מומחה הכשרות מסביר: מה כבר יכול להיות ב…עוגיות הריבה?

בסקרנות רבה אנו מחכים בכליון עיניים להמשך ההסבר ולהבין אלו בעיות כשרות יכולות להיות כבר ב…עוגיות הריבה? וגם על כך מומחה הכשרות הנודע הרב יוחנן רייכמן מלמדינו בינה.

ומבקש שוב בראשית דבריו לקבוע מסמרות בדבר, יש לגדוע את הנוהג שיש בקרב חלק מציבור שומרי טהרת השולחן היהודי אשר מביעים דעתם בקלות הדעת לגבי כשרות מוצרים בקול תרועה גדולה באמרם לכל המתעניין משפט מצמרר ״מה כבר יכול להיות ב….״

לדברי הרב רייכמן יש מקום לשרש את הגישה לכשרות מוצרי מזון בכשרות נמוכה או כאלה אשר הם בלי כשרות בכלל רח״ל בטענת שווא ללא הבנה בתחום ללא ידע מקצועי בייצור המזון וחומרי הגלם המורכבים בעידן הטכנולוגי.

וכך הוא מסביר במתק לשונו – בדרך כלל מוצרי הבצק מכילים חומר בשם L-Cysteine, בסימון E920. חומר ציסטאין (L-cysteine או E920) היא אחת מעשרים חומצות האמינו המרכיבות את כל החלבונים. היא יכולה להיות מופקת ממקור צמחי, מנוצות ברווז, או משערות דבר-אחר או משערות אדם (בסין למשל) וכשהמוצר נטול מרכיב זה הוא מצוין vegetarisch E920 או שאינו מצוין כלל.

תפקיד הציסטאין בהכנת לחם הוא לסייע בפירוק חלבון החיטה (גלוטן) ובכך להוביל לשיפור במרקם הבצק שהופך רך ונוח יותר לעיבוד, מה שמוביל בסופו של דבר להורדת עלויות אנרגטיות בעיבוד וכן לכיכר גבוהה יותר.
המולקולה מתפרקת בגוף ובטוחה לשימוש, למעט חולי ציסטינוריה שהיא מחלה תורשתית אוטואימונית המובילה לאבנים בכליות.

רבים תמהים מספר הרב רייכמן מה הבעיה הכשרותית בנוצות ברווז? נוצות זקוקות לכשרות? אכן נוצות אינן צריכות כשרות מסביר הרב, אך הייצור של החומר גורמת לבעיות כשרות, ומגלה טפח מסודות הייצור, כדי להקל על מריטת הנוצות, העופות מתבשלים בדודים גדולים כדי שיתרככו, ובכך בליעות מהעוף הטמא נבילות וטריפות ממלאות את הנוצות וכך טוחנים אותם ומייצרים את החומר המדובר. והלחם התמים טרף למהדרין.

כמו כן, רובו הגדול של מוצרי בצק מכיל חומרים משפרי אפייה ושומרי טריות שאינם כשרים. יש לשים לב במיוחד לאמולסיפייר המסומן ב-E-471 שעלול להיות משומן מן החי, ויש גם שימוש רב במרכיבים חלביים במוצרי מאפה ללא פיקוח כשרותי. רק עכשיו פרסמו בד״ץ ידוע על מכשול חמור מאד כאשר פיצריות מכרו בצקים שיש בהם חלב (כדי שהברכה תהיה מזונות) לאנשים שאפו מהם לחמים בבית ואכלו אותם עם בשר. חוץ מהאיסור לעשות לחם חלבי בפני עצמו.

דממה שררה בבית הכנסת. כל החכמים בעיניהם השפילו מבטם וברי הדעת סברו וקיבלו, כאשר היו מתי מעט אשר הפטירו בשפה רפה, מה הוא יודע מהראש שלו העיקר שהם יישארו צודקים.

וזהו שאלנו? ממש לא הרעים בקולו מומחה הכשרות, הריבה האדומה שעל העוגיה עלולה להכיל צבע מאכל המופק מכנימות, כן יוצא מן הטמא, וגם מפתיע אותנו הרב, גם מיין, יין נסך,

וכך מאלפינו חכמה. האמת שרוב צבעי המאכל מיוצרים מצמחים, ולכן אין בהם בדרך כלל בעיות כשרות, מלבד צבע מאכל – E163 שמיוצר משיירי ענבים שנסחטו ליין, כשנעשו על ידי גויים, חל עליו איסור 'סתם יינם' ואסורים בשימוש. וישנם צבעי מאכל שמופקים מבעלי חיים שאינם כשרים, ולכן גם הם אסורים במאכל. למשל צבע מאכל – E120

כַּרְמִין (מאנגלית: Carmine) נקרא גם אגם השני, אדום טבעי 4, C.I. 75470 או E120 הוא פיגמנט של צבע אדום בוהק המשמש כצבע מאכל. כרמין מופק מחומצה קרמינית המופקת מכנימת קוצ'יניל. כרמין משמש לייצור של פרחים מלאכותיים, צבעים, גלידות, ממתקים, יוגורט וסוגים מסוימים של מיצים לשתייה. כרמין גם משמש לצביעת משקאות אלכוהולים כגון קמפארי. הכרמין עלול לגרור תגובות אלרגיות קשות ולהזיק לילדים היפראקטיביים.

היחס ההלכתי לכשרות המוצר:

א. בדיעבד אם עברו י"ב חודש מיום שנוצרו הזבובים ועד לרגע השימוש באבקה שיצרו מהם – הרי שהאבקה חשובה כעפרא בעלמא, לפי שאין בה שום לחלוחית איסור.
נימוק זה כשלעצמו אינו מספיק בעידן המודרני בו התקצרו תהליכי ייצור שהיו ארוכים בעבר.

ב. עצם הייבוש של הזבובים בתנור בחום גבוה או זמן ממושך בשמש עד שנתייבשה מהם לחלוחיתם – יש בו כדי לבטל מהם שם איסור (כמבואר בשו"ע יו"ד).

אולם רוב הפוסקים נטו להחמיר שלא לערבבם במוצרי מזון ומשקאות לכתחילה.

כיום ישנו צבע מאכל סינטטי כשר, כגון: E124, המשמש כתחליף ל-E120 . לכן ודאי שיש להחמיר שלא לערב לכתחילה את צבע המאכל E120 במוצרי המזון.

בכלל שב ושואל הרב רייכמן, מאיפה זה נובע שאנשים אומרים ופוסקים ומתדרכים בלי שהם יודעים באמת או מבינים בכלל בתחום הכשרות, וזה נכון בכל תחום. למד לשונך לומר איני יודע ובפרט כשאתה באמת לא יודע. מסכם כבוד הרב, בצורה שאינה משמעת לשתי פנים.

ברור כשמש. יהודים – עורכים אירועים ושמחות, נופשים, צורכים, אוכלים, אך ורק במקום מפוקח ומושגח בס״ד ע״י מומחה בניהול מערכות כשרות מוסמך ובעל נסיון בלבד!

למידע ולהתייעצות: טלפון: 052-7112543 וואטסאפ: 054-7694615 דוא״ל: [email protected]