לגבי סדר ליל הסדר לחיילים בעזה, והיא שאלה נחוצה יען כי יש הרבה חיילים שומרי תורה ומצוות [שחזרו בתשובה שלימה] שעתה נמצאים במלחמה בעזה, מחמת היותם מגוייסים למילואים.
בדיקת חמץ – אם יש ברשותם שבו נמצאים חמץ, כגון בטנק וכדו' יעשו בדיקת חמץ בלא ברכה (כיון שהוא מטלטלין) לאור הנר, [ואם אינם יכולים יעשו לאור פנס] ואם נמצאים בבתי מגורים כיון שעכשיו הם נמצאים שם יעשו בדיקת חמץ בברכה בליל י"ד, ואם אינם יכולים לעשות בדיקת חמץ בליל י"ד יעשו בדיקת חמץ בלא ברכה בליל י"ג בלא ברכה. [ולגבי על מי מוטל החיוב בזה יל"ע].
שריפת חמץ – אם יכולים לעשות במקומם יעשו, ואם לא ישליכו לים, או יאבדו אותו בכל דרך שהוא.
אכילת מצה בערב פסח – כיון שהוא מקום הצורך ואין להם חמץ יכולים לאכול מצות אף בערב פסח, [וטוב שיבשלו אותם קודם] וטוב שיאכלו עוגיות וכדו' ממצה עשירה.
מצוות ליל הסדר לנמצאים בבתים כבושים וכדו' – אם יכולים לעשות את הסדר בלילה בזמנו מה טוב.
תפילת ערבית והלל – יכולים להתפלל תפילת ערבית מזמן פלג המנחה, ולאחר מכן יאמרו הלל שלם בברכה, [אף למי שמתפלל ביחידות].
קיום הסדר מפלג המנחה – אין היתר לקיים את מצוות הסדר מפלג המנחה, ורק קידוש אפשר להתיר בשעת הדחק, אך חיילים שאין באפשרותם לקיים מצוות הסדר כלל בליל פסח ורק יכולים מפלג המנחה יקיימו את כל מצוות ליל הסדר מפלג המנחה ללא ברכה, ואם אח"כ יוכלו לאכול בלילה יחזרו ויאכלו בברכה (עי' חזו"ע פסח ח"ב עמ' א ובשו"ת חזון עובדיה סימן א' שהביא ראשונים שס"ל שיכול לקיים מצוות הסדר בלא ברכה ע"כ נראה כמ"ש, וכן הסכים לדינא הגר"י משדי שליט"א).
מצוות ליל הסדר לנמצאים בלחימה ואין בזמנם אף דקה פנויה
קידוש, אפשר לעשות מפלג המנחה אם יכולים, אבל שאר מצוות היום אי אפשר לעשות רק בלילה, וחיילים הנמצאים במצב מלחמה כל הלילה, כיון שאנוסים, [ואין פטור של עוסק במצוה פטור מן המצוה, כיון דלאו מלחמת מצוה] פטורים, ואונס רחמנא פטריה, אך מ"מ אין להם תשלומין ביום, אבל אם נמצאים לפני זמן עלות השחר [אף הזמן השני] יכולים לאכול מצה בלא ברכה.
וראוי אם אפשר שיחלקו עכ"פ בלילה זו את הלחימה לשני משמרות [ויתחלפו באיזור השעה 11 בלילה], כך שכל משמר יוכל לעשות את הסדר בקצרה.
מצוות ליל הסדר ליכולים לעשות סדר קצר [ויש ברשותם זמן מצומצם]
ד' כוסות – מי שלא עושה את הסדר כדינו אין עניין שישתה ד' כוסות אחד אחרי השני, כיון שקימ"ל שתאן בבת אחת שלא על הסדר ההגדה לא יצא ידי חובה.
יכולים לשתות מיץ ענבים, ויקחו כוס קטנה כשיעור רביעית 86 סמ"ק, ויכולים לשתות אף ארבעים סיסי, ויוצאים יד"ח אף בכוס חד פעמי.
אם עושים הפסקות בסדר צריכים לברך על כל כוס וכוס.
הסיבה – קימ"ל שלכתחילה הסיבה בד' כוסות ומצה וכורך ואפיקומן מעכבת, [ולבני אשכנז בב' כוסות אחרונות אינם מעכבים] אך מ"מ אף אין ברשותם כורסה וכדו', מ"מ יכולים כל אחד להשען על חבירו לצד שמאל. [ואם אינם יכולים, אונס רחמנא פטריה].
קידוש – כנ"ל בשעת הדחק אפשר אף מפלג המנחה.
ורחץ– אם ברשותם ליטול ידים יטלו. [ואם אינם יכולים ליטול ידים יאכלו מהכרפס במזלג וכדו', וי"א שעדיף שלא יעשו. (הגר"י משדי שליט"א).
כרפס – יכולים לאכול כל שהוא מהכרפס. ולטובלו במי מלח.
מגיד – לכתחילה יאמרו כל ההגדה, ואם לא יאמרו מעבדים היינו וכו' עד הרי זה משובח'. ואחר כך כך מ'רבן גמליאל' עד סוף ההגדה. (הגר"ע פריד שליט"א). ואם לא יאמרו לכל הפחות "רבן גמליאל אומר כל שלא אמר שלושה דברים אלו לא יצא ידי חובתו, ואלו הם פסח מצה ומרור".
מצה – יאכלו כזית אחד, [ואם עושים סדר, עורך הסדר יאכל שני כזיתות] ודי בשיעור 17 גרם, ולכתחילה אם אפשר יאכלו 30 גרם, ואם יש להם זמן לאכול רק כזית אחד יאכלו אותו בסוף הסעודה ויכוונו לשם אפיקומן ולשם מצוות מצה. [חיילים שאין ברשותם זמן ויש להם ממש כמה שניות לאכול ירסקו את המצה מבעוד יום ויאכלו את השיעור שהוא מרוסק] ובשעת הדחק יכולים לאכול אף בשיעור תשעה גרם.
מרור – יכולים לאכול בשיעור 17 גרם שהוא קלח חסה גדול.
כורך – לכתחיל יאכלו, ויכולים לאכול בשיעור הקטן 17 גרם מהמצה ו17 גרם מהמרור [שהוא בערך גודל של עלה חסה בינוני], ואם אין זמן ברשותם די ב9 גרם מצה ו9 גרם מרור. ומעט חרוסת.
שולחן ערוך – מצוות שמחה ביו"ט בבשר אם אפשר.
אפיקומן – כזית אחד לכל הפחות בשיעור 17 גרם, ולכתחילה יאכלו לפני חצות, אך אם לא אכלו לפני חצות יאכלו כל הלילה.
הלל – אם יש להם זמן יאמרו הלל ונראה שעדיף שיאמרו הלל שלם אם מפסיקים באמצע. [ויש להסתפק אם אמרו הלל אחר תפילת ערבית, ויש בפניהם מצוות אחרות הי מנייהו עדיף].
בברכה שנזכה לגאולה קרובה במהרה בימינו, ונזכה השנה לאכול לירושלים הר הקודש ולאכול מן הפסחים ומן הזבחים, אמן ואמן.
