על אף שרבינו התייתם בגיל צעיר ונאלץ לעזור לאמו הצדקנית, שקד על התורה והעבודה, ובזכות התמדתו וכישרונותיו הברוכים, והתפילות של אמו הצדקנית, קצר את הפירות ובבר מצוה כבר סיים את ששה סדרי משנה, ובגיל 15 ערך סיום על כל הש"ס, כן למד "יורה דעה" וחושן משפט וקיבל בבחרותו היתר הוראה, מגדולי הפוסקים בהם ש"ב הרה"ק ערוגת הבושם מחוסט זי"ע, והרה"ק רבי יהודה גרינוואלד מסאטמאר זי"ע .
אביו מורינו הגה"צ רבי אביגדור זצ"ל, לקח אותו להסתופף עימו אצל גדולי דורו שרי בית הזוהר הגה"ק בעל היכל הברכה מקאמרנא זי"ע והגה"ק בעל אמרי יוסף מספינקא. וכל חייו היה דבוק במשנתם, ודלה והשקה מתורתם.
בהגיע לפרקו נישא להרבנית הצדקנית פעריל ע"ה הי"ד בת הגה"ק בנימין זאב ברייאר זצ"ל תלמידו של הגה"ק יצחק משה פערלס אב"ד אייזנשטט זצ"ל ונכד הגה"ק אב"ד טאב ובעל שו"ת נחלת בנימין, נו"נ להגה"ק בנימין זאב (וולף) מזברז' (שנפטר בג' בניסן תקפ"ב) בנו השלישי של הגה"ק רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב זי"ע. אשר רוב חייה, צמה משבת לשבת והיתה גומרת בכל יום שלושה ספרי תהילים.
אחר נישואיו למד שחיטה ושימש כשו"ב, וברבות הימים עלה לכהן פאר כרבה של עיירת טשערטעז בהונגריה, (כיום רומניה) הנהיג ברמה את הקהילה היהודית בעיירה ובגלילות חבל טרנסלבניה, ורבים ניאותו לאורו ושתו בצמא ממימיו.
כן היה לרבינו קשר הדוק עם גדולי דורו, הרה"ק בעל חקל יצחק מספינקא זי"ע והרה"ק בעל שם אליעזר מביקסאד זי"ע, ואף התבטל ונסע להרה"ק מהרי"ד מבעלזא והרה"ק אהבת ישראל מויזניץ.
בערוב ימיו ביקר בבית רבינו בטשערטעז הרה"ק רבי אהרן ראטה זי"ע בעל שומר אמונים, בעת אשר ביקר אצל אחיו הרב חיים זצ"ל, מתושבי העיירה וממקורבי רבותינו.
ובנו רבינו אור אביגדור סיפר שזכה באותו ביקור לשמשו ולכבדו.
בדמ"י ימיו אחר מחלה קשה עלה רבינו לשמי רום והסתלק לבית עולמו ביום שב"ק ג' ניסן ה'תרפ"ב, ונטמן בבית העלמין המקומי, כשהוא מותיר אחריו רבנית ועשרה יתומים ובני קהילה שבורים ורצוצים.
בשואה האיומה נכחדו כמעט כל צאצאיו, והיחיד שנשאר לפליטה היה בנו הגדול האדמו"ר הגה"צ ר' אביגדור מוזס זצ"ל, אשר מילא את מקומו ברבנות טשערטעז, עד השואה האיומה, ואחריה כיהן ברבנות העיר קראלי.
בימים אלו עמלים במרכז אמונת חיים קראלי, על ליקוט דברי תורתו ותולדות חייו, לקראת הוצאתו לאור בספר מפואר לזכרו.
