל מי שמעורב בניסוח החוק, היא פסיקת בג"ץ. החשש הוא שבית המשפט יוציא צו מניעה כנגד החוק ויבטל אותו באפן מיידי. מדובר בחשש רציני שראוי לדון בו, אולם יש לזכור שבג"ץ בכל מקרה מונע משנאה יוקדת, לסולברג לא יידרשו נימוקים כבדי משקל כדי לעשות ככל העולה על רוחו. להימנע מחשש שבג"ץ יפסול את החוק עלול להתברר כצעד שגוי.

מה כן ניתן לעשות? על שולחן הכנסת מונחים בימים אלה מגוון חוקים שיעשו קצת סדר במערכת המשפט, יעמידו את היועמ"שית במקומה הראוי לה, ויצמצמו ככל הניתן את ההשתוללות המשפטית לה אנו עדים בשנים האחרונות.

זו דרך המלך. החרדים צריכים לומר לנתניהו: קודם נעביר את החוקים המשפטיים ולאחר מכן כאשר למערכות המשפט תהיה יכולת פגיעה מופחתת נקדם חוק שיסדיר באמת את מעמדם של לומדי התורה.

תנו כבוד לתורה!