צריכים לדעת, כמו שכל אדם, הראש שלו משפיע על כל האיברים, מפעיל את כל האיברים, ככה ראש השנה זה הראש שמפעיל את כל השנה כולה, מאיר לכל השנה כולה, משפיע לכל השנה כולה. כל יום בשנה יש לו חיבור עם הראש של השנה. לכן צריכים שיהיה ראש טוב.
רבי נחמן מברסלב אמר שבראש השנה צריכים להיות בשמחה, לחשוב רק מחשבות טובות, אוכלים תפוח בדבש שתהיה לנו שנה מתוקה, אוכלים ראש של דג, שנהיה לראש ולא לזנב, שתהיה שנה מוצלחת, שנה מבורכת, כל הזמן לחשוב מחשבות טובות.
כל אחד ישאל אותי, יגיד: "טוב, אבל מה, אחרי הכל זה יום הדין! אדם יש לו משפט!", אם אדם יש לו איזה משפט, משפט קטן פה בעולם הזה, כמה הוא יחשוב, וכמה הוא ידאג, איך הוא יגיד, מה הוא יגיד, איך יהיה, מה השופט יגיד!
כל שכן שאדם יש לו משפט לפני שופט כל הארץ, ולא על תיק קטן, אלא על אלפים ורבבות של תיקים. אז איך אתה אומר להיות בשמחה?! אדם יש לו אימה מיום הדין! הוא מפחד מיום הדין.
החונן לאדם דעת חנן אותי להבין ולהסביר איזה הבדל מהותי יש בין שופט כל הארץ לבין שופט בעולם הזה. שופט בעולם הזה, תכלית המשפט שלו לפסוק איזה עונש, וכמה עונש צריך לקבל הנאשם.
אבל לא כן שופט כל הארץ. שופט כל הארץ המשפט שלו שהוא שופט את הבנאדם, לדעת איך, באמת איפה הוא נמצא, מה המצב הרוחני שלו, באיזה עוונות הוא חוטא, ואיזה דברים צריך לתת לו בשביל שהוא יזכה לחזור בתשובה, שיזכה להתעורר. זה לא לשפוט בשביל להעניש, אלא לשפוט בשביל לתת לבנאדם את התנאים, ואת כל מה שצריך בשביל לזכות שאדם יהיה לו תיקון.
ז"א שהמשפט הוא לא בשביל להעניש, המשפט הוא בשביל לתת לבנאדם את התנאים, נכון, צריך לתת לו אולי איזו סטירה, אולי צריך לתת לו איזה מחסום, בשביל לעורר אותו, בשביל להביא אותו לתכלית, לתיקון שלו. זה ההבדל הראשון.
עוד הבדל מהותי בין השופט בעולם הזה לשופט כל הארץ – שופט בעולם הזה יש לו ספר חוקים, וזה לא משנה מי עומד לפניו, כולם אותו חוק! יש חוק שאומר שעשית ככה וזה מה שמגיע לך? זה לא משנה מי עומד לפניו!
לא כן שופט כל הארץ, ששופט כל הארץ יש לו משקל, הוא שופט כל אדם לפי המקום שלו, ה' יתברך לא שופט שני אנשים אותו דבר. ואפילו יתכן ששני אנשים לכאורה כלפי חוץ עשו את אותה עבירה, אבל בורא עולם שופט כל אחד לפי המקום שלו. כי אי אפשר לשפוט שני אנשים אותו דבר, זה נולד בקיבוץ, וזה נולד בבני ברק. זה יש לו עשר גלגולים שהוא מגולגל, זה גלגול ראשון. כל אחד, אי אפשר לשקול שני אנשים אותו דבר, ואפילו שלכאורה כלפי חוץ נראה שזה אותו דבר, אבל באמת כל אחד זה משקל אחר. אז זה הבדל מהותי שני.
וזה מה שכתוב במשנה "וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ", כי רק בורא עולם יכול להגיע למקומו של כל אחד.
והבדל שלישי, שהוא מהותי ועיקרי מאוד, ששופט כל הארץ, בורא עולם, הוא מתייחס, והוא מתחשב לא רק במעשים אלא גם ברצונות. שופט בעולם הזה, אתה רוצה להיות טוב, רוצה לשנות את הדרך, זה לא מעניין אותו! מה עשית – תקבל עונש!
שופט כל הארץ, אדם רק רוצה! אפילו שלתקן יקח לו עוד כמה שנים עד שיגמור לתקן, כבר הרצון שלו הוא קובע לו ומשנה לו את כל הדין. השי"ת שופט את הבנאדם, והרצון הוא משקל גדול אצל בורא עולם! הרצון קובע מאוד! הוא משנה את כל המשפט! ברגע שאדם רק רוצה בשביל הקב"ה הוא כבר זכאי! אה, יקח לו זמן עד שהוא יתקן בפועל, יש דברים שלוקח שנים עד שאדם מתקן אותם, מה אדם רוצה משהו הוא יכול ישר לתקן?
לדוגמא, עד היום אדם לא בירך על מה שהוא אכל, עכשיו הוא רוצה להתחיל לברך על כל מה שהוא אוכל, מה זה יקח לו יום יומיים? זה יכול לקחת לו שבוע, שבועיים, שלשה, עד שהוא ילמד את הברכות, עד שהוא יתחיל לזכור, כמה פעמים אחרי שהוא גומר לאכול הוא נזכר שהוא לא בירך וכו', אבל באותו רגע שהוא רצה להתחיל לברך, זהו! זה נחשב שהוא כבר מברך!
ונתתי דוגמא לדבר קטן, שזה לא כל כך קשה. כל שכן דברים גדולים שיכולים לקחת לאדם גם שנה שנתיים שלוש של עבודה עד שהוא יכול לתקן אותם. אבל זה לא משנה – אתה רוצה? אתה כבר נחשב מתוקן. וזה הבדל מהותי, עצום מאוד, לבין שופט כל הארץ לבין שופט בעולם הזה.
כי שופט בעולם הזה, כשבא אליו הנאשם: "נאשם עמוד!", עומד. "אתה מודה שעשית עבירה פלונית?", "כן מודה…", "מה יש לך לומר להגנתך?", והנאשם עומד, ובוכה, מה זה בוכה, דמעות שליש, מתחרט חרטה גמורה. ונגיד שהשופט אפילו יש לו רוח הקודש, והוא רואה שהבנאדם באמת מתחרט ועשה תשובה ממש, מהלב! זה ישנה לו את הגזר דין? מה פתאום! אפילו שהשופט ראה שהוא עשה תשובה, זה לא ישנה את הגזר דין, אין! משפט יבש! עשית את זה? זה העונש שלך? זהו! אבל שופט כל הארץ, אדם רק ירצה לעשות תשובה! רק ירצה!
ולכן אדם, כל אחד ואחת, יתחזק בשמחה! יהיה שמח! ויתחזק ברצונות! כי אדם יחשוב 'אני שמח, ואני רק רוצה! אני רוצה להיות כרצון ה'! אני רוצה להתחזק עוד יותר! ואני רוצה ללכת בדרך ה' באמת כמו שצריך! ואני רוצה שבאמת תהיה התחלה טובה, ראש טוב!', והרצונות האלו משנים את כל המשפט של הבנאדם!
כל שכן כשאדם ישתדל ויתחיל לעשות תשובה בפועל, ויקבל על עצמו קבלות לפי המקום שלו, לא רק שהוא לא יקבל עונש, אלא יקבל שכר! כי הזדונות נהפכים לזכויות! ישתבח שמו לעד! איך אדם יהיה טיפש ולא יעשה תשובה?!
ולכן אני עוד פעם חוזר ואומר – אין! אין מתנה גדולה בעולם הזה יותר מלעשות בכל יום לפחות שעה התבודדות! אין! זו מתנה מספר אחת בעולם! הזכיה הכי גדולה שיש בעולם הזה שאדם יזכה כל יום לעשות שעה התבודדות. ההצלחה הכי גדולה שיש בעולם הזה שאדם יצליח כל יום לעשות שעה התבודדות! כל דבר שתגיד, הקבלה הכי גדולה שאדם יכול לקבל על עצמו, שיקבל על עצמו שבכל יום הוא יעשה שעה התבודדות. אה, הוא קיבל על עצמו כזו קבלה? הוא כבר יוצא ישר זכאי בדין! כי הוא קיבל על עצמו לעשות תשובה בכל יום! ישר! בלי משפט, לא שופטים אותו! אחד שמקבל על עצמו שעה התבודדות כל יום אין מה לשפוט אותו כבר, כי כל המשפט, תכלית המשפט, אמרתי לכם, לראות מה לתת לבנאדם בשביל לעורר אותו בתשובה, ופה הבנאדם קיבל על עצמו כל יום לעשות תשובה! רק ישפטו אותו מה לתת לו דברים טובים שיהיה לו קל לעשות תשובה, להטיב לו, ולהשפיע עליו כל טוב.
