י'מי ה'שובבים ו'עוז ה'דרם הם זמן יקר ונשגב לאין ערוך, וכמו שהביאו גדולי הפוסקים המגן אברהם והלבוש (סימן תרפ"ה), את אשר נהגו בתפוצות ישראל לקבוע ימי סליחות ותענית בשבועות שובבי"ם ת"ת, וכ"כ הפמ"ג שם ובשע"ת (ס"ק ב') ובכה"ח (ס"ק ל"ז)
וכתב רבנו האר"י ז"ל בשער רוח הקודש [שער ז תיקון כז דף כג ע"א] , וז"ל: "ענין השובבי"ם הנודעים, מנהג קדום בכל ישראל, להתענות ארבעים יום רצופים, שיש מן יום הראשון של פרשת שמות עד פרשת תרומה וקצת מן תצוה, ונתנו סימן בהם: "שובו בנים שובבים" ר"ת: ש'מות, ו'ארא, ב'א, ב'שלח, י'תרו, מ'שפטים. והנה עיקר התענית בהם בארבעים יום אלו, לא נתקנו אלא על עוון הקרי. וימים אלו מסוגלים להתענות בהם על הקרי יותר מכל ימות השנה". עכ"ל.
ובטעם הדבר שימים אלו מסוגלים לכך יותר מכל ימות השנה, כתב רבנו האר"י ז"ל [שם], וז"ל: "וטעם הדבר יתבאר לך ממה שביארנו בענין גלות מצרים, בחומר ובלבנים מה עניינו. ושם נתבאר, כי אותם שנשתעבדו בגלות מצרים, היו אותם הניצוצות של הנשמות שיצאו מאדם הראשון באותם ק"ל שנה שפירש מן אשתו, והיה מוליד שדין ורוחין על ידי טיפות קרי, וכל אלו ניתקנו בגלות מצרים ההוא. ולכן בזמן פרשיות אלו, יש בהם סגולה לקבל תשובת האדם המתענה בהם על עוון הקרי, ולכן הם מתחילים מן פרשת שמות, מפני שאז בפרשה ההיא היה התחלת השיעבוד, ומסתיימים בפרשת משפטים, לטעם שנתבאר שם, בענין סמיכות "כי תקנה עבד עברי" [שמות כא, ב] אל מתן תורה, כי אז נגמרו אותם הניצוצות להיתקן. "עכ"ל.
ובספר שפע חיים ח"ב להגה"ק מצאנז קלויזנבורג זצוק"ל כתב וז"ל: "וכל בחור ואברך ידע שאם הוא מבטל רגע אחד בימים אלו הוא מתחייב בנפשו ח"ו וגם בעלי עסקים ימעטו קצת בעסקיהם בימים אלו כי עדיף להרויח פחות קצת מאשר יצטרך ח"ו לבזבז ממונו עבור רופאים לרפאות המחלות הידועות ודומיהם רח"ל," עכ"ל.
ובספר עטרת ישועה דז'יקוב במאמריו על שובבי"ם ביאר מאמר הגמרא שובו בנים שובבים חוץ מאחר (חגיגה טו ע"א), וז"ל: "הנה בתיבת אחר מרומזים זמני התשובה שבחודש תשרי מיראה ומאהבה א' רומז על יום המיוחד בשנה יום כיפור, ח' רומז על שבעת ימי הסוכות ושמיני עצרת, ר' רומז על ראש השנה ועל זה אמרו חז"ל שובו בנים בזמני פרשיות שובבי"ם חוץ ממה שעשיתם תשובה באח"ר בזמנים שבחודש תשרי וכנ"ל." עכ"ל
סגולה לקבל התשובה כעשי"ת
ועיקר התיקון בשבתות. כתב בספר תולדות אהרון פרשת שמות (דף כ"ט ע"א) וז"ל: "שובבי"ם הוא כמו עשרת ימי תשובה והוא זמן שמקובל התפילה בבחינת כמו עשרת ימי תשובה והנה כלל ענין השובבי"ם הוא לתקן את המדות ולקדש החושים ולשמור עצמו מעצבות וכעס וגאוה וכ"כ בספרו תולדות אהרון פרשת וארא (דף ל' ע"ב), ד"ה וידבר וז"ל שם" אבל השכינה אומרת שובו בנים שובבי"ם בימים הללו ותתקנו הניצוצות מתחילה ובפרט בימי השבתות,"
ובספר פרי צדיק פרשת שמות אות ח' כתב וז"ל" שובבי"ם הזמן לתיקון פגם הברית כמו שאמר האריז"ל וכבר אמרנו שעיקר זמן התיקון בשבתות שבהן דשבת ברזא דברית כמו שאמרו בזוה"ק (ח"ב דף צ"ד ע"ב) וקדושת השבת שמתחדש בכל שבת היא קדושת הפרשה שקורין בה ופרשת שמות מורה שאף שהיו ישראל משוקעין בקליפת מצרים כעובר בבטן אמו ומ"מ עלתה צעקתם כמו שנאמר ואת צעקתם שמעתי וגו' וכתיב ועתה הנה צעקת בנ"י באה אלי והוא תיקון לפגם זה כמו שאמרנו במה שנאמר פני ה' בעושי רע דקאי על פגם זה שנקרא רע בעיני ה' כמו שאמרו בזוה"ק (ח"א דף רי"ט ע"ב) ובגמ' בנדה (דף י"ג ע"ב) וכתיב בתריה צעקו וה' שמע דצעקה מועיל לפגם זה ובזוה"ק פרשה זו (דף כ רע"א) צעקה גדולה מכולן שצעקה היא בלב הדא הוא דכתיב צעק לבם אל ה' וכתיב אח"כ קרוב ה' לנשברי לב והזמן לזה בשבת שנעשה הישראל עני ונכה רוח כשחושב ונותן אל לבו כל העובר עליו בימי המעשה וכמו שאמרנו שפסוק זה נדרש (בסוף אליהו רבה ריש פרק א') על יום השבת ואז מועיל אף לפגם זה שמנע התשובה ממנו בזוה"ק" עכ"ל
וע"ע בזה בספר צמח צדיק (האגר) פרשת שמות (דף צ"ד ע"א) שכתב וז"ל, ועיקר התשובה הוא ע"י שמירת שבת קדש והתורה הקדושה ועיי"ש מה שרמז בזה ובספר אהבת שלום מקוסוב כתב דבמיוחד בערבי שבתות של השובבי"ם צריך לשוב בתשובה ביתר שאת וביתר עוז כי עכשיו הוא עיקר העת והזמן של בירור והוצאת הניצוצי קדושה מן הסטרא אחרא.
להרבות באמירת תהלים
כתב בספר דברי יחזקאל מהאלברשטאם ריש פרשת שמות וז"ל: "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה ר"ת מן ש'מות ב'ני י'שראל ה'באים מ'צרימה הוא השבי'ם וסופי תיבות תהלים ואמרו משמו של הרב הקדוש מוהר"ר מרכי מטשרנוביל זלל"ה שסגולה לזה להתענות בעש"ק ובש"ק יאמר תהילים וטוב לתיקון החטא הזה "
ובסה"ק ליקוטי מוהר"ן תנינא (תורה ע"ג) כתב וז"ל: ואל'ה שמו'ת בנ'י ישרא'ל הביא'ם מצרימ'ה א'ת יעק'ב אי'ש ובית'ו סופי תיבות הם אותיות תהילים ואותיות תשובה כי על ידי תהילים זוכין לתשובה וכ"כ בספר אוהב שלום מקאזניץ פרשת שמות עי"ש דבריו הנפלאים. וכן כתב בספר שפע חיים מכתבי תורה מכתב ע"ד שמנהג החסידים בליל שישי של שובבי"ם לומר כל התהילים קודם התפילה ועיי"ש מה שהאריך בזה, שבליל שישי עש"ק אחר חצות מתנוצץ אור קדושת שב"ק ועיי"ש עוד מכתב ע"ט.
והנני להעתיק כאן מה שכתב הגאון הגדול רבי בן ציון מוצפי שליט"א בספרו על שובבי"ם הנקרא יסוד ציון (מע"מ נ"ט ואילך ) במעלת אמירת התהילים וזה לשונו: "במדרש [שוחר טוב תהלים, א], איתא: "ביקש דוד מהקב"ה: יהיו לרצון אמרי פי וכו', יעשו לדורות ויכתבו לדורות, "אמרי פי", ויחקקו לדורות, ולא יהיו קורים בהם כקורים בספרים, אלא יהיו קורין בהן ונוטלים שכר עליהם כנגעים ואהלות". ע"כ. כי ספר תהלים ידוע שהוא מלא תפילות שירות ותשבחות, והקורא בו פעמים רבות, מתכוון לשם תפילה ותחנונים, ולכן מצינו פרקים רבים ממנו שסודרו בנוסח התפילות שלנו. וכוונת דוד המלך ע"ה בבקשתו היא, שגם כאשר קורא בו האדם ומתכוון בקריאתו לשם תפילה, תעלה לו הקריאה גם לשם לימוד תורה.
גם ממדרש זה למדו המפרשים כמה רמזים, שלימוד תהלים יועיל לתיקון הברית כשם שלימוד משנה בסדר טהרות יועיל, כנודע. וכמו שכתב הרב חיד"א ז"ל, בספרו יוסף בסדר [סימן ג], ללמוד בימי השובבי"ם לפחות ספר אחד מתהלים בכל יום. ועיין עוד בספרו מדבר קדמות [מערכת ת, כח]. ובספרו פני דוד [שמות, יב] כתב רמז לזה, מדברי הפסוק [שמות א, א]: "ואל'ה שמו'ת בנ'י ישרא'ל הבאי'ם", סופי תיבות "תהלים". גם "בנ'י ישרא'ל הבאי'ם מצרימ'ה" סופי תיבות "מילה", כי ימים אלו מסוגלים לתיקון פגם הברית, וקריאת התהלים היא תיקון לכך. וזה שביקש דוד המלך, שהעוסק בתהלים יהיה כעוסק בנגעים ואהלות, שסגולתם לכפר פגם הברית. ע"כ.
וכן כתב רבנו חיים פלאג'י ז"ל, בספרו מועד לכל חי [כח, כה], שקריאת התהלים, מסוגל לכפר עוון קרי.
וכן כתב רבנו אליהו מאני ז"ל, בספר קרנות צדיק [ג, טו], בשם הרב חיד"א ז"ל, וז"ל: נכון ללמוד בכל יום לפחות ספר אחד של תהלים. שביקש דוד המלך ע"ה שתהא חשובה קריאת התהלים כנגעים ואהלות, שהם תיקון ליסוד הברית. וסימן [תהלים קו, ב]: "מי ימלל גבורות ה', ישמיע כל תהילתו", שהוא התהלים. ע"כ.
והרב המעתיק שם, הוסיף על דבריו, וז"ל: א"ה: תהלים גימטריא הת"ף, שהיא לילי"ת, להכניעה, שעולה שמה גימטריא ת"ף. גם "תהלים" – אות ת' היא תיקון, ונשאר אותיות "מילה". רוצה לומר, תיקון למילה. עכ"ל.
ועוד כתב הרב המעתיק שם, כי מזה הטעם אמרו, שאמירת התהלים היא מעוררת הגאולה, וז"ל: כי הנה סיבת הגלות היה מעוון זה. וזה שאמר הכתוב [איכה ה, א]: "זכור י'י מ'ה ה'יה ל'נו", ראשי תיבות "מילה", רוצה לומר, מפני שפגמו המילה, לכן באו לגלות. וזהו שכתוב [תהלים מב, ד]: "היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה" – בגלות, "באמור אל'י כ'ל היו'ם אי'ה", סופי תיבות "מילה", שפגם המילה גרם הגלות. ולכן אמר [שם, יב]: "מה תשתוחחי נפשי, ומה תהמי עלי", הלא העיקר הוא: "ה'וחיל'י ל'אלהי'ם", ראשי תיבות וסופי תיבות מילה, לתקן עוון זה, ואז "ישועות פני ואלהי". והתיקון לזה הוא אמירת התהלים, ולכן אמירת התהלים תעורר הגאולה, וכמו שאירע למוהר"ש הלוי ז"ל, שהיה רגיל לקרות ספר תהלים בכל ערב שבת קודש על מצבת ירמיה הנביא, זכותו תגן עלינו אמן, ויום אחד ראה איש אחד לבוש לבנים וכלי של מים מכסף צרוף בידו, ומטפחת בידו השנית, ונתן להרב ז"ל. והרב ז"ל נבהל, ויפול על פניו. לאחר שעה קם ברעדה, ויבוא אל ביתו, ואז גילה לו האר"י ז"ל, שהאיש הזה הוא היה ירמיה הנביא שנגלה אליו, שעל ידי אמירת התהלים שלמד בקול נעים, אז היה עת רצון לבוא הפקוּדה, ונתן לו הכלי של מים, שרצה לרחוץ לו ידיו, כיון שהרב היה לוי, וירמיה היה כהן. ואם היה הרב הנזכר רוחץ לו ידיו, אז היה מגלה לו זמן הגאולה, אך על ידי שנבהל מפניו ולא לקח הכלי מידו לרחוץ לו ידיו, לכן נתעכבה הגאולה. ע"כ. הרי מוכח כי אמירת התהלים מעוררת הגאולה, ולכן תיבת "תהלים" אותיות "תהל מי" [לשון (איוב לא, כו): "אור כי יהל"]. רוצה לומר, יהל אור הנו"ן שערי בינה, הנקרא מ"י, כידוע, ויבוא זמן הגאולה במהרה בימינו. וזה שאמר הכתוב [תהלים קו, ב]: "מי ימלל גבורות ה'", רוצה לומר, כשיהל אור הנו"ן שערי בינה הנקרא מ"י, אז ימלל כל הדינין, וזהו על ידי ש"ישמיע כל תהילתו" ללמוד התהלים. עכ"ל.
והגאון החיד"א [פתיחה ליוסף תהילות אות ב] הביא בשם רבנו אפרים, כל האומר תהלים בכל יום, כאילו קיים כל התורה כולה. וכך מצינו בקיצור של"ה [חולין, הנהגת תהלים, עמוד קמב] שכתב: "ומי שחשקה נפשו לידבק בו יתברך בשבחיו, אז ידבק עצמו בספר תהלים, וכבר אמרו רבותינו ז"ל שהתפלל דוד המלך ע"ה שיאמרו זמירותיו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות וכו', שאין לך דבר גדול מספר תהלים וכו'. והאומר תהלים הוא כמתפלל, והוא גם כן כעוסק בתורה". עכ"ל. ועיין של"ה [יומא עמוד התשובה, כט], שכתב "שהוא כמתפלל וכעוסק בתורה." עכ"ד הרב יסוד ציון
לגדל יתומים ולהאכילם ולהרבות בצדקה
כתב הרמ"ע מפאנו ז"ל, בספרו מאה קשיטה [תיקוני התשובה פ"ד], שירבה בצדקה לעניים ולבעלי תורה, להחיות נפשות בעולם-הזה, ולגדל יתומים בביתו וללמדם תורה ומצוות. ע"כ. וכן כתב רבנו חיים פלאג'י ז"ל, בספר מועד לכל חי [כח, יז], בכלל העניינים שיש בהם תיקון לעוון קרי, שיגדל יתום ויתומה בתוך ביתו. ע"כ. וכן הביא בספר קרנות צדיק [ג, נה] בשם הרב יסוד יוסף [תיקוני החטא אות כג], והרב זרע קודש [כלל ב סוף פרט ד די"ח ע"ד].
לימוד מסכת כריתות ומסכת מכות
בספר אלף כתב להר"י וויס אות רפ"ח כתב, דיש נוהגים ללמוד בימי השובבי"ם ת"ת מסכת כריתות ומסכת מכות לתקן הרהור עבירה הקשים ועוד כי מכות בגימטריא הרהורים וע"ע להגר"ח פלאג'י בספרו עיני כל חי ריש מסכת מכות מש"כ בזה. ומרן החיד"א בספרו דבש לפי (מערכת ה 'אות ט') כתב וז"ל : "הרהורים שמעתי ממקובל זקן ז"ל שקבל דטוב לעסוק במסכת מכו"ת שהוא גימטריא הרהורים לבטל הרהורים רעים ואני בעניי שפר קדמי לכוין בשם קר"ע שט"ן ושוב מצאתי בספר שושן סודות כ"י דאמר בפירוש דלבטל הרהורים יזכיר שם קר"ע שט"ן וינצל ע"ש" עכ"ל
