רש"י מביא את דברי חז"ל הקדושים שהסיבה שהתורה כתבה בלשון 'עקב' מה שלא מצינו בשום מקום, ולא כתבה 'אם' השיגרתית, להורות לנו שכל הברכות הנפלאות שהתורה מבטיחה, לפרנסה, לבריאות, לשלום, לילדים בריאים וטובים, ולמעשה כל שפע הברכה והטוב הנצרך לאדם בעולמו, הוא זוכה להם רק אם הוא זהיר במצוות שאדם דש בהם בעקביו, והכוונה למצוות היום יומיות כמו תפילה, נטילת ידים, ברכות, קריאת שמע ותפילין, שבטבע האדם מחמת השיגרה הוא עושה אותם בלא כוונה ולא מקיימם כהלכתם מחמת השיגרה, האויב הגדול של האדם זוהי השיגרה, ומי שזוכה לגבור על זה ובכל יום הם בעיניו כחדשים הוא האדם השלם שזוכה לכל ברכות התורה.
