אנשים אוהבים ללכת לרבנים שיגידו להם עתידות, כי הם בעצמם הם רחוקים מהתכלית, אם הם היו קרובים לתכלית, הם היו יודעים בוודאות שהעתיד שלהם תלוי בתשובה שלהם, תלוי בעבודת ה' שלהם. כל אחד יכול לשנות את העתיד שלו לעתיד הטוב ביותר, היפה ביותר והמתוק ביותר! על ידי מה? על ידי שיזכה לעשות תשובה, להתקרב לה'. אבל הם רחוקים מהתכלית, לכן הם רק מחפשים שיגידו להם עתידות, כי הם באמת צר להם, והם מצפים אולי יש תקווה לשמוע שפעם יהיה להם טוב. אבל הרב, הרי הרב צריך להיות קרוב לתכלית, הוא הרי קרוב לתכלית, אז כשבאים אליו אנשים, אפילו שהאנשים האלה רחוקים מהתכלית, הוא ישר צריך להכניס אותם לתכלית!
באים אליי אנשים ואומרים לי: 'כבוד הרב, תדע לך אני חילוני! אני חילונית!', אז בשביל מה באת אליי? מה אני מכשף? אני שואל אותם. באת אליי? שאני אסביר לך שאין ייסורים בלא עוון ואם אתה רוצה שאני יוכל לעזור לך בס"ד, בעזרת ה', רק אם תקבל על עצמך תשובה, נכון אני לא יכול להגיד לו תשובה שלמה, כל אחד אני אומר לו איזה שהוא דבר לפי הכח שלו, לפי היכולת שלו עכשיו. אחד אני אומר לו תתחיל עם תפילין, אחד אני אומר לו עם עשר דקות התבודדות, טהרת המשפחה, משהו, תקראו פה, תגידו את זה. אני תמיד נותן לכולם מה לקרוא. מה לתת צדקה קצת, משהו לקשר אותם לתכלית. וגם משתדל לעזור להם בתפילות. וללמד אותם כולם להתפלל בעצמם, כולם! אין אחד שיוצא ממני שאין לו עשר דקות התבודדות כל יום. אני מלמד אותם 'אתה צריך להיות עשר דקות עם ה' כל יום, ולדבר עם ה' כמו שאתה מדבר עם אבא טוב, רק הוא יכול לעזור לך, אני גם יעזור לך בתפילות אבל תדע לך שאף רב לא יכול להתפלל על האדם מה שאדם צריך להתפלל על עצמו', כי האדם צריך כל יום מאה שעות תפילות, על כל עשרים וארבע שעות צריך מאה שעות תפילות, והרב בעצמו צריך תפילות על עצמו בלי סוף, כל שכן שהוא לא יכול להתפלל על כל אחד בלי סוף, הוא יכול לעזור בתפילה מסוימת.
כל אחד חייב ללמוד להתפלל בעצמו, כי העולם הזה אי אפשר לעבור אותו כמו שצריך בלי ריבוי תפילות. וכל אחד צריך ללמוד להתפלל, כי כל יום צריכים תפילות לעבור את היום בשלום, כמו שצריך, וכל שכן כשרוצים ישועות, וכל שכן שרוצים להשיג עוד דברים יפים וטובים, אז כמה צריכים תפילות! התפילות הם הכלים לקבל את השפע מה'! כמו שאמר רבי נתן "איפה שאני רואה חסרון, או שלא התפללו בכלל על הדבר הזה או שהתפללו מעט", כל חסרון זה מחסרון תפילה. אז כל אחד צריך כמה תפילות הוא צריך. אז הוא יכול להצמיד לו רב שיתפלל עליו כל היום? לכן כל אחד חייב ללמוד להתפלל בעצמו! אז אדם מגיע לרב, נכון, הם עצמם רחוקים מהתכלית, אבל הרב? הוא קרוב לתכלית! הוא צריך ישר לקרב אותם באיזה שהוא אופן לתכלית! ולא להתחיל להגיד להם עתידות! אני אומרים לי: "אתה יודע?", אני אומר להם: "אני לא יודע כלום! לא רואה כלום ולא יודע כלום! אבל כן אני יודע ואני רואה, מה אני יודע ואני רואה? אני יודע שה' אמת, משה אמת ותורתו אמת, ומי שיתנהג על פי התורה יהיה לו כל העתידות הטובים ביותר! זה אני יודע בוודאות! אם אתה רחוק מהתכלית אז בא נקרב אותך לתכלית ותתחיל לראות ישועות! יהיה לך מתיקות לרצות להתקרב עוד יותר לה'! אז לכן הרב מחובתו כשבא אליו מישהו שהוא יקרב אותו לה'! יעורר אותו! יקרב אותו לתכלית! ולא להגיד עתידות, ולא להגיד סיבות. מה אכפת לנו מאיזו סיבה זה קרה? אפילו אם אני יודע את הסיבה, הרבה פעמים זה רק יבלבל את האדם, כי אז הוא נתפס לסיבות. הוא חושב שהכל זה טבע ויש סיבות. הוא מתבלבל עוד יותר. אלא צריך להגיד לו: "הכל מה', ועל ידי שתחזור לה' – ה' יושיע אותך! ה' כל יכול! הוא יכול להושיע אותך מכל מצב! הרי אם לא היה לך עוון שבגללו נתפס בך כישוף, אז לא היה נתפס בך הכישוף, אז עכשיו תעשה תשובה! ותבקש מה', ה' כל יכול! כל יכול!",
פעם באה אליי אישה, שהיה לה באמת דיבוק, דיבוק! מה, אני יכול להוציא דיבוקים? לא! אבל לימדתי אותה ואת בעלה להתפלל הרבה, ואמרתי להם 'תסעו לאומן, לציון של רבנו, ותתחננו שמה הרבה ותראו ישועת ה'!', ועל הציון של רבנו שמעו איך הדיבוק יוצא ממנה. סתם יהודים פשוטים! אבל אמרתי להם: "תלכו! רק תבכו! להתפלל! פשוט לבקש! בזכות הצדיק תבקשו! תבקשו שיוציא ממנה את הדיבוק, בתפילה!", ואם סתם ככה אדם שאומרים לו: "יש בך דיבוק", אז מסכן מה הוא עושה? הוא הולך בייאוש, שזהו, כבר אבוד, ואין מי שיוציא דיבוק, אז גמרנו.
אומרים לו: "יש לך כישוף", אז הוא מתייאש, גמרנו, איך הוא יוציא כישוף? לא יודע איך להוציא כישוף, גמרנו! אז הוא סתם נופל ליאוש. אבל אם תלמד אותו שזה לא משנה מה יש לך זה ברור שהכל בגלל העוונות שלך, תעשה תשובה, תתפלל הרבה לה'. כואב לך? צר לך? תתחנן לפני בורא עולם הרבה שיושיע אותך בזכות הצדיקים, ודאי ה' יושיע אותך!
