פתח דברינו יאי"ר מדוע נקראת שבת זו, "שבת שירה" הרב הקדוש בעל ישמח ישראל מאלכסנדר זצ"ל ביאר בספרו (פרשת בשלח אות א' ד"ה וזה) "הטעם שנהגו לקרות שבת זה שקורין בו השירה בשם שבת שירה על פי מה דאיתא במדרש (שמו"ר כ"ג .ב) על הפסוק תהלים (ק"ו י"ב) ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו אמר רבי אבהו אע"פ שכתוב כבר שהאמינו עד שהיו במצרים שנאמר ויאמן העם, חזרו ולא האמינו שנאמר (שם) אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך כיון שבאו על הים וראו גבורתו של הקב"ה היאך עושה משפט ברשעים כמה דתימא (דברים ל"ב מ"א) ותאחז במשפט ידי, ושקע את מצרים בים מיד ויאמינו בה', ובזכות האמונה שרתה עליהם רוח הקודש ואמרו שירה עד כאן. היוצא מזה שמהאמונה זכו לשירה ושבת מורה על חידוש העולם, ועל ידי קדושת שבת נתחזק בתוך עם קודש בכלל, ובכל אחד מישראל בפרט, האמונה השלימה, וכמאמרינו בקבלת שבת בואי בשלום כו' תוך "אמוני" עם סגולה, שעל ידי האמונה נעשה ההכנה לקבל קדושת שבת קודש, והשבת קודש מתחזק עוד בריבוי יתיר כח אמונת אומן בכל ישראל, וזה מה שקורין שבת זו "שבת שירה", שעל ידי השבת נתחזק האמונה, ועל ידי האמונה זוכים לשירה."
להרבות במשתה
כתב בספר 'זכר דוד'(מאמר ג' פרק צ"): "ישבחו הפלא ויתנו התודה הראויה לאל יתברך על כי הפליא חסדו עמנו להצילנו ממים האדירים מי ים סוף, ולא עוד אלא שהיו לנו לחומה נשגבה ואויבנו רמה בים, ועל ידי כן נודעה כי יד ה' היתה שהכה אותם במכות מופלאות במצרים, וביציאתנו מים הזה בגדולות הנוראות האלה נמצאת גאולת מצרים שלימה, ומשום הכי נהגו העם ביום שבת בשלח שבו קורין קריעת ים סוף לחוג קצת ולהרבות במשתה שמנים, דהא כבר פעמים רבות הבאתי דעת חכמי האמת שעל ידי קריאתינו בתורה כל מאורע ומאורע מתעורר למעלה הארה הראויה המכוונת לו".
תבשיל עגול-חמין
עוד כתב שם: "ולזכר מרכבות פרעה עושים תבשיל עגול כאופן כדכתיב ויסר את אופן, ודייק הרב תולדות יצחק שלא אמר אופני להודיע שלא הסיר אלא אופן אחד כדי שבזה תפול המרכבה ומשתברים והולכים, אי נמי כמו שכתב הרב מדרש בחידוש אפן בגימטריא סמא"ל שבא לעזור רה"ב שרו של מצרים והסירו ממשלתו, עי"ש. ולתבשיל הלזה קראו חמין ורמז מצאו במלת בשל"ח ב'שבת ש'ירה ל'אכול ח'מין, ונקרא כן לפי שאוכלים אותו חם לזכרון מים חמין שהיו בים סוף אז כמה שאמר במכילתא ובתנחומא שהקב"ה השקיף על מחנה מצרים לרעה על ידי עמוד שהיה יורד בים ועושה כטיט ועמוד האש מרתיחו, וטלפות סוסיהם משתמטות, עיין בספר מדרש בחידוש דף כ"א ע"א"
גודל מעלת קריאת שירת הים
א. ממשיכים השפעות ומזונות
כתב בספר 'נהר שלום' (להרב הקדוש ר"ש מפאריסוב בליקוטים ע"מ פ"א): "אז נוטריקון אל"ף זיי"ן. אל"ף פירוש בזמן שלומדים השירה (שאל"ף הוא לשון לימוד יחא"צ) וזהו בשבת בשלח שקוראים פרשת השירה, זיי"ן פירוש שביעי של פסח אותו הזמן שאמרו בו משה ובני ישראל את השירה הזאת לה', ישיר משה ובני ישראל וגו' לשון עתיד והוה עיין רש"י, פירוש בכל שנה ושנה באלו שתי הזמנים נתעורר מחדש ענין השירה ומחדש ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' וזה פירוש אמרם ז"ל (שבת נ"א") "וכל בעלי השיר יוצאין בשיר ונמשכין בשיר וכו' ומזין עליהן וטובלין במקומן", פירוש בעלי השיר הם משה ואהרן ומרים וכל הדור דעה בכל שנה ושנה באלו שתי הזמנים הנזכרים לעיל שקוראים את השירה הם יוצאים מגן עדן העליון בשיר ונמשכין לזה העולם בשיר ומזין עליהם פירוש שממשיכין ההשפעות ומזונות על הממשיכים אותם וטובלין במקומן,פירוש בעת שהולכים חזרה למקומן צריכין טבילה בנהר דינור."
ב. מתמלאים משאלות ישראל לטובה
גם הרה"ק המגיד מטריסק זצ"ל מפליג בשבח מעלת השבת שבו קורין השירה שאז בשעת קריאתו נתמלא כל משאלות בני ישראל לטובה ולברכה וכה דבריו בספרו 'מגן אברהם' (פרשת בשלח ד"ה פתח ואמר): "שבת זה נקרא שבת שירה על שם שקוראים בו שירת הים והשירה נכתבת א'ריח ע'ל ג'בי ל'בינה, שראשי תיבות מזה בגימטריא ק"ד וקו"ף דל"ת מלא בגימטריא כמנין כת"ר שעל ידי השירה נתגלה כתר מלכותו יתברך בעולם. וזה מרומז בהשירה שנכתבת אריח על גבי לבינה שראשי תיבות בגימטריא כת"ר כנ"ל שאז בעת השירה עלה ונתעלה עד הכתר עליון, וכמו כן בכל שנה ושנה בעת שקוראים השירה נתגלה הכתר מלכות, וכשהמלך מעטר עצמו בכתר מלכותו הוא נותן הנחה למדינות ובפרט במלך מלכי המלכים הקב"ה שכמעטר עצמו בכתר מלכותו בודאי יתן הנחה לישראל וימלא משאלות בני ישראל בכל השפעות טובות והברכות בכלליות ופרטיות ברוחניות וגשמיות בני חיי ומזוני רויחי ורפואה בקרב במהרה בימינו אמן"
ג. שירה בשמחה סגולה לכפרת עוונות
כתב הגאון רבי אליעזר פאפו זצוק"ל בספר 'חסד לאלפים' (נ"א ,י"ב) :"הפליגו בזוהר הקדוש (ח"ב נד, ב) באמירת שירת הים וסודה אחר פסוקי דזמרה, שהיא עילוי מאוד ונחת רוח לשכינת עוזינו, ועל כן צריך לאומרה בשמחה רבה ובנעימה, ויצייר בדעתו כאילו עומד ביבשה בתוך הים והמצרים נטבעים והוא ניצול. והוא סגולה לכפרת עוונותיו, כידוע.
והן אמת כי השמחה לאיש אינה כל כך בידו, והעיקר תלוי בטהרת הנפש, כמו שכתבתי במקומות אחרים, אבל על כל פנים בכל כי הא צריך האדם לקיים אם תעירו ואם תעוררו את האהבה, עד כי יתן האיש את רוחו לעורר את האהבה ואת השמחה בחשוב מחשבות טהורות ימצא מקום לשמוח, וישמח לבו ויגל כבודו. כי הנה בנוהג שבעולם, האיש אשר ירויח או יהיה מוצא שלל רב, לפי חשיבות הדבר אשר תמצא ידו ולפי אהבתו אותו כך תרבה ותגדל שמחתו. והנה כל אשר לאיש יתן בעד נפשו, ונבחר מות מחיים כדי לזכות לחיי העולם הבא, כי יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה (אבות פ"ד משנה י"ז), והיות האדם אשר בעפר יסודו אהוב למעלה למלך רם ונישא אשר לגדולתו אין חקר, הוא השגה גדולה ומעלה רמה והרווחה עצומה מכל חיי העולם הבא. והנה בקריעת ים סוף הראנו ה' אלהינו אהבתו וחמלתו, כי שידד המערכות, ומלך צדיק וישר עשה עמנו לפנים משורת הדין, ועשרה ניסים נעשו על הים (אבות פ"ה משנה ד') בהיותינו 'גוי מקרב גוי' (דברים ד, לד), ועשה עמנו נפלאות גדולות, והוא דבר פלא הפלא ופלא עד מקום שאין יד שכלינו מגעת. צא ולמד ממה שכתוב (דברים ד, לד) 'או הנסה אלהים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי במסות באותות ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדולים ככל אשר עשה לכם' כו', ואם יש אהבה גדולה מזו שמלך אדיר ונאור יעשה דבר שקשה לו בשבילנו, עד שכל הדבר הקשה דימו אותו לקריעת ים סוף, כמאמר רבותינו ז"ל (סנהדרין כב, א): קשים לזווגם כקריעת ים סוף, ו'קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף' (פסחים קיח, א).
ולא את אבותינו בלבד אהב ה', אלא גם אותנו, שבכל פעם שאנו אומרים שירת הים בשמחה מתעורר אותה אהבה לפדות את נפשותינו שלא ישטפונו המים הזדונים, ומטהרינו מעוונותינו וחטאתינו, ושופך חמתו על הגוים כאמור בשירה בלשון תפילה שאנו מתפללים 'וברוב גאונך תהרוס קמך' (שמות טו, ז), שמרוב אהבתו אותנו הקמים עלינו הוא כאילו קמים עליו (רש"י שם), 'תפול עליהם אימתה ופחד' כו' (שם פסוק טז). והדברים עתיקים.
וכי יתן לב אל דברי השירה, ימצא בכל תיבה ותיבה מקום לשמוח אפילו לפי פשטן של דברים, ובפרט כשאומר 'מי כמוכה' (שם פסוק יא) יחשוב, ומי גוי גדול כמונו אשר בחר ה' בנו כו', ועד אחרון אשר הבטיחנו על ידי עבדיו חכמי ישראל הקדושים שהאומר שירת הים בשמחה מוחלין לו על כל עוונותיו (עי' שוח"ט תהלים, יח). הא למה זה דומה, למי שנתחייב ראשו למלכות, ובאהבתו אותו אומר לו שמח בני ותשורר לפני בשמחה ובזה הריני מוחל לך הכל, היש חיך מתוק מזה, היש אהבה עזה מזו, באמת אי אפשר שלא לשמוח בלבו כאשר 'החי יתן אל לבו' (קהלת ז, ב). וגדר לזה, שיעשה קצת התעוררות שמחה חיצונית בקול רינה ופנים שוחקות, כי התעוררות החיצון מעורר את הלב ושמח בלבו."
ד. אמירת שירה בנעימה מסוגלת לטהרת המחשבה
כתב בספר 'מעבר יבק'(מאמר שפתי צדק פרק כ"ד): "לענ"ד עוד דבר מסוגל לטהרה זו הוא קריאת פסוקי דזמרה עם שירת הים בקול רנה ותודה בבית הכנסת עם הקהל לא כאותם הכורתים וזומרים אותם ומבליעים שלא בנעימה כי עיניהם על דרכיהם ושמים חושך לאור ואור לחושך"
ה. סגולה לעבור בים
אודות גודל כוחה וסגולתה של אמירת שירת הים נוסיף לספר עובדא נפלאה שראיתי בספר 'שמן הטוב' (מיכלזון)על האי צדיקא בוצינא קדישא הרבי ר' שמעלקא זי"ע שכתב הגאון הצדיק המהרש"ם זצ"ל אבד"ק ברעזאן בעמח"ס דעת תורה, "כי בימיו גזרו מלכות הרשעה גזירה נוראה על בני עירו ונסע הרה"ק הרר"ש זי"ע יחד עם תלמידו הקדוש רבי משה לייב מסאסוב זי"ע אל מקום מושב המלך בעיר הבירה וויען לבקש על ביטולה של הגזירה, ואז היה זמן הפשרת הקרח בנהר דונאי וגלי הכפור הלכו בשטף ולא היה אפשר לעבור הנהר בשום ספינה ולאשר היה הזמן בהול שעוד זמן קט כבר כלו ימי צאת הגזירה לפועל אמר הרה"ק הרר"ש לספן אחד ליקח עריבה קטנה שאי אפשר לישב שם יותר משני אנשים ונכנסו בה הוא ותלמידו ועמדו שם והרבי ר' שמעלקא אמר שירת הים ותלמידו הקדוש רבי משה לייב ענה אחריו והספינה הקטנה עברה בחוזק בין גלי הכפור בלא מכשול, ומעבר לנהר ראו זאת אנשי עיר הבירה ותמהו ונעשה רעש גדול עד כי הגיעה השמועה לחצר המלך וגם משם יצאו וראו הדבר הנפלא וכשבא העירה פעל מיד לבטל הגזירה בראות המלך והשרים גודל מעלתו" וחזינן מהכא את גודל כוחה ומעלתה של אמירת השירה
ודבר פלא מצאתי 'בשו"ת הרדב"ז' (ח"ח סימן י"ז) שכתב "שאלת ממני אודיעך דעתי ,ביורדי ימים שאינם אומרים שירת הים ולא ודוי אם יש טעם למנהג זה. והשיב זו לא שמעתי אבל נראה לי שהם מקפידים מפני שכתוב בה סוס ורוכבו רמה בים תהומות יכסיומו וכו', ולענין הוידוי מפני שהשטן מקטרג בשעת הסכנה ואין ראוי להזכיר עונות באותה שעה ומזה הטעם ראיתי מקצת שאין אומרים בזמן הדבר נפלה נא ביד ה' וגו' וביד אדם אל אפולה שאמרו דוד ע"ה בשעה שבחר המגפה יותר מרעב ומליפול ביד אויביו, אבל דעתי הוא שלא להקפיד בזה כלל, דאי משום דכתיב תהומות יכסיומו ליכא קפידא שהרי על פרעה מדבר לשעבר תדע דכתיב ירדו במצולות כמו אבן אדרבה אני אומר כי שרו של ים ישמח בשעה שמשוררים ישראל שירת הים ומזכירים קצה הנס שנעשה בו ושנה ממנהגו לעשות רצון קונו ושבח הוא לו ונוח מזעפו.
ו. סגולה לזיווג
כתב רבינו חיים פלאג'י בספרו 'רפואה וחיים' (פרק י"ב אות ע"ז) שמי שקשה לו למצוא זיווגו יקרא שירת הים בכוונה .
