אזעקה באמצע בדיקת חמץ
בירךך על בדיקת חמץ ועדיין לא התחיל לבדוק והיה אזעקה, יש בזה כמה חילוקים, א]. אם יש לו ממ"ד, ממשיך לבדוק את הממ"ד, ואינו הפסק, אלא א"כ הפסיק בדיבור בין הברכה לבדיקה (משנ"ב שם סק"ה) ב]. אבל אם יצא לחדר מדרגות או למקלט של הבנין או בבנין אחר, כיון שהפסיק בין הברכה למצוות, צריך לחזור ולברך שוב. (משנ"ב שם סק"ב).
אם בירך על הבדיקה והתחיל לבדוק, לכתחילה יש להזהר שלא לדבר כלל עד שחוזר לבדוק, מ"מ בדיעבד אף אם דיבר או שהיה היסח הדעת אינו נחשב הפסק. [ע"פ מש"כ בחק יעקב שכל בדיקת ביתו היא מצוה אחת וא"כ אף שיש היסח הדעת מ"מ לא מברכים וכמו שכתב בחק יעקב שם שמעולם לא מצינו ברכה על שני מצווות, ב' עי' מו"ק סי' ת'ל"ב ג' בשו"ע סי' תל"ה שמוצא מקום שעכבר נכנס יש חיוב בדיקת חמץ ואף שעבר הרבה זמן ממוכח שאינו חשוב הפסק, ד' כיון שהברכה חלה על שריפת חמףץ אף שיש היסח הדעת לבנתיים].
בדיקת חמץ במקלט
א]. כיון שמשתמשים במקלט בזמני האזעקות ויש מקומות רבים שעושים בו קייטנות וכדו', דינו כמקום שמכניסים בו חמץ וצריך בדיקה [כמבואר בשו"ע סי' תל"א ס"א] וצריך לבדוק את כל המקום משתשמשים בו, אמנם יש בו מקום או ארון נעול שאין משתמשים בו דינו כמקום שאין מכנסים בו חמץ ואין צריך לבודקו.
ב]. יש לשים לב שהועד בית או אחד השכנים יבדוק את המקלט מחמץ היטב.
ג]. בבנין שמתגוררים בו אינם שומרי תורה ומצוות שאוכלים בו חמץ ראוי שיפקיר את חלקו במקלט, ואף שאח"כ משתמש בו.
ד]. יש לשים לב שלא להכניס חמץ לאחר הבדיקה ואם מכניסים חמץ יעשה בדיקה שוב בסיום מזמן אכילת חמץ
פתיחה לדיני האזעקות בליל הסדר
אף בליל הסדר צריך להכנס למקום מוגן, כיון שאף שליל סהדר משומר מן המזיקין, הוא רק ממזיקים רוחניים ולא ממזיקים גשמיים. [נתבאר בתשובה בפני עצמו].
שינוי מקום בליל הסדר
א]. ישנם ארבעה דרגות של שינוי מקום כשיש אזעקה, וכפי שיתבאר. א]. אם המוקם מוגן הוא בתוך בביתו, כגון בממ"ד, למעשה אין דין שינוי מקום, ולכן אם יש ממ"ד בבית הרבה מהנידונים דלהלן לא שייכים. ב]. אם יוצא לחדר מדרגות נחלקו הפוסקים האם נחשב שינוי מקום, ולהלכה חדר מדרגות אינו נחשב שינוי מקום, ג]. אם יוצא למקלט באותו בניין, למעשה אינו נחשב שינוי מקום, ד]. אם יוצא למקלט מתחת כיפת השמים, יש הבדל בין מאכלים שאין טעונים ברכה במקומם, כגון ברכת שהכל על מים, שצריך לחזור שהכל, אבל בלחם ובמיני מזונות או בהגפן, בדיעבד אין שינוי מקום
הפסק כשיש התרעה
ב]. הרבה מהשאלות של הפסקה באמצע הקידוש [וכן של הפסק תפילה באמצע שמו"ע] לא שייך כיון שיש התרעה, אבל לפעמים אין התרעה או באופן שלא שומעים את ההתרעה, ולכן יש בזה כמה פרטים. וכמו שיתבאר להלן.
סיום האכילה או השתיה כשיש התרעה
ד]. באופן כללי כיון שהרבה פעמים בין התרעה עד סיום האזעקה והנפילה שאפשר לצאת מהמקום המוגן, ולכן כשיש התרעה יראו לסיים בזריזות את שתיית היין או המצה בהסיבה או ברכת המזון שלא להכנס לספיקות, וכמו שיתבאר להלן
הנידונים המצויים בליל הסדר כשיש התרעה
אזעקה ב"קדש"
אם יש אזעקה באמצע הקידוש, אם יכולים לסיים מהר מה טוב, אבל אם לא יכולים לסיים מהר, יפסיקו באמצע הקידוש, ויזהרו להפסיק בשתיקה ואח"כ ימשיכו מהיכן שהתחילו, כיון ששהה לגמור את כולה לדעת השו"ע אינו מעכב רק בתפילה, וגם בנ"ד אינו נחשב שהה מחמת אונס, כיון שיכול להמשיך בממ"ד.
הסיבה בממ"ד
אם גמרו את הקידוש ועדיין לא התחילו לשתות והיה אזעקה , לא יקחו את הכוס וישתו בממ"ד כיון שצריך הסיבה, ולדעת השו"ע סי' תע"ב ס"ז הרי זה מעכב, ומ"מ גם בממ"ד או במקלט אין נוחות כ"כ של הסיבה. [אמנם כתב לי הגרש"ק גרוס שליט"א מח"ס שו"ת שבט הקהתי "ואפשר שישתה מלא לוגמיו בלי להסב ובפרט שאינו דרך חירות ואח"כ ישתה עוד כוס בהסיבה כשחוזר"]. ומ"מ אם הכין מקום בממ"ד או במקלט לשתות הכוס שיוכל להסב יכוין בתחילה שישתה שם את כוס הקידוש (עי' משנ"ב סי' רע"ג סקי"ב).
כמות השתיה
יזהרו לשתות רביעית בכוס ראשון, כדי שיחשב קידוש במקום סעודה, כיון שאכילת מצה היא הרבה זמן לאחר מכן, ואם יהיה אזעקה לאחר מכן לא יהיה נחשב הפסק קידוש במקום סעודה. [מצד קידוש במקום סעודה כיון ששותים רביעית יין אין חשש כמבואר בשו"ע או"ח סי' רע"ג ס"ה, ובדיעבד אי"צ לחזור ולקדש וכמ"ש במשנ"ב שם סקי"ב, ובמשנ"ב סי' רע"ג סקכ"ב]. ואף המחמירים כשיטת החזו"א, מ"מ בדיעבד אם שתה רביעת יין כשיעור גהר"ח נאה שיעור 86 סמ"ק יצא יד"ח בקידוש במקום סעודה.
זהירות בגילוי יין
כיון שיין של קידוש וד' כוסות, אסור שיהיה מגולה, [אף בזמנינו שלא מקפידים על גילוי] כשיוצאים לחדר מדרגות או למקלט ואף לממ"ד, צריך להזהר לכסות את הכוס, כגון בצלחת חד פעמית (שו"ע סי' רע"ב ס"א ומשנ"ב שם סק"ג, ובבגדי ישע סי' רע"ב שאף בזמן מעט, ובקובץ תשובות ח"ג סי' מ"ה) ומ"מ בדיעבד אינו מעכב.
אזעקה ב"כרפס"
אם היה אזעקה לפני הכרפס ועשה שינוי מקום והלך למקלט יחזור ויטול שוב בלא ברכה.
אזעקה ב"מגיד"
אם יש אזעקה במגיד, יזהר שלא להפסיק בדיבור, ובכל מקום שהפסיק חוזר להמשיך באותו מקום. ומכל מקום ימשיך לספר בזמן האזקה סיפור ההגדה וסיפור ניסים ונפלאות שאירעו לאבותינו במצרים, ויחזק את האמונה לבני ביתו.
אזעקה בברכת אשר גאלנו
לכתחילה אין להפסיק בין אמירת ההגדה לברכת אשר גאלנו, ולכן אם יש אזעקה באמצע ברכת אשר גאלנו או בסיום הברכה, יפסיק באמצע הברכה, [ומ"מ יכול להמשיך לגמור את ברכת אשר גאלנו בלא לאחוז את הכוס בידו] ואח"כ יכול לשתות את הכוס, ואינו נחשב הפסק.
ברכה על כוס שני כשהיה אזעקה
אם אם היה אזעקה לפני כוס שני, אם יצא לממ"ד בביתו או לחדר מדרגות, אינו נחשב שינוי מקום וכנ"ל, אבל אם יוצא למקלט מתחת כיפת השמים, אם שתה רביעית וכנ"ל, אינו צריך לחזור ולברך שוב על כוס שני, אבל אם שלתה רק מלא לוגמיו ויצא באמצע קריאת ההגדה למקלט מתחת כיפת השמים, צריך לחזור ולברך שוב.
אזעקה "ברחצה"
אם נטלו ידים ולא ברכו על הנטילה, אם עשה שינוי מקום כגון שהלך למקלט צריך לחזור וליטול ידים שוב, (משנ"ב סי' קע"ח סקכ"ח) אבל אם היה בממ"ד ושמר על ידיו בנקיות אין צריך לברך שוב.
אזעקה ב"מוציא מצה"
אם אם יש אזעקה באמצע אכילת מצה, יש בזה כמה אופנים.
א]. לכתחילה ראוי לכוין בברכה את המקום המקלט או הממ"ד [ואף אם המקלט מתחת כיפת השמים יכוין שיכול לשנות את סעודתו ולהמשיך במקום אחר, ואף לדעת השו"ע מועיל כשינוי מקום, וכמו שכתב בבא"ח]. ואם יכול להסב שם יאכל שם בהסבה, אבל אם אינו יכול להסב יפסיק את אכילתו. ואח"כ ימשיך ויאכל, ותלוי כמה אכל ואם אכל כבר 18-20 סמ"ק שכבר מעיקר הדין יצא יד"ח, אח"כ אינו צריך להמשיך ולברך.
ושיש התרעה ראוי להספיק לאכול בהסבה כזית, ואח"כ ילך למוקם מוגן, [אם מגיע לשם במעט זמן].
ב]. לאכול במקלט בלא הסבה אינו לכתחילה והוא רק בדיעבד גמור, ולכן אין לאכול במקלט ללא הסיבה. ועוד שצריך שיהיה קידוש במקום סעודה, וכמו שכתבתו בשערי יוסף הלכות מלחמה.
ג]. אם הפסיק בין הברכה לאכילה, צריך לחזור ולברךף בכל אופן אם לא אכל צריך להזהר שלא לדבר, אם לא לצורך פיקוח נפש.
ד]. שכח ולא הסב – בדיעבד אם לא היסב במוציא מצא, לבני ספרד: לא יצא יד"ח ויאכל עוד כזית בהסיבה ולבני אשכנז: בדיעבד אף אם לא אכל בהסיבה יצא יד"ח, ומ"מ רבים מחמירים לחזור ולאכול שוב בהסיבה. ואשה ששכחה ולא הסבה אף לבני ספרד אינה צריכה לחזור ולהסב, [כיון שסומכים על דעת הראבי"ה שאשה אינה צריכה הסיבה]. ומ"מ אם אכלה בעמידה אינו נחשב אכילת מצה וצריכה לחזור ולאכול.
אזעקה ב"מרור"
כיון שברכת המרור נפטרת בברכת בכרפס, אם אם היה אזעקה בין אכילת הכרפס למרור, ושינה את מקומו מתחת כיפת השמים והלך למקלט, יברך על המרור אדמה, ואם ירד למקלט בבנין שיש מחמירים שיש בו שינוי מקום ראוי לפטור את המרור בברכת ירק אחד.
אם היה אזעקה במרור, בין הברכה לאכילה, ולא אכלו כלל, יש לחזור ולברך, ולכתחילה יקחו את המרור איתם ויאכלו בממ"ד או במקלט.
אזעקה ב"כורך"
אם יש אזעקה בכורך או לפני כורך, יזהר שלא ידבר שלא בענינ הסעודה או שלא לצורך, כיון שברכת אכילת מצה הולכת גם על הכורך. (עי' שו"ע סי' ת'ע"ה ס"א ומשנ"ב שם סקכ"ד),.
אזעקה ב"שולחן עורך"
אם יש אזעקה בשולחן עורך באמצע הסעודה, אף אפ יצאו למקלט מתחת כיפת השמים, מ"מ אין חוזרים ומברכים וממשיכים לאכול כרגיל.
ויש מחמירים שלא לדבר בשולחן עורך שלא לצורך. (עי' א"ר סי' תפ"ו דסק"ד) אך לא נהגו בכך (עי' שו"ע הרב סי' תע"ה סקי"ח).
אזעקה ב"צפון"
אם יש אזעקה בצפון צריך לאוכלו באותו מקום, ואף לא מחדר לחדר, ולכן אין להמשיך לאוכלו בממ"ד, [בגמ' בפסחים דף פו ובדף קיט ע"ב שכשם שאסור לאכול את קרבן פסח בכמה בתים שונים כך ה"ה שאסור לאכול את סעודת ליל הסדר בבתים שונים, ולכן אסור להתחיל את סעודת ליל הסדר במקום אחד וללכת באמצע הסעודה למקום אחר להמשיך שם את אכילתו, וכמ"ש בשו"ע או"ח סי' תפ"ד ובשו"ע הרב סי' תע"ט סק"ח, ומשנ"ב סי' תפ"ד שם]. ולכן ראוי שיש התרעה שלא להתחיל אפיקומן, אלא יחכה לאחר מכן. ולכן ראוי שלא להשאיר כמה דקות לפני חצות לאכילת אפיקומן, שכן שאם יהיה התרעה או אזעקה לא יספיק לאכול את האפיקומן קודם חצות.
אזעקה ב"ברך"
אם יש אזעקה/התראה בברכת המזון, יראה לסיים אם יש זמן, אבל אם אין זמן ימשיך ברכת המזון בממ"ד או במקלט, וכשחוזר יברך הגפן וימשיך כסדר, [ואף שלא בירך ברכת המזון על הגפן, מ"מ בדיעבד אינו מעכב, עי' בביה"ל סי' תע"ב ס"ח ד"ה שלא כסדר הביא שדעת הב"י (סי' תפ"ד) שבדיעבד יצא, אבל דעת הפר"ח שאם שלא כסדר לא יצא הוא אף בדיעבד].
הסבה בכוס שלישית ורביעית
אם לא הסב בכוס שלישית ורביעית, לבני ספרד: צריך לחזור ולשתות בהסיבה, ולבני אשכנז: אי"צ לחזור ולשתות (רמ"א סי' תע"ב ס"ז).
אזעקה "בהלל נרצה"
אם יש אזעקה בהלל נרצה, יזהרו שלא להפסיק בדיבור, וימשיכו אח"כ כרגיל. ואם יש התרעה באמע יברכת ישתבח יראו לסיים כרגיל.
אכילה ושתיה לאחר אפיקומן
אם הלך לישון וקם קודם עלות השחר יכול לאכול ולשתות. (חק יעקב סק"א ובפרי מגדים שם סק"א ובשו"ע הרב סי' תפ"א ס"א) אך הנוהגים ע"פ הקבלה מחמירים בזה.




















