מבט של אמונה: הסוד לפתור את הבעיות בשלום בית, פרנסה וחינוך הילדים

שואלים אותי "מה נעשה? אנחנו רוצים להתקרב לה', רוצים לעבוד את ה', מה צריכים לעשות בראש השנה?'. כולם מפחדים! יום הדין! מפחדים מיום הדין, מיום המשפט.

אמרתי להם: אנחנו עושים מה שכותב רבנו. ורבנו כותב שבראש השנה צריכים להיות בשמחה, אסור לפחד, לחשוב 'ואי! מה יהיה! שלא תהיה שנה קשה חס ושלום!'. רבנו כותב שבראש השנה צריכים לחשוב רק מחשבות טובות. לא לחשוב חס ושלום מחשבות לא טובות. מה הם מחשבות טובות? יהיה טוב, ויהיה עוד יותר טוב! ועוד יותר טוב!

אבל יש משפט! נכון. אבל המשפט של הקב"ה הוא לא משפט כמו של בית המשפט בעולם הזה. בית המשפט בעולם הזה שופטים יבש, איזה עונש מגיע לבן אדם. אבל בבית המשפט, הקב"ה שופט את כל בן אדם – מה האדם הזה צריך בשביל התיקון שלו. לא להעניש אותו! כל אדם צריך תנאים מסוימים בשביל התיקון שלו.

למשל, אני, ה' יתברך ראה שהתיקון שלי שיהיה קשה לי לדבר. בהתחלה לא לדבר בכלל, ועכשיו אני מדבר לאט לאט – זה התיקון שלי! תדעו לכם, שהדבר הזה, שקשה לי לדבר, עשה לי טובה גדולה בחיים שלי! טובה גדולה גדולה! כל החיים שלי השתנו בזכות שה' לקח לי את הדיבור. ה' יודע מה הוא עושה בעולם שלו. אז ה' לקח לי את הדיבור, ושינה לי את כ-ל החיים שלי, לטובה! אז זהו, זה המשפט של הקב"ה, לא לתת עונשים, אלא יש תיקונים.

ודאי שיש תיקונים שנקראים בעולם הזה 'ייסורים', אבל כל זה בשביל לכוון את האדם לתיקון שלו, לעשות תשובה, להבין דברים, לעשות שינוי בחיים שלו , זו המטרה של הכל. כי צריכים לזכור, היטב היטב, כל הזמן לזכור – שכל מה שעוברים בעולם הזה, כל מה שעוברים בחיים, הכל, בכל התחומים של החיים, במציאת הזיווג, בשלום בית, בזרע של קיימא, בפרנסה, ברפואה, וכו', כל מה שעוברים בעולם הזה – הכל בשביל הנסיון!

ומה הנסיון? ה' רוצה לראות – יש לך שתי אפשרויות: או להחזיק באמונה או חלילה לפול לעצבות, דיכאון, לחושך, לרדיפה עצמית, להאשמה עצמית, להאשים מישהו אחר, לתלות בטבע, לתלות במזל, בקיצור כל מיני טעויות. או להחזיק באמונה – שאין עוד מלבדו, ושכל מה שקורה איתך זה האבא הטוב עושה לך. ומה שעושה אבא הכל לטובה.

ה' רוצה לראות, במי אתה מאמין! במי! לכן צריכים להתחזק באמונה, להתחזק בתודה, בתפילה, לצעוק לה', ולהחזיק באמונה. וכשאדם מחזיק באמונה, בוודאי ובוודאי שהוא יראה איך שהכל מתהפך לטובה, הכל!

***

אני אספר סיפור אחד. מישהו אמר לי שהוא מתמודד עכשיו עם ניסיון כזה, אמרתי לו שאספר את הסיפור ואחזק אותו. ולכן בחרתי לקרוא את הסיפור הזה, לחזק יהודי שניגש אליי, ולחזק את כולם.

משפחה שכותבת לי שיש להם ילדים, והחיים שלהם יפה, והכל יפה. פתאום ה' יתברך שלח להם ניסיון קשה באמונה. הבן שלהם, בן 25 , עבר משבר קשה, דיכאון, חרדות, חוסר רצון לצאת מהמיטה, וכו' וכו'… רחמנא לצלן… בקיצור, הם לקחו אותו לרופאים, טיפול תרופתי, וכלום לא עוזר.

והם יהודים חרדים, כמובן שהם התפללו, הלכו לקברי צדיקים, אמרו שמות הצדיקים, נתנו צדקה, וכו', כמו שיהודים מאמינים עושים. יום אחד, לא יודע איך הגיע להם החוברת 'חוק התודה'. האמא מספרת: 'קראתי את המרגלית, והבנתי, בזכות ההסבר הבהיר של הרב, שהכל מאת ה' והכל לטובה. גם כאשר המצב נראה כל כך אבוד, בלי שום אפשרות יציאה ובלי שום פתרון'.

והם התחילו לעשות את חוק התודה, רבע שעה תודה על הצרה הזו, ושמונה פעמים מזמור לתודה. התחזקו באמונה. התחזקו להאמין שזה בוודאי לטובה, '…אפילו שאני לא מבינה, המשכתי שבוע אחרי שבוע, ובכל פעם שראיתי כמה המצב לא פשוט, התגברתי! אמרתי לעצמי 'זו לא האמת! האמת שזה טוב!'…' – היא לא ראתה ניסים צ'יק צ'ק, וזה ניסיון מאוד קשה! אבל היא החזיקה, בזכות החוברת היא זרקה את השכל, לא מבינה – זה טוב! גם אם אני לא מבינה.

'…אחרי שבועות בודדים התחלתי לראות שיפור משמעותי במצב של הבן…' – בקיצור אני אקצר, אבל היא מספרת שהיו ירידות ועליות, ולאורך כל הדרך היא החזיקה באמונה, 'ודאי שזה לטובה! אני לא מבינה, רק מאמינה!' בקיצור, בסוף, הוא הבריא, הפסיק עם הכדורים לגמרי, התחתן וכבר יש לו ילד. והכל בזכות החוברת הקטנה הזו של חוק התודה.

והיום הם עומדים בבתי חולים פסיכיאטרים עם שלטים, מה כתוב על השלט: "משפחות יקרות, גם אנחנו היינו שם, תודה לאל, הצלחנו לצאת בשלום, באנו לשתף אתכם במתנה שלנו – הספר 'אמרתי תודה ונושעתי'…".

***

ואנשים קונים מהם את הספר בכמויות. תלמדו מהם! הם נהיו מפיצים! מישהו שאל אותי 'אתה אומר שהכל טוב, וה' אוהב אותנו וה' עושה רק טוב, ויהיה עוד יותר טוב ועוד יותר טוב – איך זה יכול להיות?! רואים הרבה אנשים סובלים סבל נורא! איפה הטוב הזה?' אז מה למדתי אתכם, מה שרבנו כותב, רבנו הביא את הגמרא הקדושה שאדם שאין לו דעת אסור לרחם עליו.

גם הקב"ה, שהוא כולו רחמים, אסור לו לרחם עליו. אתה רוצה שה' ירחם עליך? תראה שתהיה לך דעת. לכן מחובתנו – להפיץ את הספרים! והחוברות! לזכות את כולם שתהיה להם דעת! כי עובדה, כשאדם מקבל חוברת קטנה, הוא מקבל דעת! והוא עומד בניסיונות הכי קשים!

אז שואלים אותי: 'אמרת שצריכים להיות בשמחה, אבל איך זוכים לשמחה? אתה אומר משהו, תתן לנו דרך, איך נזכה לשמחה!' אז יש פסוק בפרשת 'כי תבוא': "ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועיניים לראות ואוזניים לשמוע עד היום הזה". נמצא שלא הייתה לעם ישראל בחירה, כי ה' לא נתן להם עד אותו היום לב לדעת ועיניים לראות ואוזניים לשמוע – עד היום ההוא! אז לא הייתה להם בחירה! כי מי נותן לב לדעת, מי? ה'! אז הוא לא נתן להם! ואם אדם אין לו לב אין לו שום דבר. אדם שיש לו לב, והוא מבין שהכל זה ה'! יש לו לב, לב לדעת את ה'! אז נפתחים לו העיניים!

רש"י הקדוש: "לא תן לכם לב לדעת, להכיר את חסדי הקב"ה". אין! להכיר שהכל חסדים, הכל רחמים, לא נתן לכם להדבק בו! "עד היום הזה" – מה, מה קרה היום? מה קרה היום, שעם ישראל קבלו לב לדעת, ועיניים לראות ואזניים לשמוע? רש"י הקדוש, קודש קודשים, מסביר: "שמעתי שאותו היום שנתן משה ספר התורה לבני לוי כמו שכתוב בפרשת וילך…" – שמשה רבנו נתן את ספר התורה לבני לוי – "…באו כל ישראל לפני משה ואמרו לו, משה רבינו, אף אנו עמדנו בסיני וקבלנו את התורה ונתנה לנו, ומה אתה משליט את בני שבטך עליה, ויאמרו לנו יום מחר לא לכם נתנה, לנו נתנה. ושמח משה על הדבר, ועל זאת אמר להם היום הזה נהיית לעם וכ'ו היום הזה הבנתי שאתם דבקים וחפצים במקום" – איזה מסר יש פה! איזה מסר! ברגע שהם גילו את הרצון שלהם 'גם אנחנו רוצים את התורה! גם אנחנו!' – גילו את הרצון שלהם שרוצה את התורה – ביום הזה קבלו לב להבין ועיניים לראות ואזניים לשמוע!