מתי מותר להסתפר? • שו"ת הלכתי מיוחד לקראת ל"ג בעומר

זמן התספורת בל"ג בעומר שחל בערב שבת

שאלה: מתי השנה מותר להסתפר בל"ג בעומר.

תשובה: השנה של"ג בעומר חל ביום שישי אף לבני ספרד שבכל שנה מותרים בתספורת מל"ד בעומר, בשנה זו מותרים בתספורת ביום שישי מפני כבוד השבת. (שו"ע סי' תצ"ג ס"ב), וכיון שמותר להסתפר ביום שישי, אין עניין לחכות להסתפר ביום ראשון אלא יסתפר ביום שישי לכבוד שבת. (עי' רמ"א או"ח סי' רס ס"א).

ולנוהגים כהאריז"ל: אין להסתפר רק בערב שבועות.

תספורת מהלילה

שאלה: האם יש היתר להסתפר כבר מליל שישי.

תשובה: במקום הצורך [כגון לצורך חתונה, או כשאין ספר וכדו', או במקום ביטול תורה, שיתצטרך לחכות בספר הרבה זמן, וכל צורך] אפשר להסתפר לכתחילה בין לבני ספרד ובין בני אשכנז, אף בליל שישי, [מצאת הכוכבים, (18 דקות לאחר השקיעה)] כיון שטעם ההיתר הוא מפני כבוד השבת. (שו"ת בית דוד סי' קפ, וברכ"י סי' תצ"ג סק"ה ושו"ת יחו"ד ח"ד עמ' קעט, והגרח"ק זצ"ל וכן הסכמת פוסקי זמנינו), אבל ביום חמישי אין היתר, [אך מ"מ נראה שקטנים יכולים להקל אף להסתפר ביום חמישי, כיון שאין אסורים בתספורת מעיקר הדין].

וכיון שהתספורת היא לכבוד שבת, וכנ"ל, וכיון שיש רבים שרוצים להסתפר לכבוד שבת, [וא"א לספר את כולם] אפשר לפתוח את המספרה אף מהלילה, וכנ"ל. (הוראת הגרמ"מ לובין שליט"א, והו"ד בעיטורי מרדכי ל"ג בעומר).

תספורת ביום שישי לפני התפילה

שאלה: האם מותר להסתפר ביום שישי לפני התפילה למי שיש לו תור רק לפני התפילה.

תשובה: אסור להסתפר לפני התפילה, [ובחצי שעה הסמוכה לעלות השחר מותר לכתחילה] ובמקום הצורך הגדול, כיון שהוא לכבוד שבת מותר, אצל ספר שיש לו שני מכונות תספורת יש להקל. אך יש לומר קודם ברכות השחר, (עי' שו"ע סי' פ"ט ס"ז, ובכה"ח שם סקנ"ז שיש מקילים ובשו"ת זרע אמת ח"ג ס"א, ובשו"ע סי' רל"ב ס"ב).

תספורת לחתן [ובני משפחתו] שהחתונה בליל ל"ג בעומר

שאלה: חתן שמתחתן בליל ל"ג בעומר האם מותר לו ולבני משפחתו להסתפר ביום ל"ב בעומר.

תשובה: חתן שמתחתן בליל ל"ג בעומר, יכול להסתפר מבעוד יום מיום הל"ב בבוקר כי יום טוב שלו הוא. ואף לבני המשפחה כגון אבי החתן והכלה, והאחים [וחברים הקרובים כשושבינים לחתן] יש להתיר בתספורת וגילוח אף ביום הל"ב [עי' שו"ת אג"מ (ח"ב סימן צ"ה ד"ה ולכן אם) ובספר באר ישראל (פסח ספיהע"מ עמ' רב) בשם הגריש"א].

תספורת ביום שישי לפני שבת

שאלה: עד מתי מותר להסתפר ביום שישי לפני שבת.

תשובה: מותר להסתפר כל יום שישי אצל ספר בתשלום, אף לאחר זמן מנחה קטנה, עד חצי שעה לפני שבת, [ואין חשש תשבר המכונה, כיון שמצוי לספר שני מכונות]. (עי' רמ"א סי' רנ"א ס"ב, ומשנ"ב שם סק"ז, ומה שנתבאר בארוכה בשערי יוסף הלכות שבת ח"א עמ' 203).

שמיעת שירים בל"ג בעומר

שאלה: ממתי מותר לשמוע שירים בל"ג בעומר.

תשובה: לבני ספרד: מותר לשמוע שירים וכלי זמר בהילולת הרשב"י מל"ג בעומר, לכבוד התנא רבי שמעון בר יוחאי, ואחר שנהגו להתיר שמיעת שירים בליל ל"ג בעומר, יכול לשמוע אף שירים בביתו, [וגם מטעם שהוא כיו"ט], ולבני אשכנז: יש להחמיר שלא לשמוע מוזיקה בליל ל"ג בעומר, רק אם הם לכבוד התנא רבי שמעון בר יוחאי כגון בהדלקות וכדו'. [אלא א"כ מדליק נר בביתו]. (שו"ת שבט הלוי ח"ח סי' קסח והגרנ"ק).

שמיעת מוזיקה ביום ל"ג בעומר, מותרת, [ורק מיום ל"ד רבים מבני אשכנז מחמירים שלא לשמוע מוזיקה וכנ"ל].

ראיית שידור חי של ההדלקה במירון בארה"ב

שאלה: האם בני ארה"ב שרואים בשידור חי של ההדלקה באתרא קדישא מירון מעל ציון הרשב"י זיע"א, אסורים לשמוע השידור חי כיון ששומעים שירים.

תשובה: אף שיש שהחמירו בזה, כיון שהם נמצאים ביום הל"ב, להלכה מותר להם לראות בשידור חי את הניגונים והריקודים. [כיון שהוא שמחה של מצוה, לכבוד התנא האלוקי רשב"י זיע"א, וגם שהרי הוא כיו"ט אצל בני אר"י כעת, ואף בני חו"ל גרורים אחרי בני אר"י, (עי' שו"ת עונג יו"ט סי' ל"ו, ואכמ"ל), וגם שאין כוונה להנות מהמוזיקה אלא מהתעוררות והקדושה של השמחה].

סעודת מצוה ושמחה בל"ג בעומר

שאלה: האם יש חיוב לעשות סעודת מצוה לכבוד ל"ג בעומר.

תשובה: סעודת הנערכת בל"ג בעומר היא סעודת מצוה. (שו"ת מהרי"ל סי' קד, ובלקט יושר עמ' 97, ובשכנה"ג סי' תצ"ג). ונהגו להרבות בל"ג בעומר במשתה ושמחה. (עי' דרכי משה וברמ"א סי' תצ"ד ס"ב ובחיי אדם כלל קלא סי"א, ובערוך השולחן שם סק"ז כתב שמפני שמחזיקין היום הזה לקצת יו"ט).

השתתפות אבל [בתוך השנה] בהדלקות בל"ג בעומר

שאלה: האם מותר לאבל בתוך י"ב חודש על אביו או אמו [או בתוך שלושים יום על קרוביו], להשתתף בהדלקות בל"ג בעומר.

תשובה: מותר בשמיעת מוזיקה אף במדורה שנערכת לכבוד ר' שמעון בר יוחאי, בכל מקום ואף שהיא אינה באתרא קדישא מירון, [כיון שאין כוונתו להנות מהמוזיקה אלא להתעורר לקדושה של רשב"י, וגם יש לדון שכיון שדינו כיו"ט, ואין בו דיני אבילות, ועוד כיון שלצורך מצוה, ולכן נראה שיש להתיר אף לרקוד שם מעט (הוראת הגרש"ק גרוס שליט"א)], ויש מחמירים שאינו יכול להשתתף בהדלקות עם מוזיקה, [אך בני ביתו יכולים להדליק מוזיקה כמו בכל השנה].

ולגבי השתתפות בסעודה, לבני ספרד מותר להשתתף בסעודה לעילוי נשמת התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי אף שלא באתרא קדישא מירון, [כיון שדינה כסעודת מצוה] אף שיש שם כלי נגינה, [ולכתחילה יש לומר שם דברי תורה], אך למנהג בני אשכנז אינו יכול לאכול בסעודה, [אך לשתות יכול] ואם יש שם כלי נגינה אינו יכול להשתתף שם. (עי' יו"ד סי' שצ"א ס"ב, בשו"ת מהרי"ל החדשות סימן קד כתב שסעודת ל"ג לעומר היא סעודת מצוה הוא, ולכן לבני ספרד יש להתיר ולבני אשכנז יש להחמיר).

השתתפות אבל בחלאקה שנערך בל"ג בעומר

שאלה: האם מותר לאבל להשתתף בחלאקה שנערך בל"ג בעומר.

תשובה: מותר לאבל לעשות לבנו חלאקה במעמדי הדלקה וכדו' [או במירון] ואף להשתתף בסעודה שנערכת לכבוד החלאקה, אף יש בה כלי זמר, ואף אם החלאקה אינו נערך בזמנו, [כיון שבל"ג בעומר הרי הוא סעודת מצוה, עי' בשער הכוונות (ענין ספירת העומר דף פו) ובספר משנת חסידים (מסכת אייר פרק א')], ולגבי אכילה בסעודת החלאקה, לבני ספרד יכול לאכול כיון שהיא סעודת מצוה, ויש מחמירים שלבני אשכנז, לא יאכל שם, אלא א"כ הסעודת חלאקה נערכת בביתו. (עי' רמ"א יו"ד סי' שצ"א ס"ב) ורבים מקילים אף אם הסעודה אינו בביתו. (הוראת הגרש"ק גרוס שליט"א).

תפילות ותחנונים בל"ג בעומר

שאלה: האם אומרים תפילות ותחנונים בל"ג בעומר, והאם מותר להתענות בו.

תשובה:  א]. תחנון – אין אומרים תחנון ביום ל"ג לעומר, ובתפילת מנחה שלפניו. (רמ"א סי' תצ"ג ס"ב ומשנ"ב סי' קלא סקל"ג).

ב]. למנצח –לבני ספרד: אין אומרים למנצח ביום ל"ג לעומר, כיון שאין אומרים בו תחנון. ולבני אשכנז: אומרים למנצח. (פמ"ג סי' תצ"ג א"א סק"ג). ורבים נוהגים שלא לאומרו, כיון שאין להזכיר יום צרה (עי' סי' קל"א ס"א, וכ"כ בסידור יעב"ץ בית יעקב אות כט שאין אומרים בו למנצח, ובמשמרת שלום אות לח, ועי' באר היטב סי' תצ"ג ס"ד, ובכה"ח שם, וכן הורה הגריש"א והגרח"ק והגר"י זילברשטיין שליט"א). [ועכ"פ אף הנוהג לאומרו הנמצא בתפילת שחרית בציון הרשב"י זיע"א לא יאמר למנצח. (קובץ דינים והנהגות להגר"ש דבילצקי זיע"א ניסן תשס"ו עמ' ז)].

ג]. לעבור לפני העמוד – מי שאבל על אביו ואמו יכול לעלות לש"ץ ביום ל"ג בעומר. (אף שהוא כיו"ט כמבואר במהרי"ל, מ"מ כיון שכתב במשנ"ב סי' תרע"א סקמ"ד שאין אומרים בל"ג בעומר הלל, ולכן מותר לעלות לעמוד).

ד]. תפילות ובכיות – מותר להתפלל ולבכות ביום ל"ג בעומר ולבקש בתחנונים על ציון הרשב"י זיע"א אודות מה שצריך ברוחניות ובגשמיות. (עי' ערוך השולחן סי' תצ"ג ס"ז).

ה]. תענית בל"ג לעומר – אין מתענים ביום ל"ג לעומר, (מאירי יבמות סב: ומשנ"ב סי' תקס"ח סקל"ז).

לכל עניני הגליון, שאלות בהלכה, והערות:

באימייל: [email protected]