ההלכות שחשוב שתדעו לפני שאתם הולכים לים

^{מאת: הרה"ג הרב שלמה בארי שליט"א ראב"ד בית דין צדק שערי הלכה ומשפט ודרכי משפט}

^{קי"ל (גיטין וב"מ כט.) אין השוכר רשאי להשכיר. וכן נפסק בשו"ע (סימן שמב). ולכן פשוט שבנ"ד אסור לרונן השוכר להשכירו לאחר. ואם השכירו, יצטרך רונן לשלם הרויח לבעל הכסא. וכעין מה שכתב הרמ"א (סי' שסג סעיף י).}

^{אלא שלענ"ד אפשר להקל בזה, ויכול השוכר להשכירו לאחר,והוא ע"פ דברי הרשב"א (סימן אלף קמ"ה) דלא אמרו במטלטלין אין השואל רשאי להשאיל ואין השוכר רשאי להשכיר דוקא במטלטלין שאינם עומדים להשאלה ולהשכרה, דכה"ג אף שהבעלים הסכימו להשכיר או להשאיל לאחד, אפשר דלאחר אינו מסכים, אבל במטלטלין העשויין להשכיר הרי זה משכיר לאחרים. עכת"ד.} 

^{ובספר מחנה אפרים (שכירות יט) הביאו להלכה ופסק שם לפי"ז במעשה באחד ששכר בהמה בי' זהובים והשכירה לאחר בטו', אם ריוח לשני או לבעלים? והעלה שהריוח לשני.}

^{זאת ועוד, נראה הדבר כן מסברא, דכל מי ששוכר כסא בים, זה ע"ד שכל רעיו ומכיריו ישתמשו, וא"כ מדוע שלא יוכל להעביר זכותו לאחר. ואף אם תאמר והלא משכיר הכסאות מקפיד על כך, וע"ז צ"ל שאפ"ה אינו נחשב לגזלן ואינו אלא כמעביר דעתו על בעל הבית וכדקי"ל כרבנן דלא כרבי מאיר וכמו שפסק ברי"ף.}

להלכה: רונן ששכר כסא בים יכול להשכירו לאחר, והרווח שייך לו.

^{כל הזכויות שמורת לכותב המאמר הרב שלמה בארי שליט"א ראב"ד בית דין צדק שערי הלכה ומשפט ודרכי משפט. אין להעתיק או לשכפל בשום פנים ואופן.}

להפניית שאלות לתוכנית דיני ממונות המצויים, או לקביעת מועד: לישיבת בוררות, גישור, עריכת הסכמים, בבית הדין.

וכן ללימודי דיינות או ללימודי קורס טוען רבני. ניתן לפנות לטוען רבני דוד עשור 052-7196716