איסור אכילה ומלאכה לפני הדלקת נרות חנוכה
א. חצי שעה קודם זמן ההדלקה אסור לאכול ולעשות מלאכה, אמנם אם התחיל קודם לחצי שעה, אין צריך להפסיק אף כשנכנס לתוך החצי שעה, אך כשמגיע זמן ההדלקה, יפסיק לאכול ולעשות מלאכה, וידליק הנרות.
ב. אכילה האסורה [בחצי שעה שקודם ההדלקה] היא פת ומזונות יותר משיעור כביצה, אך פחות משיעור כביצה מותר.
ג. טעימה מותרת ללא הגבלת שיעור, כגון אכילת פירות וירקות וחטיפים למיניהם שאינם ממיני דגן.
ד. שתיית כל סוגי המשקאות מותרת ללא הגבלת שיעור מלבד שתיית יין.
ה. המלאכות האסורות קודם ההדלקה הן מלאכות שאפשר להמשך בהן או שיגרמו לטירדא, כדינים המבוארים בשו"ע או"ח סי' רלב.
ו. יש להסתפק האם הדברים האסורים קודם ההדלקה הם רק לבעל הבית המדליק נרות החנוכה, אבל היוצאים ידי חובה בהדלקת בעל הבית כגון אשתו ובנותיו [ובניו – למנהג בני ספרד שהבנים אינם מדליקים] – אינם אסורים באכילה ומלאכה קודם ההדלקה, כיון שבפועל אינם מדליקים, או שכיון שחובת ההדלקה מוטלת גם עליהם, אף שיוצאים ידי חובה בהדלקת בעל הבית, מכל מקום אסורים באכילה ומלאכה קודם ההדלקה. ולמעשה נראה שאם אינם יכולים להדליק או לצאת בהדלקה, שיעמידו שומר ואז אפשר לאכול ולעשות מלאכה.
מלאכה לאחר הדלקת נרות
ז. לאחר ההדלקה מותר לעשות מלאכה, אך נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה משעה שהדליקו בבית עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים.
ח. המלאכות שנהגו הנשים להמנע מעשייתן אחר ההדלקה אינן כמלאכות שאסור לעשות קודם הדלקת הנרות, שגדרן נתבאר לעיל סעיף ה'. ובמלאכות שלאחר ההדלקה נחלקו הפוסקים האם המנהג הוא כמו המלאכות שנהגו בהן איסור בראש חודש והן מלאכת כיבוס ותפירה בלבד, או כמו גדרי מלאכה שנאסרה בחול המועד, ולהלכה נראה להקל ולאסור רק כיבוס ותפירה.
זמן ההדלקה
ט. בגמ' במסכת שבת [דף כא ע"ב] מבואר שזמן ההדלקה הוא משתשקע החמה, ומצינו בזה שלוש שיטות עיקריות בפוסקים. [א]. תחילת השקיעה [הרגע שבו יורדת השמש במערב מעבר לקו האופק ונעלמת מן העין]. [ב]. סוף שקיעה דהיינו צאת הכוכבים. [ג]. תחילת 'שקיעה שנייה' שהיא רבע שעה לפני צאת הכוכבים, ונאמרו בזה עוד הנהגות רבות למעשה.
י. יש אומרים שאפשר להדליק בברכה מפלג המנחה, ויש לסמוך ע"ז בשעת הדחק [ומכל מקום יזהר ליתן בחנוכיה שיעור שמן שידלק עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים].
הדלקת נר חנוכה ותפילת ערבית
יא. הנוהגים להדליק נרות חנוכה בצאת הכוכבים, לדעת המשנה ברורה יקדימו להדליק קודם צאת הכוכבים מעט, שאז עדיין לא הגיע זמן תפילת ערבית [ואין קפידא במה שמקדים קצת את הזמן קודם צאת הכוכבים אם לא מקדים הרבה], ויש הנוהגים להמתין לצאת הכוכבים, ומתפללים ערבית ואח"כ מדליקים נרות, וגם לדעת המ"ב שיש להדליק לפני צה"כ, אם לא הדליק והגיע הצאת הכוכבים, צריך להתפלל ערבית תחילה שהוא תדיר.
יב. כתב המשנה ברורה שגם אותם הנוהגים להדליק לאחר ערבית, יש להם להכין את הנרות קודם התפילה שיהיו מוכנים להדלקה תכף לאחר ערבית, כדי שלא יאחר את זמן ההדלקה מדינא דגמ', שהוא חצי שעה לאחר זמן ההדלקה.
יג. המתפלל ערבית במנין מאוחר, יכול אף לכתחילה להדליק את הנרות לפני תפילת ערבית, כיון שאין בזה דין "תדיר קודם" כיון שאין התדיר עתה לפנינו.
כמות השמן
יד. צריך שיהיה בנרות שמן בשיעור שידלק חצי שעה לאחר צאת הכוכבים, ואף הנוהגים להדליק בשקיעת החמה צריך לשים שמן בשיעור שידלק עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים, ויש מהדרין לשים שמן בשיעור של כמה שעות עד שתכלה רגל מן השוק בזמנינו.
במה מדליקין
טו. כל השמנים כשרים להדלקת נרות חנוכה, אך מצוה מן המובחר להדליק בשמן זית שאורו זך וצלול, וגם שבו נעשה הנס, ומי שאין לו שמן זית, ידליק בשאר שמנים, ואם אין לו שאר שמנים, ידליק בנרות פרפין [הנרות המצויים בזמנינו], ואם אין לו ידליק בנרות שעווה.
טז. רבים סוברים שאין להדליק בשמן הקדוש בקדושת שביעית.
יז. כל הפתילות כשרות להדלקה, ומצוה מן המובחר להדליק בפתילות העשויות מצמר גפן או מחוטי פשתן.
יח. המדליק בפתיל צף המצופה שעווה ומונח בשמן, אין לומר שיש בזה חסרון בהידור – שמדליק בשעווה ולא בשמן, כיון שציפוי השעווה כלה במהירות בשעה שמדליק – נחשב להדלקה בשמן [אמנם יש המהדרים להכין ולהדליק את הפתילה מבעוד יום לזמן קצר כדי שתכלה השעווה, ואז ידליק בשמן מיד בתחילת ההדלקה].
יט. אין צורך להחליף את הפתילות בכל לילה, ואדרבה הן טובות יותר להדלקה כשהודלקו כבר. ויש נוהגים להחליפן משום שבכל לילה היה הנס מתחדש, וכן זכר למקדש שהיו מחליפים את הפתילות בכל לילה.
סדר ההדלקה
כ. קודם שידליק יכנס את בני ביתו יחד לפרסם הנס, וישמעו כולם את הברכות ויראו את ההדלקה.
כא. מעיקר הדין אין חובה ליטול ידים קודם הדלקת נרות חנוכה, אך יש אומרים שטוב שיטול ידיו.
כב. יש לאחוז את הנר שמדליק בו את הנרות בידו הימנית, ולברך אחר שהדליקו.
כג. בלילה הראשון מברך שלוש ברכות, ברכה ראשונה "להדליק נר של חנוכה". ויש אומרים "שלחנוכה" בתיבה אחת. ויש אומרים "להדליק נר חנוכה". וברכה שניה "שעשה ניסים לאבותינו", וברכה שלישית "שהחיינו". בשאר הימים מברך שתי ברכות, "להדליק", ו"שעשה ניסים".
כד. יש לברך את כל הברכות קודם ההדלקה, ומיד לאחר שמסיים לברך יתחיל להדליק.
כה. דבר טוב הוא לשהות ליד הנרות ולומר שירות ותשבחות ולפרסם הנס, אך אין כלל חובה לשהות ליד הנרות חצי שעה, ובפרט לאלו שמדליקים באופן שנראה בחוץ [ובספר מקור חיים (סי' תרעב) כתב שעיקר המצווה שיהיה המדליק אצל הנרות חצי שעה עיין שם שהאריך בזה, וכן
בספר מנוחה וקדושה, אך כל זה לאלו שמדליקים באופן שלא נראה בחוץ].
כו. בשעה שמדליק הנרות, ישהה ולא יסלק ידו מהפתילה עד שתאחז האש ברוב הפתילה היוצאת מהשמן.
כז. לאחר שסילק ידו מהנר הראשון יתחיל לומר תפילת 'הנרות הללו', ויש אומרים שלא יאמר 'הנרות הללו' עד לאחר שיסיים הדלקת כל הנרות, מחשש הפסק בין הברכה להדלקת כל הנרות.
החייבים בהדלקה
כח. הכל חייבים בנר חנוכה – אנשים, נשים, וקטנים שהגיעו לחינוך.
כט. אשה שבעלה אינו נמצא בזמן ההדלקה בבית, יכולה להדליק בזמן ההדלקה, ובעלה יוצא ידי חובה בהדלקתה ואינו צריך להדליק כשיחזור. ולכן במקום שאין לבעל הבית אפשרות לבוא בזמן ההדלקה להדליק נרות, אשתו תדליק. אך אם יכול לבוא ולהדליק – עליו להדליק בעצמו, שאמרו חכמים 'תבוא מארה לאדם שאשתו ובניו מברכין לו' (עי' להלן עמ' יא סעיף כב).
ל. אשה שנמצאת לבדה בבית חייבת בהדלקת נר חנוכה בברכה כאיש.
לא. קטן שהגדיל בחנוכה ומנהג אביו להדליק בשקיעה, יש ספק האם ידליק בשקיעה שהוא עדיין ספק קטן, או שיחכה לצאה"כ, ולמעשה נראה שידליק 15 דק' אחרי השקיעה.
מקום הנחת הנרות
לב. הנרות צריכים להיות מונחים למעלה מג' טפחים, [28.8 ס"מ, ויש אומרים 24 ס"מ] ואם הניחם למטה מג' טפחים, אף שיש שסוברים שאפילו בדיעבד לא יצא, להלכה נקטינן שבדיעבד יצא ידי חובה. וכן צריך שיהיו מונחים הנרות למטה מעשרה טפחים [שהוא 96 ס"מ, ויש אומרים 80 ס"מ] ואם הניחם למעלה מעשרה טפחים עד עשרים אמה יצא.
לג. הניח את הנרות למעלה מעשרים אמה לא יצא, ועשרים אמה אלו נמדדים מקרקע הרחוב [רשות הרבים]. [שיעור עשרים אמה הוא 11.52 מטר ויש אומרים 9.60 מטר]. ואם הדליק למעלה מעשרים אמה, והניח על יד הנרות נורות צבעוניות מהבהבות (כגון של קישוט סוכה) באופן שמושכות עיניהם של העוברים ברשות ברה"ר להביט ללמעלה מכ' אמה, יש להסתפק האם יצא ידי חובה [כדין קורה המצויירת דמועיל לגבי עירוב ('אמלתרא') אף שהניח את הקורה למעלה מעשרים אמה, כיון דמושך את עיני העוברים במבוי]. (ועי' להלן עמ' יט' אות ט).
לד. ויש להסתפק בכל השיעורים הנ"ל – האם יש למדוד את גובה הנרות ממקום השלהבת, או מהנרות, או מהחנוכיה. ונחלקו בזה הפוסקים, ולמעשה נקטינן לעיקר, דהשיעור הוא ממקום השלהבת.
לה. כתבו האחרונים שבנוסח 'הנרות הללו' יש ל"ו תיבות (חוץ מהתיבות 'הנרות הללו', המופיעות שתי פעמים ואינן נכללות במנין), ולפי זה הנוסח הוא כדלהלן
[ולא כהנוסח הנדפס בסידורים]: "הנרות הללו אנו מדליקין על התשועות ועל הנסים ועל הנפלאות, שעשית לאבותינו על ידי כהניך הקדושים, וכל שמונת ימי חנוכה הנרות הללו קדש, ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותן בלבד כדי להודות לשמך על נפלאותיך ועל נסיך ועל ישועתך" (ע"פ מסכת סופרים פרק כ הלכה ו).
לו. מי שיש לו אפשרות להניח את הנרות בשני מקומות, ומקום אחד הוא למטה מג' טפחים והשני הוא למעלה מעשרה טפחים, יניח את הנרות היכן שיהא יותר פרסום הנס, ואם המקומות שוים – יניח הנרות במקום שהוא למעלה מעשרה טפחים, דבזה לכו"ע יצא [ובלמטה מג' טפחים אף שלהלכה יצא, מ"מ יש מחמירין בזה, כפי שנתבאר לעיל בסעיף לב].
לז. כשיש שני מקומות שיכול להניח בהם את הנרות – מקום אחד בתוך גובה עשרה טפחים אך הוא באופן שיהא פחות פרסום הנס לבני רשות הרבים, ומקום שני בגובה יותר מעשרה ויהא בו יותר פרסומי ניסא, יש להניחו למעלה מעשרה, כיון שעיקר המצוה הוא פרסום הנס.
לח. אם יש שני מקומות שיכול להניח את הנרות, ומקום אחד בפתח שיש שם מזוזה ועל ידי זה מתקיים הדין שמזוזה בימין ונר חנוכה בשמאל, ומקום שני בחלון, ובשני המקומות רואים מרשות הרבים, אך בחלון רואים היטב וניכר בו הפרסום יותר – יש להדליק בחלון.
שימוש באור הנרות
לט. אסור להשתמש לאור הנרות בין בשבת בין בחול, בין תשמיש של חול ובין תשמיש של קדושה.
מ. תשמיש עראי של קדושה, כגון ללמוד בדרך עראי לאור הנרות אפשר שמותר [ואף שאין תאורה נוספת בחדר].
מא. מותר ללכת בחדר חשוך לאור הנרות המאיר את המקום שלא ייפול בחדר החשוך, ואינו מחויב לעצום עיניו, דאין זה נקרא תשמיש מאור הנרות.
מב. לאחר שדלקו הנרות שיעור הזמן הנצרך, מותר להשתמש לאורם, ויש מחמירין בזה.
מג. נוהגים להניח נר נוסף הנקרא 'שמש' כדי שאם ישתמש לאורה – ישתמש לאור השמש [וראה להלן סעיף מו].
מד. כתב הרמ"א שאם מדליק עם השמש את הנרות, יש בכך עדיפות, והטעם שבזה מוכח שאין השמש ממנין הנרות.
מה. אף אם רבים מדליקים באותו מקום, יש להניח שמש אצל כל אחד, כיון שכל אחד יש לו להניח נרותיו במקום מיוחד [וראה להלן סעיף מט].
מו. נוהגים להניח שמש ארוך יותר או גבוה יותר משאר הנרות, שאם ישתמש יהא התשמיש לאור השמש.
מז. אף שמוסיפים שמש, מכל מקום אין להשתמש לאור הנרות והשמש, וכל הטעם שמוסיפים שמש, הוא רק במקרה שישתמש בטעות, או כדי שישתמש לאור השמש בלבד, באופן שיקח אותו בפני עצמו.
מח. אם יש נר על השולחן מותר להשתמש לאורו לכתחילה, וכן אם יש תאורה בחדר מותר להשתמש בה, כיון שבאופנים אלו אינו משתמש לאור הנרות.
מט. כשיש תאורה במקום שהדליקו נרות, מעיקר הדין אין צריך להוסיף שמש, וכן אם יש כמה אנשים שמניחים נרותיהם סמוכים אין צריך שמש [וראה לעיל סעיף מה], וכן כשמדליק על הפתח מבחוץ באופן שאין משתמש לאורן כלל – אין צריך להוסיף שמש, אך המנהג בכל אופנים אלו להוסיף שמש.
סדר הדלקת הנרות
בסדר ההדלקה ישנן שלש שיטות, ונפרט שתים מהן: שיטת השולחן ערוך והדרכי משה והאר"י ז"ל [והוא המנהג הנפוץ]: בלילה הראשון מניחים את הנר בצד ימין, ובליל שני כשיוסיף נר אחד סמוך לו, יתחיל ויברך על הנוסף שהוא יותר שמאלי, וממנו פונה לנר שלידו כדי לפנות לצד ימין, וזהו משום מה דמצינו בגמ' ביומא (דף טו ע"ב) "כל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין".
וכן בליל ג' כשיוסיף עוד נר נוסף סמוך לשני הנרות הראשונים, יברך וידליק את הנר הנוסף היותר שמאלי. ולאחר מכן ממשיך להדליק את הנר הסמוך לו לצד ימין, כדי שיפנה לצד ימין, וכן בכל לילה מברך על הנר נוסף, שהוא מורה על הנס, שהרי בתוספת הימים ניתוסף הנס, עיי"ש. [ומקור דין השו"ע הוא מהמהרי"ק].
ומהיום השני והלאה צריך בשעת הברכה לעמוד מול הנר הנוסף, שבו מתחיל להדליק היום, ולא יעמוד מול שאר הנרות כדי שלא יהא משום "אין מעבירין על המצוות". ואין חילוק אם מדליק בימין. הפתח או בשמאל הפתח , או בחלון, או שמדליק בחלל הפתח, בכל האופנים מתחיל ביום הראשון מהנר הימני, ובשאר ימים מתחיל בנר הנוסף היותר שמאלי, וממשיך להדליק שאר הנרות לצד ימין. כתב המ"ב (סי' תרעו ס"ק ט) 'ומה טוב ונכון אם יכול לסדר כולם בתוך חלל הפתח שיהא כולם שווים בטפח הסמוך לפתח'. ואף אז, יתחיל ביום הראשון מהנר הימני, ובשאר הימים מהנר השמאלי החדש, וכדלעיל.
שיטה שניה היא שיטת הגר"א: שחלק על השולחן ערוך בשני דברים, [א]. המדליק בפתח צריך תמיד להתחיל בנר הסמוך לפתח משום שהמצווה היא להדליק בטפח הסמוך לפתח, ואף באופן שעל ידי זה יצטרך להדליק מימין לשמאל, ולא יוכל לקיים "כל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין", מכל מקום טפח הסמוך לפתח עדיף. [ב]. סבר הגר"א שיש להסמיך את הברכה לנר שהדליק ביום הראשון שהוא הנר המחוייב מעיקר הדין, ואח"כ להוסיף עוד נרות שזהו "מהדרין מן המהדרין", אבל אין להדליק קודם את הנר שמוסיף שהוא משום "מהדרין מן המהדרין".
לכן לדעת הגר"א אם מדליק בשמאל הפתח מדליק ביום הראשון בנר היותר ימני שהוא ימין לפתח. ובשאר הימים מתחיל מנר הימני שסמוך לפתח וממשיך להדליק את הנר הנוסף לשמאלו, ונמצא מדליק מימין לשמאל. ואם מדליק בימין הפתח או בחלל הפתח או בחלון, אזי ביום הראשון מדליק בקצה השמאלי של המנורה הסמוך לפתח (איור 4–5), וממנו מתחיל כל הימים ומדליק והולך משמאל לימין.
סיכום הדברים: לדעת השולחן ערוך, מה שאמרו בגמ' "כל פניות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין" עדיף יותר מההלכה של "טפח הסמוך לפתח", לכן תמיד [בשאר הימים] מדליקים בנר הנוסף היותר שמאלי וממנו פונים לצד ימין [וביום הראשון, יתחיל מהנר הימני]. ואילו לדעת הגר"א ההלכה של "טפח הסמוך לפתח" עדיף יותר, ולכן תמיד מתחיל מהטפח הסמוך לפתח. ועוד סבר הגר"א, דבכל הימים יש להתחיל מהנר הראשון שהדליקו ביום הראשון, משום שהוא הנר שחייב מעיקר הדין ושאר הנרות הם משום "מהדרין מן המהדרין".
להלכה – כל אחד ינהג כמנהגו. ובכל אופן שיעשה קיים את המצווה לכולי עלמא. וכל מחלוקת הפוסקים באופן ההדלקה הוא רק כיצד ובאיזה מקום יותר נכון לכתחילה להתחיל ממנו. המנהג הנפוץ הוא כשיטה הראשונה של השולחן ערוך. [ולגבי מקום ההדלקה בבית הכנסת – ראה להלן עמ' יז].
הלכות הדלקת נרות לבחורי ישיבה למעשה
א. בחור ישיבה השוהה בישיבה, אף שבכוונתו לחזור לבית הוריו אחרי הדלקת נרות, אעפ"כ ידליק בישיבה, כיון שעד עכשיו היה בישיבה חיוב ההדלקה חל עליו שם [ואף שבלילה לא יישן בישיבה, מ"מ עכשיו בשעת ההדלקה הישיבה היא ביתו]. ונראה ששוב אינו צריך להדליק בבית הוריו.
ב. בחור שאוכל וישן בישיבה במשך כל ימי החנוכה, וחוזר לבית הוריו לפני זמן ההדלקה, ושוהה שם עד הערב ואח"כ חוזר לישיבה – נראה שיכול להדליק בביתו [ועדיף שיאכל שם סעודה]. כמו כן יכול למנות שליח שידליק עבורו בישיבה . טעם הדבר, אף שהישיבה היא הבית העיקרי
של הבחור, מ"מ גם בית הוריו בשעה שנמצא שם נחשב ביתו, ויכול להדליק שם – אף שאינו ישן שם בלילה.
ג. ההולך למסיבת חנוכה וכדו' אצל קרובי משפחה [שאינם הוריו] ואח"כ חוזר לישיבה, ימנה שליח להדליק בישיבה, ולא ידליק בעצמו בבית המארח כיון שהוא מקום ארעי, ואין דינו כאכסנאי [אבל אם המסיבה בבית ההורים יכול להדליק שם, כנ"ל].
ד. בחור שבימי החנוכה ישן בבית הוריו ואוכל בישיבה – ידליק בבית הוריו [ואף שמקום אכילה עיקר], אמנם עדיף שגם יאכל שם.
ה. בחור ישיבה שישן בבית הוריו באותה העיר בה נמצאת הישיבה, ויש לו חדר לשינה גם בישיבה, כיון שלכתחילה יש להדליק במקום האכילה – או יאכל סעודה בחדרו בישיבה וידליק שם, או שיאכל סעודה אצל הוריו וידליק שם.
דיני הדלקה לבחור ישיבה מבני ספרד
ו. בחור מבני ספרד שלומד בישיבה וחוזר בערב לישון בבית הוריו, יוצא ידי חובתו בהדלקת הוריו.
ז. בחור ישיבה מבני ספרד שלומד בישיבה וחוזר לביתו פעם בכמה שבועות, ידליק בישיבה, ולענין ברכה יש לחוש שלא לברך (ורבים מבני ספרד נוהגים שלא להדליק כלל, והנכון יותר שלפחות ישתתפו בפרוטה כדלהלן סע' יב), ואם אפשר ישמע הברכות מאחר, או שישמע את הברכות
בהדלקה בבית הכנסת. אמנם אם חוזר לביתו בחנוכה, אף אם חוזר ליום אחד, באותו יום יוצא ידי חובה בהדלקת אביו, וא"צ להשתתף עם אביו בפרוטה.
ח. בחור מבני ספרד מדליק בישיבה בברכה באופנים אלו – אם מדליק לפני שאביו מדליק – יוכל לברך בעצמו. וכן אם הוריו לא מדליקים בביתם הקבוע אלא במקום אחר.
ט. בחור מבני ספרד המתארח יום אחד אצל קרוביו – ישתתף בפרוטה עם המארח.
בחור המתארח אצל קרובי משפחה שאינם הורים
י. בחור מבני אשכנז שמתארח יום אחד אצל קרוביו, אף שמעיקר הדין די שישתתף בפרוטה עם המארח, נכון יותר שידליק נרות בעצמו [משנ"ב סי' תרעז ס"ק ג ושעה"צ ס"ק י, יט].
יא. בחורה המתארחת אצל אחרים צריכה להשתתף בפרוטה עם בעל הבית.
השתתפות בפרוטה
יב. לסמוך על השתתפות בפרוטות של כמה בחורים יחד בהדלקה אחת – לבני ספרד מעיקר הדין די בזה, ויש סוברים שאף אין הידור להדליק לבד (כנה"ג סי' תרעז), אך למעשה יש הידור שכל אחד ידליק בעצמו מפני שיטות הסוברים שלא מהני שיתוף רק באורח ובעל הבית (הה"מ פרק ד מהל' חנוכה הל' ד ופר"ח סי' תרעז ס"ק א), וגם שיש הסוברים שיש דין הידור להדליק לבד ולא לסמוך על שיתוף (טור סי' תרעז בשם הרב שר שלום וריטב"א שבת כג), אך כיון שכל דין זה שבחורי ישיבה ספרדים צריכים להדליק אינו ברור כל כך, לכן אפשר לסמוך על שיתוף.
חתן הנישא בחנוכה
יג. חתן המתחתן בימי החנוכה, אם החופה נערכת אחר השקיעה – ידליק בבית הוריו בעצמו , ואם החופה לפני השקיעה, נראה שימנה שליח שידליק בבית בו יגור/ישן בלילה שלאחר החתונה .
האם יש דין 'לכם' בשמן
יד. בחור ישיבה המדליק אין צריך מעשה קנין בשמן שיהיה שלו, ואף שבראשונים (רמב"ן, ריטב"א, ר"ן, רבינו דוד, מאירי בפסחים ז) מבואר שצריך שהשמן יהיה שלו, להלכה מבואר במ"ב (סי' תרעג ס"ק ב) שא"צ שהשמן יהיה של המדליק, וצ"ל שרק בשליח שמדליק צריך שההדלקה תהיה משמן של המשלח, אבל המדליק בעצמו א"צ שהשמן יהיה שלו במעשה קנין.
המתארח בשבת
א. אדם שמתארח בשבת בבית הוריו יש בידו שתי אפשרויות: או להדליק בבית הוריו [ולבני ספרד ישתתף בפרוטה], או שימנה שליח להדליק בביתו [אם מדליק בבית הוריו א"צ להדליק בביתו משום חשד כי בזמנינו אין לחוש לכך].
ב. מי שאוכל סעודת ליל שבת אצל ההורים וחוזר לביתו לישון, ידליק נרות חנוכה בביתו [ואף אם אוכל בשבת בבוקר אצל אחרים], ונרות שבת – לכתחילה ידליק במקום שבו אוכל את סעודת הלילה, אך אם לא יספיק להגיע לשם קודם השבת – ידליק נרות שבת בביתו ויכבה את האור ויסגור את התריסים להחשיך את הבית קודם שמדליק, ועדיף שכשחוזר לביתו אחר הסעודה יאכל לאור הנרות.
ג. האוכל שלש סעודות בשבת בבית הוריו ולן בביתו, לכתחילה יש לאכול סעודה אחת מסעודות השבת בביתו ולהדליק שם, אך אם אינו יכול להדליק שם בעצמו או על ידי שליח – ידליק בבית הוריו.
ד. המתארח בשבת אצל הוריו וישן בבית אחר [שאינו ביתו הקבוע] – ידליק בבית הוריו. ואם הדליק במקום שישן בו – יצא ידי חובה. ויכול גם להדליק בביתו הקבוע או למנות שליח שידליק בביתו.
הדלקה במוצאי שבת לאורח
ה. הדלקת נרות במוצ"ש למי שמתארח ולן בבית הוריו בשבת – אם הוריו מתגוררים בעירו, לכתחילה ילך כבר בשבת להתפלל ערבית סמוך לביתו, ובזמן ידליק בביתו [ואשתו וילדיו ישמעו את הברכות מהוריו].
ובמקרה שהוריו אינם גרים בעירו, כיון שעד שיחזור לביתו יתכן שיעבור זמן ההדלקה לכתחילה, יעשה שליח להדליק בביתו בזמן, ואם אינו יכול למנות שליח – ישהה בבית הוריו בצאת השבת, ויאכל מלווה מלכה אחר שהדליק שם.
מי שאינו בביתו בזמן ההדלקה
ו. הנמצא ביום חול מחוץ לביתו בעירו בזמן הדלקת נרות, ובכוונתו לחזור לישון בביתו – אם אינו יכול להדליק בעצמו – ישלח שליח להדליק בביתו בזמן, ואם אין לו שליח – ידליק [בברכה] בשעה שחוזר לביתו, עד עלות השחר. ונראה שאינו יכול להדליק במקום שנמצא, אף כשבני ביתו נמצאים עמו.
ז. אדם שנסע אל מחוץ לעיר בימי החנוכה באמצע השבוע וישן שם, ידליק שם, או [באופן שהוא נמצא שם ימים בודדים] ימנה שליח שידליק עבורו בביתו.
ח. הדליק בביתו בימות החול ורוצה לצאת תיכף אחר ההדלקה לבית הוריו או לבית הארחה וכדו' – די בהדלקה שהדליק בביתו [ואם מדליק בחוץ אף אין צריך לשהות לאחר ההדלקה בבית], וא"צ להדליק שנית כאשר מגיע למקומו החדש.
שהיה בבית הארחה בחנוכה
ט. מי שהולך לבית הארחה בחנוכה לימים בודדים בשבת או בחול, ידליק שם, או ימנה שליח להדליק בביתו, ואם הסתיים זמן השהיה שם מיד לאחר תחילת זמן הדלקת נרות וצריך לעזוב את המקום, וכן במוצ"ש שצריך לעזוב מיד לאחר צאת השבת, ימנה שליח להדליק בביתו, ובדיעבד ידליק כשחוזר לביתו עד עלוה"ש. אבל אם עדיין יכול לשהות עד לאחר סיום זמן ההדלקה יכול להדליק שם ובדיעבד ידליק כשחוזר לביתו עד עלוה"ש.
י. מי שאשתו מאושפזת בבית חולים, אינה צריכה להדליק אם הבעל מדליק בביתם, אבל אם הבעל מדליק אצל הוריו וכדו', האשה צריכה גם כן להדליק בבית החולים כיון שרק הדלקה של הבעל בביתם פוטרת את האשה (וה"ה במקרה הפוך שהבעל מאושפז והאשה בבית). אם האשה המאושפזת רוצה להדליק נרות לבד אף שהבעל מדליק בביתם, אם היא מבני אשכנז יכולה להדליק לפני הבעל ואז שניהם מדליקים בברכה.
ברכות ההדלקה כשמדליק על ידי שליח
כשמדליקים ע"י שליח, השליח מברך בביתו ועל סמך אותה ברכה הוא מדליק בבית המשלח, כי הכלל הוא שבנרות חנוכה השליח מברך רק אם מדליק בנוכחותו של המשלח, אבל אם המשלח אינו שם יברך השליח על ההדלקה שלו בביתו וידליק אצל המשלח על סמך אותה ברכה. יש להזהר שלא להפסיק בדיבור בין ההדלקות.
שו"ת בעניינים שונים
האם בחנוכה קורעים בכותל? בכותל קורעים תמיד חוץ משבת, יו"ט, וחול המועד
האם הוצאת נרות חנוכה חוזרת כמו בהוצאת שבת ויו"ט? הוצאות חנוכה חוזרות ככל הוצאות מצוה
האם מותר לכבות נר ע"י נשיפת רוח בפיו? 'המכבה נר בפיו דמו בראשו אם אוחז הנר בידו' – ונרות שעל עוגה וכדו' יש לכבות בנפנוף היד וכן אם מכבה נר חנוכה לאחר חצי שעה, וכן נר הבדלה
האם יש צורך להדליק מפני חשד בבית שיש לו שני פתחים? בזמנינו אין חשד כלל
בהדלקה בחלון היכן מניחים את החנוכיה? אין זה משנה אם מדליק בחלק של החלון מבחוץ או מבפנים אלא שיהיה בתוך טפח לחלון
יחידת דיור הנמצאת מעל גובה 20 אמה (11.52 מטר) ובפתח של היחידה אין עוברים כלל, היכן ידליק? ידליק בחלון היחידה ויסמוך על הבניינים ממול שרואים משם
האם יש דין של 'טפח הסמוך' בחלון? כשמדליק בחלון צריך להיות בטפח הסמוך לחלון (כגון בסורג בטן וכדו', לא ידליק בחוץ רחוק מהחלון אלא סמוך למסגרת החלון בפנים)
האם עיסת סופגניות חייבת בהפרשת חלה? מעיסת סופגניות בשיעור המחוייב (החל מ1.200 קילו) מפרישים חלה, ותמיד בלי ברכה (ביותר משני קילו ורבע, בפחות מזה מפרישים בלי ברכה גם בשאר עיסות) השו"ע (סי' שכט) פטר מהפרשת חלה, והש"ך שם כתב להפריש חלה ללא ברכה (ועי' תוס' ברכות לז ופסחים לז)
האם צריך לתת לילד להדליק דוקא בשמן מדין חינוך? ילד שהגיע לחינוך אפשר מעיקר הדין לתת לו להדליק נרות רגילים ולא בשמן
המתארח במלון בשבת חנוכה ולא יכול להדליק שם כיצד ינהג? שיעשה שליח שידליק בבית
הרגיל לקבל שבת בפלג המנחה, כיצד ינהג בחנוכה? בחנוכה יקבל מאוחר יותר
הנוהג כר"ת במוצ"ש מתי ידליק נרות חנוכה? עליו לעכב את הדלקת נר חנוכה לזמן ר"ת
זוג שנסעו מהבית ובתם נשארה בבית ולא יגיעו להדלקת נרות כיצד ינהגו לגבי ההדלקה? ימנו את הבת בטלפון שתהיה שליחה שלהם להדליק נרות
מי שאינו יודע היכן יישן בלילה היכן ידליק נרות חנוכה? ידליק איפה שנמצא כעת
שני בחורים בישיבה שהעמידו את החנוכיות שלהם זו בצד זו וטעו וכל אחד הדליק את החנוכיה של חבירו האם יצאו ידי חובה? שניהם יצאו ידי חובתם
לומד בירושלים ויגיע לבית הוריו בחצות הלילה לבני ברק היכן ידליק? ידליק בירושלים
האם למשגיח במפעל יש ענין להדליק נר חנוכה שם בשביל העובדים? לא, זה לא מועיל ואף מטעה כי חושבים שיוצאים ידי חובה
השתקפות של נרות בזכוכית בבית החנוכיה האם זה בעיה? יוצאים בזה ידי חובה
מה הדין בשכח 'על הניסים' בברכת המזון? אין חוזרים ב'על הניסים' בברכת המזון
הדליק במקום בו שהה בשבת ורוצה לצאת האם יכול לצאת מיד אחרי ההדלקה? ישהה שם לפחות חצי שעה, ואין צורך שידליק בביתו כשחוזר
