ספר קצות החושן לרבנו הגדול בענקים רבי אריה לייב אב"ד סטריי, אשר ממנו גמרא וממנו סברא, ממנו יונק כל עולם הלמדנות, בספרו הגדול 'קצות החושן' ובספריו 'אבני מילואים' ו'שב שמעתתא'. אינו צריך להצגה ואיננו ראויים לסוקרו במסגרת זו.
אבל ראויים וראויים בני הישיבות, אברכי החמד, וכל אשר נשאו לבו והבינו מדעו לתור בחכמה. להבין סברא למדנית אמיתית מה היא. להכיר את יסודות הלמדנות אשר מהם יתד ומהם פינה לבסס הבנה מעמיקה בא"ב של בית המדרש. ראויים הם להיחשף ליצירה המדהימה שלפנינו, מלאכה וחכמה שתיהן כתובים הבאים כאחת ומלמדים.
עוד בינותינו הזוכרים ימים לא מזמן רב, עת היה ספר קצות החושן, לחם חוק לכל בא בשערי הישיבות והכוללים, אשר מלבד היותו 'ספר על שולחן ערוך חושן משפט', היווה מה שהיה נקרא בלשון זמננו 'מבוא ללמדנות', וגם מילון לעולם הלמדנות ואנציקלופדיה למדנית רבת אנפין המקיפה את רובי מקצועות שבחושן המשפט. אך למרבה הכאב והצער, כשוטה המאבד מה שנותנים לו, מקוצר רוח ועבודה קשה, הלך ונתדלדל לימוד זה באופן כללי בהיכלי התורה. בכמה ישיבות קדושות יסדו חבורות מיוחדות ללימודו, וכן נהגו חכמי לב לקבוע לימודם בו בבין הזמנים אחר שסיימו סוגיות נחלות שבפרק יש נוחלין, דרך משל, ללמוד הסימנים הנוגעים להלכות אלו בספר קצות החושן ולחדד את אשר בידם. אולם באופן כללי, בדור האחרון שבו זכינו לספרי מראי מקומות ונתרחבה הידיעה הכללית בהרבה ידיעות וסברות באופן קל וקצר, נתמעטו היודעים בתפיסה רחבה את יסודות הקצות החושן הפזורים בכל מרחבי ספרו, בצורה בהירה ומסודרת שתעמיד בידם קנייני נצח של ידיעה והבנה.
הגאון רבי זאב פריינד שליט"א, מגדולי למדני שכונת בית וגן בירושלים, הנמנה בין רבני ישיבת 'נתיבות חכמה', רחש לבו דבר טוב, לקרב אל לב כל בני התורה בדרך קצרה את כל יסודות הקצות החושן, וזאת מבלי לשנות מלשונו, הפלא ופלא. הא כיצד?
טרח ויגע, עבר בין כל בתרי הכרך הגדול, וליקט מתוכו – מעשה ידי אמן – את עיקרי יסודות הקצות החושן, בהשמיטו ממנו את חלקי המשא ומתן הנוגעים לידיעות וראיות, כדי להתמקד בגוף הסברא, כך שכל הקטעים מסודרים במיוחד ללימוד בעיון, בצורה מתאימה ללימוד עקבי, מעמיק ומועיל. בהציגו את יסודות העניין בסברא בהשמטת הסתעפויות לנושאים אחרים או לפרטי סוגיות סבוכות. ובהדגישו את המילים שבהן טמון עיקר החידוש ולב הענין.
הספר כולל: מאות עניינים יסודיים בש"ס. עם נושאים משניים הקשורים אליהם. וכדי שתהיה המתנה המוענקת בזה לעולם התורה שלמה, הוסיף הגאון המחבר הפניה לדברי רבנו ה'נתיבות המשפט' בכל המקומות שבהם משיג על יסוד הקצות החושן (למעט המקומות שבהם ההשגה אינה על סברת הקצות), ותשובת הקצות בחיבורו 'משובב נתיבות'. ולבל יחסר המזג ותהיה אמתחתו של הלמדן דנן מלאה כל טוב, הוסיף המחבר עוד הערות מרבותינו האחרונים וראשי הישיבות העוסקים בעיקר סברת הקצות החושן.
במסגרת הכנת הסקירה דיברנו עם חשובי ראשי הישיבות שהיללו את הספר ואת הרעיון שמאחוריו. ואף הציעו לקבוע חבורות ללימודו בהיכלי התורה שבראשותם. אין לנו אלא לברך ולהתברך כי יוסיף ה' תת כח להגאון המחבר לזכותנו בעוד חיבורים מועילים וחשובים. ובעוד מהדורות של ספר חשוב זה, אשר לבטח יעורר משא ומתן בעולם הישיבות ועוד נזכה לראות פירות היוצאים ממנו שיהיו לבטח מתוקים כמותו.
יסודות קצות החושן. הוצאה לאור: צוף. הפצה: י. בלוי וקולמוס
מדהים. אפשר כבר להשיג בחנויות? יש הנחה לכמויות?
סקירה מעולה. איך אפשר להשיג סקירה כזו על ספר אחר?
בהרבה ישיבות עדיין לומדים קצות ושמעתתא וכדומה בשישי-שבת
הולך לצאת גם על אבני מילואים? אין כמו כושר ההסברה של ר' זאב. גיוואלדי'ג