החדר בבית המלון שמסעיר את בתי הדין וגדולי הרבנים בימים אלו

מומחה הכשרות הנודע הרב יוחנן רייכמן בסיפור יוצא דופן מחלוקת סוערת בין הפוסקים מתחוללת בימים אלו בנדון שיכול להיות דווקא בשנה זו כאשר חג שביעי של פסח יוצא בשבת קודש.

היות והרב רייכמן הוא הרב המכשיר במלון זה, הנהלת המלון ביקשה את עזרתו בנושא.

ובכן שני אנשים אחד מניו יורק והשני משיקאגו התקשרו להזמין חדר לשבת בבית מלון בפיקוח ובכשרות הרב רייכמן, המלון היה בתפוסה מלאה ונותר רק חדר אחד פנוי, יעקב קרויזר הראשון ביקש להזמין חדר לשבת של פסח, יוסף ברנהולץ השני אמר שהוא רוצה להזמין חדר לשביעי של פסח. והנה ברוב השנים יש שבת חול המועד בין חג הפסח הראשון לבין שביעי של פסח, וכשהוא חל ביום שב”ק כמו השנה יש רק שבת אחת בינתיים, ולכן מנהל מחלקת ההזמנות במלון לא שם לב ששני האנשים מבקשים להזמין את אותו חדר לאותה שבת, והנה ביום שישי שתי המשפחות מגיעות למלון עם הפקלאות, וכל אחד טוען אני הזמנתי וכולה שלי, ולתדהמת מנכ״ל המלון התבררה הטעות המצערת. והדילמה גברה עוד יותר כאשר התגלה ברישומים שהמזמין השני שילם כבר דמי קדימה, והמזמין הראשון עדיין לא שילם. וכאן נדרשה לקבל החלטה, ההכרעה חייבת להיות ברורה ומיידית, מי זוכה בחדר – הראשון או השני?

שני המזמינים טוענים שהצדק איתם.
הרצים יצאו דחופים לברר דבר המלך מלכי רבנן, מה הדין וכיצד לנהוג.

וכך פסקו הגאונים רבי נפתלי נוסבוים, רבי מנדל שפרן, רבי יעקב מאיר שטרן, רבי שמאי גרוס שליט”א – מכיון שבלא תשלום דמי קדימה יכולים המזמין ובעל המלון לחזור בהם ואין להם זה על זה כלום, פשוט שהשני ששילם דמי קדימה זכה בחדר, ונחשב כאילו חזר בו בעל המלון מהסכמתו הראשונה והשכיר את החדר למזמין השני. והוסיף הגר"מ שפרן שאע"פ שמעות אינן קונות מטלטלין מכל
מקום שכירות קרקע נקנית בכסף. והגרי"מ שטרן אמר שגם אם לא נעשה התשלום באופן שראוי לחול על ידו קנין כסף גמור, מכל מקום הרי מצאנו לענין קנין מטלטלין שהחוזר בו לאחר ששילם הקונה כסף מקבל מי שפרע, ואם לא שילם הקונה כסף, אלא רק סיכמו ביניהם בדברים בעלמא, החוזר בו חשיב מחוסר אמנה אבל אינו מקבל מי שפרע, א"כ בודאי כוחו של השני ששילם כסף יפה מכוחו של הראשון.

עוד הוסיף הגר"מ שפרן שאם גם הראשון נתן כרטיס אשראי לבעל המלון, אלא שלא נתן אותו כדי שיגבה בעל המלון באמצעותו
את התשלום בפועל, כי היתה דעתו לשלם במזומן כשיגיע, אלא כבטחון עבור המלון, ובעל המלון התנה אתו שאם יחזור בו לאחר
ההזמנה יגבה ממנו 10 אחוז דמי ביטול הזמנה באמצעות הכרטיס, דבר זה עצמו נחשב לקנין כסף, שהרי במצב כזה שהמזמין צריך לשלם קנס אם חוזר בו, פשוט שגם בעל המלון אינו יכול לחזור
בו אם רוצה, וזכה הראשון בחדר. וכן הסכימו כל הפוסקים הנ"ל.

אך הגאון רבי עמרם פריד שליט"א פסק, שלא רק באופן השני שהמזמין הראשון נתן פרטי אשראי לבטחון, נחשב כקנין כסף  וזכה הראשון בשכירות המקום במלון. ואפילו אם לא נתן פרטי אשראי, כגון שבאותו מלון מקובל לסמוך על הבטחת המזמין ואין נוטלים דמי ערבון, יש לדון דמכיון שמנהג המקום הוא שמתחייבים הצדדים זה לזה בדיבור בעלמא שמסכמים על הזמנת החדר, קונה המזמין הראשון את החדר בקנין סיטומתא, מכיון שבהרבה מקומות הדרך הוא כן שהמזמין קונה בדיבור בלבד.

והגרי"מ שטרן טוען כנגדו שקנין סיטומתא לא מספיק בדיבור וצריך מעשה כגון תקיעת כף וכדו' כדי שיקנה. ואמר לי הגר"ע פריד שאמת היא שכן כתב בשו"ת הרא"ש (כלל יב סימן ג) וז"ל: דסטומתא הינו דוקא שנעשה מעשה, כדפרש"י ז"ל שרושמים על החבית. ור"ח ז"ל פירש פאמיא, כמו שרגילין הסוחרים, תוקע כפו בכף חברו וזהו גמר המקח, וקורין לו בלשון אשכנז יא אוף. ואותו מעשה שעושין הוי במקום סודר, אבל דיבור בעלמא לא, אפי' אי נהוג מנהג גרוע הוא ולא אזלינן בתריה, ע"כ. מכל מקום עיין יד אברהם ביו"ד סימן רסב שהקשה שדברי הרא"ש סותרים למש"כ בכלל יג סימן כ שסיטומתא מהני אפי' בדבר שלא בא לעולם, וכ"ש דמהני בדיבור בעלמא, ע"ש. והראשון זכה בחדר.

הגאונים רבי יעקב גרינוולד ורבי אברהם דירנפלד שליט"א גם הם השיבו שהראשון זכה בהסכמה שסיכם עם בעל המלון על ההזמנה, וכמו שאמרו בגמ' ב"מ מט, א על הפסוק הין צדק – שיהא הן שלך צדק
ולאו שלך צדק. והטעים הגר"י גרינוולד שהרי זה ברור שאם היה בעל המלון זוכר בשעת הזמנת השני שהראשון כבר הזמין חדר זה, בודאי לא היה משכיר לשני כדי שלא יהיה מחוסר אמנה, א"כ מה שהשכיר בגלל ששכח באותה שעה מהזמנת הראשון נחשב כמקח טעות ואין כאן קנין כלל.

והגר"ש גרוס השיב שלא שייך מחוסר אמנה אלא כשחוזר בו סתם, אבל בנידון דידן שהקנין שעשה עם השני כופה אותו לחזור בו בעל כרחו לא חשיב מחוסר אמנה כלל. והוסיף דמכל מקום נראה שהלכה כן רק כשלשניהם אין נזק כספי מביטול ההזמנה, אבל אם הראשון ניזוק מביטול ההזמנה כגון מי שעושה שמחה בבית מלון וכבר הזמין אורחים ושילם הרבה כסף עבור הוצאות השבת, וחבירו שעשה קנין אין לו נזק כספי מביטול ההזמנה, יש לחייב את השני
לבטל את הזמנתו ולהקדים את הראשון על פניו.

בעל המלון עמד חסר אונים והתחבט כיצד עליו לנהוג, לנוכח הפסיקה הניגודית כל כך. בסיוע יהודים טובי לב סידרו לאחת המשפחות אירוח בקריה החסידית הסמוכה לבית המלון.

הרב רייכמן מסיים: כעת בעלי המלונות מבקשים שנציע להם רעיון יצירתי בכדי לא להתקל שוב בתסבוכת דומה לעתיד,
ונשמח לקבל סיוע מהציבור הנבון.

למידע ולהתייעצות:
טלפון: 052-7112543
וואטסאפ: 054-7694615
דוא״ל: [email protected]

להצטרפות לקבוצת ״כשרות״ – מידעים ועדכונים
‏https://chat.whatsapp.com/K5QZG4j291v7vghfovbzZV

בית