מומחה הכשרות הנודע הרב יוחנן רייכמן מציין כמה נקודות מחכימות לקהל הנכבד בנושא ארבעת המינים. חלק ראשון.
א.
יש שעוררו חשש לגבי יהודי שיש לו בארץ ישראל אילנות של ד' מינים – אתרוג לולב הדס וערבה – והוא קוטף לעצמו ד' מינים לצאת בו ידי מצוה בסוכות, דלכאורה יש בו משום פסול דאוונכרי.
ההסבר: בארבעת המינים מסופר בגמרא כך: אמר להו [להם] רב הונא להני אוונכרי [תגרים, רוכלים שעסקו במסחר ארבעת המינים]: כי זבניתו אסא [כאשר קונים אתם הדסים] מגויים — לא תגזזו אתון [אל תחתכו אתם] את ההדסים מן העץ, אלא לגזזוה אינהו ויהבו לכו [שיחתכו הם ויתנו לכם]. מאי טעמא [מה טעם הדבר] — סתם גויים גזלני ארעתא [קרקע] נינהו [הם].
שהרי כיום הקרקעות שבארץ ישראל נקנו מן הנכרים והם גזלוהו מיהודי, וכיון שלפי ההלכה קרקע אינה נגזלת, לכן קרקע זו ברשות בעליו עדיין דהיינו שייכת ליורשיו של היהודי מדורות הקדמונים, יוצא שהלוקט גזלן הוא שאינו יוצא בו ידי חובת המצוה.
ולכן להלכה כדאי לכתחילה למי שיש קרקע שגדלים שם ד' מינים שאחרים יקטפו את הד' מינים ויתנו לו או שהוא עצמו יקצוץ ויתנם במתנה לאחרים והם יחזירוהו לו.
ב.
מצוי כיום במלאכת הקטיף בפרדסים אשר פועלים ישראלים וגוים עובדים יחד, ובעיקר נפוץ הנוהג בפרדסי האתרוגים אשר להבטחת טיפולם של האתרוגים כראוי, משתתף הבעלים הישראל וכן בני ביתו, ולפעמים גם פועלים בני תורה, העובדים בשיתוף עם פועלים גוים [בעיקר תאילנדים המוכשרים לעבודה זו], כאשר מקצת הפירות נלקטים ונארזים ע"י הישראלים ומקצתם ע"י הפועלים הגוים.
הדבר מביא למציאות של תערובת של אתרוגים שנלקטו ונארזו ע"י גוים עם אתרוגים שנלקטו ונארזו ע"י ישראלים, ומתעורר בעייתיות של הפרשת תרומות ומעשרות מן הפטור על החיוב לדעת כמה פוסקים.
מאחר וההלכה היא כי מירוח [שהוא גמר המלאכה] שנעשה ע״י גוי פוטר מחיוב תרומות ומעשרות, ונחלקו הראשונים מהו מירוח גוי שפוטר מתרומות ומעשרות, האם דוקא מירוח בשדה ובפירות שבעל הפירות הוא גוי הוא הפוטר, או אף אם הממרח הוא פועל שעושה את המירוח כשהפירות בבעלות ישראל.
וכאשר משתמשים באתרוגים שקטף הגוי להפרשת התרומות ומעשרות גם על האתרוגים שנקטפו ונארזו על ידי יהודי יוצא שהוא מפריש מהפטור על החייב, והאתרוגים נשארים טבל ופסולים למצוות נטילת ארבעת המינים בחג הסוכות.
לכן יש להשגיח לעשר מאתרוגים שנקטפו ע״י יהודי על האתרוגים שנקטפו ע״י יהודי ומאתרוגים שנקטפו ע״י גוי על אתרוגים שנקטפו ע״י גוי.
וכך נזהרים היטב מומחי הכשרות בשטח, שההפרשה תהיה תמיד מאותו מירוח.
למידע ולהתייעצות:
טלפון: 052-7112543
וואטסאפ: 054-7694615
דוא״ל: [email protected]
אז תמיד אסור לקנות מגוי בארץ ישראל?
מעניין מאד!
במחילה אות א' חומרא וליכא דחש לה. הלא כבר נשתקע שמם של הבעלים הקודמים, ועתה המדינה היא הבעלים והיא נתנה רשות לאותו בעל הבית לגדל בביתו עצים. ולפי דברו אסור לברך על אף פרי שאדם קוטף מהגינה שלו, כיוון שזה בוצע ברך.
ידוע בשם החזו"א שיהודים מעולם ולעולם לא התיאשו מן הגאולה ח"ו אין כאן נשתקע ולענ"ד עניין זה בעייתי גם בבדיקת חמץ ובדיני ממונות ועוד
שטויות במיץ עגבניות
האם נשים שפטורות בעצם מלקיים מצוה זו
גם צריכות להקפיד על זה